גלבוע (עציר) נ' משטרת ישראל/ שלוחת הונאה חיפה

בפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בעכו (כב' השופט רוזינס) מיום 11.12.17, לפיה הורה בימ"ש קמא על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 15.12.17 שעה 10:00.

העורר, רואה חשבון במקצועו, נעצר לראשונה בגין פרשה זו, על ידי רשות המיסים, לאחר שבחיפוש בביתו ובמשרדי חברה שלו, שהוא מנהלה ובעל שליטה בה, נמצאו מאות אישורים מזוייפים שהוכנו על ידו והוגשו לפקידי שומה בכל רחבי הארץ, במטרה לקבל החזרי מס עבור לקוחותיו. העורר חשוד במעשי זיוף ומרמה אשר הביאו לקבלת החזרים ללקוחות, שלא כדין, בסכומים של עשרות מליוני שקלים, לפי הנטען.

לאחר תפיסת המסמכים, כאמור, העורר עוכב לחקירה על ידי רשות המיסים אך לא נעצר. רשות המיסים עצמה הגישה בקשה לביהמ"ש לשחררו בערובה. הבקשה הוגשה ביום 20.6.17 ובה נכתב שהחקירה מאשרת את שחרורו של העורר בתנאים מגבילים, אשר פורטו בבקשה ואושרו על ידי ביהמ"ש בהסכמת העורר.

ביום 5.12.17 נעצר העורר, והפעם על ידי המשטרה. בקשת המשטרה שהוגשה לביהמ"ש להארכת מעצרו לצרכי חקירה נעתרה ובימ"ש בעכו (כב' השופטת זכריה) האריך את מעצרו ב-4 ימים.

בקשה שניה להארכת מעצרו הוגשה ביום 8.12.17 ונדונה בפני כב' השופטת תדמור זמיר אשר קבעה בהחלטתה כי מתוך רשימה של 10 פעולות חקירה שהוצגו לפניה, לפחות שתיים עלולות להיות משובשות אם ישוחרר העורר (פעולות 7 ו-8), ולפיכך האריכה את מעצרו של העורר עד ליו ם11.12.17, תוך שקבעה כי טוב תעשה המשטרה אם תנצל פרק זמן זה כדי לבצע את ההשלמות.

ביום 11.12.17 שוב ביקשה המשטרה הארכת מעצרו של העורר ובהחלטתו, עליה הוגש ערר זה, קבע כב' השופט רוזינס כי החשדות נגד העורר סבירים ביותר ואף מתחזקים. כב' השופט רוזינס נתן דעתו למצבו הרפואי של העורר, אשר עבר לאחרונה צנתור (בדיון היום התברר לי שלפני כשלוש שנים עבר ניתוח לב פתוח) ולכך שמצב רפואי זה מגביל את האפשרות להשלים את החקירה ביעילות. כן ציין כב' השופט רוזינס את חוסר שיתוף הפעולה של העורר, אשר מקשה אף הוא על התקדמות החקירה. כב' השופט רוזינס ציין כי הוא ער לכך שאין לעצור בקלות מי ששוחרר אך סבר שטענה זו איננה צריכה להשפיע על החלטתו מאחר שלשיטתו, העורר חשוד כעת במאות עבירות נוספות על אלה בגינן נחשד בעבר. עוד נקבע על ידו כי עיון בחומר החקירה מגלה כי יש לבצע פעולות חקירה רבות מאוד אשר העורר עלול לשבשן והורה, כאמור, על מעצרו עד יום 15.12.17.

שמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחלק קטן מחומר החקירה, אך די באשר ראיתי (לרבות הודעות שנגבו מהעורר) כדי להגיע למסקנה שהחשד נגד העורר מבוסס ביותר.

הובהר בדיון בפניי כי החשדות נגד העורר מבוססים, רובם ככולם, על החומר שנתפס אצל העורר עוד בחודש יוני 2017. החקירה מתקדמת במהירות, עד כה נאסף חומר רב ובוצעו מספר עימותים. אכן, יש עוד דרך לא קצרה עד לסיום החקירה אך נוכח החומר הקיים (ודי בחומר בו עיינתי), סבורני שניתן להפחית את החשש לשיבוש החקירה באמצעים פחותים מאשר מעצר.

מתקשה אני לקבל את הטענה, כי היום ידועות למשטרה עובדות מהותיות שלא היו ידועות סמוך לאחר תפיסת החומר. מסקנה זו מתבקשת מהאמור בבקשה לשחרור בערובה שהוגשה על ידי רשות המיסים ביום 20.6.17. אין לי ספק שהעמקה במסמכים שנתפסו גילתה לחוקרים עובדות נוספות אך מבחינה מהותית, כבר ביום 20.6.17 היה ידוע לחוקרי רשות המיסים על זיופי המסמכים וגם על  אופן הזיופים, לפחות במידה אשר יכולה היתה לעורר חשש לשיבוש מהלכי חקירה, לא פחות מאשר החשש הקיים היום. כאמור – אז סברה רשות המיסים שניתן לשחרר את העורר בתנאים מגבילים.