גל נ' טנגרם סופט בע"מ ואח'

החלטה

לפנינו בקשתה של חברת מטריקס אי.טי. בע"מ [להלן – "מטריקס" או "הנתבעת 2"], לדחייה ו/או מחיקה על הסף של התביעה שהגיש התובע, מר עמית גל [להלן – "מר גל" או "התובע"], נגדה ונגד הנתבעת 1, חברת טנגרם סופט בע"מ [להלן – "טנגרם" או הנתבעת 1"], וזאת – בשל היעדר יריבות בין מטריקס לתובע, היעדר עילה וחוסר סמכות.

ואלה נימוקי הבקשה –

התובע הועסק על ידי טנגרם עד ליום 14.12.06, וביום 5.3.07, בתום ניהול מו"מ, חתם על הסכם פשרה עמה. ביום 25.4.07 רכשה מטריקס 60% מהון המניות המונפק של טנגרם, וכיום מחזיקה מטריקס ב- 100% מהון המניות המונפק שלה, בדומה לאחזקותיה בלמעלה מ- 50 חברות אחרות. יחד עם זאת, גם לאחר הרכישה נותר ניהולה של טנגרם עצמאי ונפרד מניהול מטריקס, היא ממוצבת ומשווקת תחת הלוגו הייחודי שלה, משרדיה ממוקמים בנפרד, מחלקות הגיוס נפרדות וכיוב'.

היעדר יריבות בין מטריקס לתובע –

כל תביעתו של התובע מבוססת על תקופת עבודתו בטנגרם, ועניינה זכויות כספיות המגיעות לו, לטענתו, מכוח יחסי העבודה בינו ובין טנגרם. למעשה, אף לשיטתו של התובע, מעולם לא התקיימו יחסי עבודה בינו ובין מטריקס, וצירופה של מטריקס לתביעתו נעשה "ממילא" כלשונו, בהיעדר יריבות בין הצדדים, ומבלי שתובא בכתב התביעה אף לא ראשית טענה או ראיה המצדיקה את צירופה של מטרקיס כנתבעת. העובדה שמטריקס הינה בעלת השליטה בטנגרם אין בה כדי להצמיח לתובע עילת תביעה שביחסי עבודה נגדה, והתובע מנהל במקביל הליך משפטי כנגד מטריקס וטנגרם בבית משפט השלום בתל אביב. התובע אף אינו מניח כל בסיס עובדתי או משפטי לביצוע הרמת מסך בין מטריקס לטנגרם.

היעדר עילת תביעה המקנה סעד כלשהו נגד מטריקס –

אין יסוד לטענה כי מטריקס גרמה לטנגרם להפר את הסכם העבודה עם התובע מאחר ומטריקס רכשה את מניות טנגרם רק לאחר סיום עבודתו של התובע בטנגרם, וכלל לא היתה מעורבת במגעים שנוהלו בין טגרם לתובע. יתירה מזאת – התובע אינו מבקש כלל את אכיפת הסכם הפשרה שהופר, כביכול, כי אם דווקא מבקש להתעלם ממנו. במצב דברים זה, אין לתובע עילת תביעה כלשהי נגד מטריקס.

חוסר סמכות –

עיון בכתב התביעה מעלה שכלל לא נטען לקיומם של יחסי עבודה בין מטריקס לתובע, אלא נטען כי יש לחייבה בשל היותה בעלת השליטה בטנגרם. בנסיבות אלה, בהתאם להוראת סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969, נעדר בית הדין סמכות לדון בתובענה.

תגובת התובע לבקשה –

סילוק תביעות על הסף בבתי הדין לעבודה נעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם גם בהנחה שיוכיח התובע את כל טענותיו בכתב התביעה, אין סיכוי, אף לא קלוש, כי יעלה בידיו לזכות בסעדים הנתבעים על ידו.

עיון בכתב התביעה [סעיפים 3, 10, 39-42, 46, 48, 63, 67, 70-72] מלמד בבירור, כי בעובדות המפורטות בו יש כדי להקים, ולו לכאורה, עילת תביעה כנגד מטריקס בעוולה הנזיקית של גרם הפרת חוזה, ודי בכך, בשלב זה, כדי להצדיק את דחיית הבקשה. מטריקס הייתה זו אשר כיוונה את מהלכיה של טנגרם, ביודעה כי היא בדרך לרכישתה המלאה, והיא זו שלקחה חלק, במוסתר מן העין, במהלך הפיטורים של התובע ובהפרת הסכם הפשרה שהושג עמו.

דיון והכרעה

לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים והחומר המצוי בתיק בית הדין, להלן החלטתנו:

הלכה היא, כי סעד של מחיקת תביעה על הסף מופעל ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר [דב"ע מז/3-15 אפנר יצחק ואח' – מפעלי הדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2), 242; דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים בע"מ – כלפון, פד"ע כב, 518 בעמ' 521; דב"ע נא/195-3 תבונה מכונות תרגום בע"מ – עמיחי סגל, פד"ע כג 274]. לעולם יעדיפו בתי משפט את בירור התובענה גופה על פני מחיקתה על הסף, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסמו בפניו את הדרך לבירור תובענתו אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתבי הטענות הנמצאים בפניהם, שהתובע יצליח בתביעתו [ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי, פ"ד לה(2) 811,812].

עוד נפסק, כי על מנת שכתב תביעה יימחק על הסף חייב בית הדין להיות משוכנע ובטוח, כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען בכתב תביעתו, לא יועיל לו הדבר, מאחר ואין במסכת העובדות כדי לבסס עילת תביעה כנגד הנתבע [דב"ע נא/31-3 הנ"ל; בר"ע 1241/01 סורוג'ון משה ואח' – מוריס דהן (לא פורסם)]. במסגרת זו, יפורש כל ספק לטובתו של התובע, שכן מחיקת התובענה או דחייתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה [דב"ע נו/140-3 כי"ל כימיקלים לישראל בע"מ – ד"ר ליאונרד שור, פד"ע ל, 158].

בענייננו, התובע אינו טוען כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מטריקס, ואף מבהיר כי מטריקס רכשה את השליטה בחברת טנגרם סמוך לאחר סיום עבודתו בטנגרם ולא קודם לכן.

כן עולה מכתב התביעה, כי התובע אינו טוען להרמת מסך בין מטריקס לטנגרם, אלא מבסס את תביעתו כנגד מטריקס על עוולות שביצעה מטריקס עצמה, וכלשונו: