גז"ז 3821-12-14 ו' נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערעור שהגישה ליליאן וקנין (להלן – המערערת) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על פי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק) מיום 10.9.14 (להלן – הוועדה).

2.הרקע העובדתי –

א.ועדה רפואית מיום 9.6.14 קבעה למערערת נכות בשיעור 15% בגין הליקויים מהם היא סובלת. על החלטה זאת הגישה המערערת ערר.

ב.ביום 10.9.14, הגדילה הוועדה את אחוזי הנכות שנפסקו למערערת לשיעור של 24% משוקלל לפי הפירוט כלהלן –

15% בגין התקרחות צלקתית על פי סעיף 77.

10% בגין סבל נפשי על פי סעיפים 34 (ב).

3.טענות המערערת בתמצית – 

א.המערערת סובלת מגזזת למעלה מ- 50 שנה.

ב.הוועדה טעתה באחוזי הנכות שקבעה למערערת, אחוזים שאינם מקנים למערערת כלום.

ג.על הוועדה לתת למערערת את מה שמגיע לה על פי החוק.

4.טענות המשיבה בתמצית –

א.מדובר בערעור אשר עוסק בגובה אחוזי הנכות שנקבעו למערערת על ידי הוועדה, אין מדובר בטענה משפטית ולפיכך אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה, שקבעה ממצאים על בסיס מקצועי.

ב.החלטת הוועדה ניתנה לאחר ששמעה טענות המערערת, ערכה לה בדיקה דרמטולוגית, נוירולוגית ופסיכיאטרית ועיינה במסמכים המצויים בתיק.

ג.לא נפל כל פגם משפטי, לא בהתנהלות הועדה ולא בהחלטותיה.

ד.קביעת דרגת נכות הינה בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין אשר יתערב, כאמור, רק כאשר מדובר בשאלה משפטית. משטענת המערערת בערעור עוסקת בגובה אחוזי הנכות המגיעים לה, הרי שאין מדובר בטענה משפטית ודין הערעור להידחות.

דיון והכרעה –

5.על פי הוראות סעיף 14(ב) לחוק ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית לעררים לפני בית דין אזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד.

עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הועדה שמעה בהרחבה את תלונות המערערת ותולדות המחלה, בדקה אותה הן על ידי דרמטולוג והן על ידי פסיכיאטר ופירטה את ממצאי הבדיקות בסעיף 8 לפרוטוקול.