תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
11575-11-12
06/02/2014
|
בפני השופט:
הלית סילש
|
- נגד - |
התובע:
גלוסקא שירותי רכב בע"מ
|
הנתבע:
מאמי גביאנש ביטוח חקלאי-אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לשלם לידיה את הכספים המגיעים לה בגין תיקון רכב הנתבעת ובשיעור של 17,087 ₪.
בכתב התביעה טענה התובעת כי ביום 18.3.2012 בוצעו על ידה תיקונים ברכב הנתבעת, וזאת עקב תאונת דרכים. על אף פניות חוזרות ונשנות לנתבעת לתשלום סכום זה, לא נפרע החוב, עד כי התובעת נדרשה להליך המשפטי.
בכתב ההגנה, טענה הנתבעת כי מעולם לא פנתה לתובעת בבקשה לתיקון רכבה, אלא שהתובעת היא שפנתה אליה, והציגה עצמה כמוסך הסדר של חברת הביטוח.
נציג התובעת אף הגיע לבית הנתבעת על מנת ליטול את הרכב, תוך שהוא מציג עצמו כנציג של חברת הביטוח.
בהמשך, סירבה חברת הביטוח לשפות את הנתבעת ו/או לשלם לתובעת.
לשיטת הנתבעת, אין היא אחראית לתשלום הכספים מקום בו לא הוזמנו השירותים על ידה.
בנוסף, שעה שחברת הביטוח סירבה לשפות את הנתבעת, אין מקום להורות כי הנתבעת חבה בתשלום זה בעצמה.
הנתבעת הוסיפה והגישה הודעה לצד שלישי כנגד חברת הביטוח ובמסגרתה טענה כי לא היה מקום לדחיית הכיסוי הביטוחי.
בכתב ההגנה להודעה לצד שלישי טענה הצד השלישי (להלן: "חברת הביטוח"), כי הפוליסה אשר הוצאה על ידה אינה מכסה נזק שמקורו בנהיגה של מי שותק הנהיגה שלה קטן משנה, וזאת כנלמד מפוליסת הביטוח עצמה. מאחר והתברר, כי רישיון הנהיגה של הנתבעת הוצא אך מספר חודשים קודם מועד התאונה, אין בפועל כיסוי ביטוחי, ודין ההודעה לצד שלישי להידחות.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות , בתצהירי הצדדים עדויותיהם והסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה וההודעה לצד שלישי להתקבל בחלק הארי שלה. טעמיי להלן.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הרכב שהינו בבעלות הנתבעת, תוקן על ידי התובעת.
באשר לשווי התיקון, הציגה התובעת את חשבונית המס בגין התיקון בפועל, כמו גם את חוות דעת השמאי (ת/1).
הנתבעת והצד השלישי, לא הביאו ראיות כלשהן, על פיהן שיעור הנזק שנגרם לרכב שונה, או כי עלות התיקון, אינה תואמת את הנזק בפועל.
בכתב ההגנה הועלו על ידי הנתבעת טענות קשות, באשר להתנהלות התובעת בקבלת הרכב לרשותה והמצגים שהוצגו בפניה קודם תיקון הרכב.
עם זאת, לא מצאתי לקבל גרסתה של הנתבעת בעניין זה, וזאת ממספר טעמים.
טעם מהותי ראשון, הינו עצם מסירת הרכב לידי התובעת.
הנתבעת עצמה טענה כי קודם מסירת הרכב לתובעת, ביררה עם חברותיה, מה אפשר לעשות.
איש לא הכריח את הנתבעת למסור את הרכב לתיקון דווקא בבית העסק של התובעת.
(בעניין זה ראה עמוד 17 שורות19-20 לפרוטוקול).