גמילה מאלכוהול כתנאי למשמורת

על המדוכה:

מה דין תביעת אב שהנו עורך דין במקצועו לשינוי משמורת וביטול חיוב במזונות ילדיו הקטינים, לאחר שמתברר כי אותו אב סובל מהתמכרות לטיפה המרה ואף מתייצב שיכור לדיון ההוכחות בעניינו?

ההליכים:

1. בין האב לבין האם שפרטיהם בכותרת, מתנהלים הליכי גירושין שונים בבית משפט זה מאז שנת 2010, כאשר במסגרת תמ"ש 16532-09-10 ולאחר שהוגש באותו הליך תסקיר סעד מתאים נקבעה משמורת שלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים אצל אמם תוך שנקבעו הסדרי שהייה מוסכמים הכוללים לינה בסופי שבוע ובאמצע השבוע אצל האב ואילו בתמ"ש 16443-08-10 ניתן תוקף של פסק דין להחלטת מזונות זמניים אשר חייבה את האב במזונות ילדיו בסך של 1,300 ₪ עבור כל קטין.

2. למרבה הצער וחרף הסכמות שהיו בעבר בין הצדדים, הסכסוך ביניהם עדיין לא הסתיים ובמסגרת התביעות שבכותרת עתר האב לקבוע את משמורתם הפיזית של הילדים אצלו וכן לבטל ו/או להפחית את חיובו במזונות הילדים. מנגד הוגשה תביעה של האם להגדיל חיובו של האב בתשלום מזונות הילדים.

3. בית המשפט הזמין תסקיר סעד ואף קיים הליך שמיעת ילדים ביחידת הסיוע וקבע את התובענות לישיבת הוכחות וסיכומים בעל פה בפניו ליום 5.3.17.

4. הצדדים אכן הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ובית המשפט הכין עצמו בהתאם לקראת ישיבת ההוכחות אלא שלא התקיימה ישיבת ההוכחות כפי שתוכנן וזאת בשים לב למחזה יוצא הדופן בגדרו התייצב האב בבית המשפט כאשר הוא שיכור ושתוי, נוגע ומלטף בראשה של האם, מתפרץ כלפי בית המשפט וכלפי באת כח האם, למעשה לא מסוגל להעיד באופן הגיוני ושכלתני ולנהל את הדיון. בית המשפט ניסה מספר פעמים לקיים את הדיון ואף קיים הפסקה כדי שב"כ האב יבוא עמו בדברים, אך משהתרשם כי אכן אין ביכולתו של האב לקיים הדיון וכי אכן הוא תחת השפעה של שתיית אלכוהול לפי הודאתו שלו בדיון, הופסקה שמיעת העדויות והתקיים דיון בלתי פורמאלי שבתומו הסכימו הצדדים שהתובענות תוכרענה על בסיס החומר שבפני בית המשפט (ראה פרוטוקול הדיון מיום 5.3.17 בין העמודים 6 עד 13).

5. הצדדים הגישו סיכומים וכעת הגיעה השעה ליתן את ההכרעה השיפוטית בהליכים שבפניי.

הכרעה בתביעה לשינוי המשמורת:

6. הן בכתב התביעה והן בדיונים קודמים טען האב, כי אין כל סיבה להמשיך ולחייב אותו במזונות וזאת בשעה שהוא למעשה מהווה המשמורן הבלעדי או לפחות העיקרי של ילדיו הקטינים. הוא סבר כי הילדים נמצאים אצלו רוב ימות השבוע וביקש להוכיח את זה באמצעות העו"ס ובאמצעות הראיון עם הילדים והוסיף כי כאשר הילדים שוהים אצל האם, הם נמצאים אצל סבתם וברוב הימים האם לא נמצאת בבית או מגיעה בלילות ובכלל לא מטפלת היטב בילדים (ראה עמוד 2 שורות 15 עד 26 לפרוטוקול מיום 12.7.16, עמוד 5 שורות 25 עד 31).

7. האם התנגדה מכל וכל לשינוי משמורת וטענה, כי לא חל כל שינוי נסיבות שהצדיק בירור מחדש של סוגיה זו. לדבריה, התביעה לשינוי משמורת נבעה אך ורק משיקול זר שהוא רצונו של האב להפחית או להימנע מלשלם לה דמי מזונות. היא הוסיפה כי אין לה כל התנגדות לבדיקת טובת הילדים באמצעות עו"ס לסדרי ילדים וכן טענה כי היא מצדה מקיימת את הסדרי השהייה כפי שנקבעו בפסקי דין קודמים ואילו האב הוא זה שלעתים אינו מוכן לקבלם בשל שכרותו או חוסר נכונותו לקבלם. האם הסכימה להרחבת הסדרי שהייה באם תהיה המלצה שכזו ובלבד שהאב יתחייב להביא הילדים לחוגים בהם הם שוהים ויסיע בעצמו את הילדים למוסדות הנדרשים. האם הכחישה מכל וכל טענותיו של האב כאילו אינה מעורבת בחיי הילדים וטענה כי היא דואגת להעשיר אותם, לרשום אותם לחוגים ולפעילויות בלתי פורמאליות נוספות וכן מטפלת בהם וזאת כאשר האב עושה כן לעיתים רחוקות ביותר ואף זאת תחת מחאה. היא ביקשה לדחות את התביעה ולחייב אותו בהוצאות משפט בגין חוסר תום הלב והניסיון לעשות שימוש בשינוי משמורת לצרכי הפחתת המזונות וביטולם.

8. שני תסקירי סעד הוגשו לבית משפט האחד ביום 20.12.16 והאחר ביום 29.3.17. התסקירים התבססו על מפגשים של העו"ס עם כל אחד מההורים וכן מפגשים משותפים איתם, ביקורי בית, וקבלת דיווחים ממוסדות חינוך אודות הילדים.

9. לפי האמור בתסקיר האם דיווחה שמאז סוף שנת 2014 החריף חוסר היציבות בקשר של הילדים עם אביהם וזאת על רקע העובדה לפיה האב מכור לטיפה המרה ואף שותה אלכוהול בזמן שהילדים שוהים אצלו דבר שמשפיע על התנהגותו. מחד גיסא הילדים נהנים עם הקשר עם אביהם וחוזרים מסופקים אך לעיתים גם מאוכזבים מאוד מהשהייה אצלו וזאת כאשר הם עדים לכך שהוא שתלוי. האם שיתפה את העו"ס, כי היה ניסיון לשקם את חיי הזוגיות בין הצדדים אך הניסיון לא צלח מכיוון שהאב המשיך לצרוך אלכוהול באופן שיטתי ומחזורי ותחת השפעת האלכוהול השתנו התנהגותו וכן הדיבור שלו. היא הוסיפה, כי בסופו של דבר היא עזבה את הבית בזמן שבעלה היה שתוי  ולאחר סכסוך קשה שהסתיים באלימות פיזית  מצדו כלפיה. מאז חודש 1/15 היא מתגוררת ליד בית אמה ביחידת דיור נפרדת. האם הוסיפה, כי יש לה קשר קרוב ובריא עם שני הילדים ס. ומ. ושיתפה בקושי שיש לה בקשר עם הבת ר. הואיל והיא אינה שלמה עם עזיבתה האב ולמעשה מצויה בקונפליקט נאמנויות לקחה על עצמה תפקיד המגנה על אביה כאשר היא דואגת לו ולמצבו הרגשי ועל רקע זה לא פעם מסתכסכת עם אמה.  מבחינת זמני השהות סיפרה האם שבמהלך לימודיה לתואר שני חל שינוי בהסדרים כאשר הילדים שוהים עם אביהם ביום ד' כולל לינה עד יום ה' ( במקום יום ג' כבעבר) וכן מיום שבת עד יום שני בבוקר (במקום ההסדר הקודם שהיה מיום שבת עד יום ראשון). יחד עם זאת, ההסדרים משתנים ואינם קבועים כאשר ישנם פעמים שבהם הילדים מתקשרים אל עמם בזמן שהותם אצל האב על מנת שתבוא לקחת אותם מכיוון שהאב צורך אלכוהול או שתוי.

10. האב שיתף את העו"ס ,כי אכן היה ניסיון לשקם היחסים אך הניסיון לא צלח וכתוצאה מכך לדבריו, הוא והילדים נפגעו. הוא אישר את השימוש בחלוקת זמני השהות כפי שציינה האם, ואף הוסיף כי הילדים היו אצלו פעמים נוספות למשך ימים נוספים אך זאת באופן לא קבוע. הוא הדגיש, כי האם משאירה את הילדים ללא השגחה לבדם אצל אמה, ויוצאת וחוזרת בשעות הלילה המאוחרות לבית, בניגוד אליו שהוא נוהג לבלות את כל זמנו הפנוי עם הילדים כאשר הם אצלו. עוד הוא סיפר כי בזמן שהיית הילדים אצלו הוא דואג למזון לילדים, מבלה איתם במסעדות ודואג לאוכל במיוחד לקטינה ס.. באשר לעתירתו לשינוי המשמורת, מסר האב לעורכת התסקיר כי הוא מעוניין במשמורת הילדים לא כדי שהילדים ישהו אצלו משך זמן רב יותר, אלא כיוון שלדבריו האם לא מקבלת החלטות נכונות בעניינם של הילדים.  לפני העו"ס הראה נכונות למשמורת משותפת. הוא הכחיש, כי הוא נוהג לשתות משקאות אלכוהוליים מדי יום, ואמר שבהיותו עורך דין שעובד בתל אביב ובירושלים, הוא לא יכול לצרוך אלכוהול בתדירות גבוהה ולדבריו הילדים מושפעים מאמם בכל הנוגע לסוגיית צריכת האלכוהול.

11. הבן מ. שהוא בגיל 7 שנים, הוא תלמיד בינוני מבחינת לימודית וזקוק לעזרה ואף סובל מקשיים חברתיים, אינו יוזם ואין לו מספיק חברים והעו"ס מתארת את התרשמותה בפגישה עמו כילד שנקרע בין שני ההורים כאשר נראה שאמו מהווה את הדמות הדומיננטית בחייו והוא מתקשה לראות עצמו כנפרד ממנה. הוא מטייל איתה ונהנה מהקשר ובמקביל גם נהנה מהקשר עם אביו במיוחד כאשר יוצא עמו לטיולים. עם זאת, הוא חווה קושי עם אביו בזמן שזה שותה אלכוהול והוא מתאר אותו כאדם שלא מסוגל להתרכז, כאדם שקולו משתנה וכך גם דרך התנהגותו הופכת למוזרה.

הבת ס. בגיל ** שנים, והיא בדרך כלל תלמידה חרוצה עם מוטיבציה גבוהה ללימודים, אך בתסקיר מתוארת כעייפה ומותשת וכאדם מופנמת המתקשה להביע רגשותיה. אף היא תיארה קשר קרוב מאוד לאמה, והאם מהווה מבחינתה את הדמות העיקרית בחייה והיא זאת שדואגת ללימודים ולחוגיה. גם עם האב יש לה יחסים קרובים והיא אוהבת לשהות עמו, אך הדבר תלוי בשתיית האלכוהול כאשר בחוויה שלה משתנה האב, הוא הופך לאדם אחר הן מבחינת קולו והן מבחינת טון הדיבור והתנועה שלו. היא אישרה שלעתים בזמני שהייה אצל האב, מבקשים הילדים מאמם שתיקח אותם בחזרה כאשר הם מתרשמים שאביהם שתוי. עוד היא ציינה כי היא מסוגלת באמצעות שיחת טלפון עם האב לדעת אם הוא שתה אלכוהול. 

הבת ר. בגיל ** שנים לומדת בכיתת מחוננים, תלמידה חיובית בעלת פוטנציאל גבוה, אך העו"ס מתרשמת כי היא סובלת מבעיה רגשית ונפשית כתוצאה מהמאבקים הקשים בין הוריה, יש לה קושי במיוחד בקשר עם האם, עמה מרגישה פחות קרובה, היא הביעה כעס כלפי האם על כך שמשאירה את הילדים לבדם. היא מצליחה להתחבר קודם כל לאביה ולבלות עמו זכות איכות  במיוחד כאשר הם אוכלים ארוחות יחדיו כאשר האב מבשל. מצד שני ובאותה נשימה היא אינה יכולה לסמוך על הקשר עם האב בגלל סוגיית התמכרותו לאלכוהול. בזמני מצוקה הקטינה אינה בטוחה שתמצא את אחד מהוריה לידה. אף ר. ציינה שלרוב האם היא זאת שמספקת את צרכי הילדים.

שלוש הילדים הדגישו בעת עריכת התסקיר הראשון כי שבועיים או שלושה קודם עריכתו, הפסיק האב לשתות אלכוהול.

12. העו"ס הוסיפה, כי במפגש המשותף עם שני ההורים, עלה כי הסכסוך ביניהם ובעיקר סביב עניין המזונות והחוב המצטבר שרובץ לפתחו של האב, ושני ההורים אינם רואים מספיק את טובת הילדים אשר מחייבת אותם להיות יותר קשובים למצוקה שהם חווים על רקע הסכסוך ביניהם והעו"ס ביקשה להפנות תשומת לבם לסוגייה זו.

13. בסוגיית צריכת האלכוהול, סברה העו"ס כי הילדים סובלים ואינם מצליחים לראות באב, מקום בטוח, מקום שצורך אלכוהול וכי לא מדובר בהסתה של האם את הילדים כנגדו בעניין זה.

14         עוד הוסיפה העו"ס, כי שני ההורים הסכימו להשתלב בתיאום הורי ולבחון הסדרים של אחריות הורית משותפת לרבות דאגה לסיפוק צרכי הילדים, הסעתם לחוגים וכל צורך אחר.

15. העו"ס ראתה לנכון איפוא, להשאיר את מצב המשמורת על כנו ולאשרר את השינוי בחלוקת זמני השהייה כפי שהם בפועל (שהייה בימים ד', שבת עד יום שני עם האב ויתר הימים אצל האם).

16. ביום 29.3.17 לבקשת בית המשפט, הוגש עדכון מעקבי וזאת לאחר שהצדדים השתלבו בתוכנית לתיאום הורי ונערכו מספר מפגשים ועלה, כי ביום 23.3.17 הודיעה האם באופן סופי כי אינה נכונה להמשיך בהליך התיאום ההורי ועל כן ביקשה העו"ס את עזרת בית המשפט לחייב ולהחזיר את שני הצדדים להליך התיאום ולהיפרד משפת המאבק.

17. בית המשפט נעתר לבקשת העו"ס וחייב את האם לשוב להליך התיאום ההורי.

18. יצוין, כי בנוסף לתסקירים הוגש לעיון בית משפט דוח שמיעת קולם של הילדים. הילדים הסתפקו במפגש עם עו"ס יחידת הסיוע, אשר נערך ביום 1/12/2016. כמצוות תקנה 258לג8 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 הדו"ח הינו חסוי ואינו מובא לידיעת ההורים ובאי כוחם. עם זאת מצאתי לציין, כי אין בדו"ח זה משום סתירה להתרשמות העו"ס לסדרי דין ממצבם של הילדים, נהפוך הוא. הרושם של בית המשפט מדו"ח שמיעת קול הילדים הוא כי הסדרי השהות הנוכחיים מיטיבים עמם בדרך כלל והם מעוניינים בהותרת המצב הנוכחי על כנו.

19. ברובם המכריע של המקרים ובפרט כאשר הורים מתגוררים האחד בסמיכות לשני גם לאחר הפרידה ומנהלים הורות משותפת עם חלוקת זמני שהות כזו או אחרת, אין צורך של ממש בהכתרת אחד מהם כהורה משמורן והאחר הורה שאינו משמורן. עם זאת, יש ונוצר צורך בקביעת אחד ההורים כהורה דומיננטי לא רק מבחינת זמני השהות אלא גם מבחינת היותו ברירת המחדל לטיפול וקבלת החלטות בעניין הילדים הקטינים.

20. פעמים רבות, כאשר שואל בית המשפט הורים לילדים, מה כוונתם בתביעתם למשמורת, התשובות שמתקבלות נוגעות בעיקר לאחריות ההורית ולרבדים שונים מתחום האפוטרופסות שאינם נוגעים ל"משמורת פיזית". הוא הדין גם במקרה הנוכחי ואין לי אלא להפנות את האב לפתח הדברים ולדבריו בפרוטוקול ישיבת קדם המשפט.

21. בנסיבות המקרה שלפניי, מחלקים הילדים את זמנם בין בתי הוריהם מזה מספר שנים. נעשה שינוי אחד בחלוקת זמני שהות כך שנוספה שהייה נוספת של הילדים ללילה אחד נוסף (בעבר יום שבת עד ראשון וכעת יום שבת עד יום שני). הילדים חווים את המשמורת כמשותפת אך עם זאת חווים חוסר בטחון אצל האב בזמנים בהם הוא נוהג לצרוך אלכוהול. בין ההורים קונפליקט ממושך שטרם נפתר. האם היא זו שמשמשת מבחינת הילדים ברירת המחדל ומקום של עוגן, הגנה, בטחון, סיפוק צרכים, קבלה ללא תנאי.
22. השימוש וההתמכרות של האב לאלכוהול הינם קשים בנסיבות העניין ולמעשה מדובר בתופעה כרונית המלווה את האב ולטעמי אף מחריפה בעת האחרונה. אב אלכוהוליסט ובייחוד אב המצוי לסירוגין בהכחשה לתופעה זו, פוגע בעצמו, בילדיו ובמשפחתו ולא יזכה על נקלה לתג של "הורה משמורן" גם לא "משמורן משותף". מקום שבו הסדרי שהות משתנים לסירוגין בכלל השימוש באלכוהול, מקום שהילדים כבר למדו לזהות שימוש באלכוהול וחווים זאת באופן מרתיע ופוגעני ובעיקר מקום שאין נכונות של האב להודות בהתמכרות ולטפל בה, הרי גם אם זמני שהות יהיו דומים אצלו ואצל האם, לא יוכל בית המשפט לסמוך עליו כי תמיד ישגיח ויטפל וישהה עם הילדים ככל ההורים.

23. אם התווית של "המשמורת" או "המשמורת המשותפת" חשובה לאב, הרי שבית המשפט מעוניין להשליך כפפה למגרשו ועליו לבחור אם להרימה או להותירה על הקרקע ; זמני השהות של הילדים אצל ההורים דומים. לכאורה, ניתן יהיה לקבוע בעתיד משמורת משותפת של הילדים אצל שני ההורים. הכל תלוי באב. באם יעיין בדברים הנכתבים כעת ויהיה נכון להבין ללב ילדיו, להפוך לגורם הורי משמעותי יותר, זמין ואחראי, שיעשה מעשה ויתחיל בהליך גמילה משימוש באלכוהול (ראינו כי הפסקת שתייה שבועיים שלושה לפני הגשת תסקיר, אין בה די והרי בדיון ההוכחות הופיע האב שתוי באולם הדיונים במחזה מבזה מבחינתו). למעט סוגיית ההתמכרות לאלכוהול יש לאב כל הנתונים האפשריים בנסיבות העניין להפוך להורה משמורן משותף עם האם ואף היא לא פסלה אפשרות שכזו. כל שנותר הוא שיכיר בהתמכרותו לאלכוהול, שיפסיק לצרוך אלכוהול, ישתלב בהליך גמילה משמעותי ויבצע שינוי בחייו. היה וירים האב את הכפפה, הרי חרף פסק דין ולמעשה באמצעותו, תהא פתוחה בפניו הדרך, ככל שיהיה זקוק "לתווית ההורה המשמורן", לעתור בהתאם ועתירה שכזו תטופל בהתאם. ולהיפך כל עוד הכפפה מונחת לה על הקרקע ללא שינוי בחייו של האב, אין ולא יהיה כל מקום מלשנות הסדרי משמורת, שהות ואחריות הורית ולהיפך, בית המשפט יראה באם כמי שהיא אחראית הורית דומיננטית ביחס לילדים יותר מאשר האב, הואיל והיא זו שיכולה בכל עת למלא תפקיד זה ולהיות המקום הבטוח האמיתי והיחידי שלהם.

24. בכפוף לכל אלה, תביעת שינוי המשמורת שהגיש האב נדחית, ברם זמני השהות נותרים במתכונת הנהוגה כיום : יום ד' הילדים אצל האב, יום שבת עד יום שני הילדים אצל האב וביתר הימים אצל האם. כל הורה מחוייב לדאוג לסיפוק צרכי הילדים כאשר הם אצלו ולהביאם למוסדות חינוך חוגים ופעילויות חברתיות.

            במידה והאב שתוי בזמני שהות, רשאית האם לפעול להשבת הילדים לשהייה עמה לאלתר.

הכרעה בתביעות הדדיות להקטנת ולהגדלת מזונות:

25. אפתח ואציין, כי דין שתי התביעות להידחות ולא היה מקום להגישן. הדיון בתביעות יהיה במאוחד הואיל והן מעוררות פלוגתאות דומות עד זהות.

26. ראשית, יש לפתוח ולציין, כי בית המשפט הכיר מצבו של האב לרבות זכאותו לקצבת נכות (עוד משנת 2009) וכן לעניין היותו נתון בלחץ כלכלי כבד בשל הלוואות שנטל, עוד במסגרת החלטה למזונות זמניים שניתנה בתיק קשור ובגדרה הוא חוייב בתשלום מזונות בסך 3,900 ₪ בחודש עבור 3 הילדים (ראה ההחלטה מיום 31/10/10 בתמ"ש 16443-08-10). החלטה זו לקחה בחשבון גם טענותיו של האב לעניין השתכרות מוגבלת, אי מיצוי פוטנציאל השתכרות כעורך דין, טענות כאילו הוא משתכר עד 3,500 ₪ בחודש כעצמאי. ההחלטה התייחסה לדין האישי השרעי החל על הצדדים והמחייב את האב בחבות מוחלטת בסיפוק צרכי הילדים הבסיסיים. בהתאמה, נפסק חיוב מינימלי כאמור. כזכור, הצדדים הסכימו לעגן את ההחלטה הזמנית וקביעותיה כפסק דין קבוע למזונות.

27. שנית, בתביעה הנוכחית של האב לביטול או הפחתת המזונות אין שינוי משמעותי בנסיבות היכול להצדיק שינויו של פסק הדין שניתן או של הקביעות שהיו בו.

28. בכל הנוגע לטענות של האב לירידה בהכנסותיו או הידרדרות מצבו הכלכלי, המסמכים שהוגשו דומים למסמכים שהוגשו בהליך הקודם. האב עדיין מתקיים מכספי קצבת נכות ומהכנסות מדווחות ירודות ביותר בהיותו כעורך דין (ראה נספחי התביעה). אך אין בידי בית המשפט לקבל טענות האב לעניין הכנסותיו. האב עובד (כעצמאי ככל הנראה) בצפון, בירושלים ובתל אביב (ראו גם התסקירים המאזכרים זאת), התרברבותו בפני הילדים וגורמי הטיפול מלמדת כי הוא עצמו טוען ומציג עצמו כעורך דין מצליח המבלה לשיטתו הוא עם הילדים במסעדות ורוכש עבורם מוצרי מותרות ולא מחסיר מהם דבר. אינני מתרשם כי מדובר באב נכה שאינו עובד או באב עובד שאינו משתכר. חרף התמכרותו לאלכוהוליזם, מצליח האב לשמור על רמת חייו, על עיסוקו ועל הכנסותיו (שככל הנראה אינן מובאות במלואן בפני בית המשפט ולא בפעם הראשונה). הטיעון כאילו הוא מתקיים מקצבת נכות בסך 2500 ₪ ומשכר כעורך דין בסך 1500 ₪ לחודש הוא בבחינת אבסורדום. האב מחזיק ברכב ובדירה. הוא עורך דין עצמאי. אם שכור כה נמוך יכול היה לנסות להתקבל לעבוד כשכיר והוא לא עשה כן מאז 2009 חרף טענות כאלה ואחרות. אין לקבל טענותיו בהקשר זה של היעדר הכנסות. חובות נכון שקיימים לפתחו, אך הם נובעים מהתנהלות כללית שאינה נכונה. בשולי הדברים יש לשאול מהיכן לאב הכספים לצרוך משקאות אלכוהוליים בתדירות גבוהה כל כך?

29. זאת ועוד, אב שהינו עורך דין ומתייצב בפני בית המשפט ולא מאפשר כלל חקירה נגדית בשל מצבו לא יכול כלל לעתור כי תביעה שהוא מגיש תיענה בחיוב, בייחוד מקום שמדובר בתביעה שנקבע כי יש צורך בראיות לגביה. יש לציין כי בסיכומי האב הועלו טענות חדשות המהוות הרחבת חזית אך גם לעיצומן הן אינן נכונות (כמו למשל הטיעון שהילדים לא זקוקים להשגחה וטיפול של האם והשווה האמור בתסקירים בענין בעיותיו הרגשיות של הקטין מ.).

30. השינוי השני שאליבא דאב אמור היה להצדיק ביטול או הפחתת מזונות הינו שינוי במשמורת או בהסדרי השהות. סוגייה זו נדונה בנפרד וכבר ראינו שאין מעבר של הילדים למגורים אצל האב כל ימות השבוע כפי שטען. כמו-כן לעתים גם כאשר הילדים אצלו נדרשת האם לקחת אותם מוקדם מן הצפוי בשל התמכרותו וצריכה האלכוהול בנוכחותם ו/או קודם הגעתם לשהייה עמו. לא ראיתי כיצד העובדה שהילדים שוהים יום אחד נוסף אצל האב בשבוע יכולה להוות שינוי נסיבות מהותי ולהצדיק ביטול או הפחתה כלשהי של החיוב בדמי המזונות.

31. בנקודה זו יש להתחשב בדמי המזונות שהאם נושאת בהם בעצמה. מדובר באם שלא מחסירה מילדיה דבר וחצי דבר, משלבת אותם במוסדות חינוך ברמה גבוהה, חוגים, נסיעות, טיולים וכיו"ב. כל צרכי הילדים מסופקים על ידי האם והרבה מעבר לכך. ניכר כי האב אינו משתתף בסיפוק רבות מההוצאות החריגות שהאם נושאת בהן במלואן ואשר תוארו בהרחבה בתצהירה ונתמכו באינספור קבלות וחשבוניות שצורפו (קייטנות, טיפולי שיניים, שכר לימוד לבתי ספר פרטיים, חוגים ותחרויות, לימודי פסיכומטרי, שיעורי עזר ועוד). הוצאות הילדים המשולמות על ידי האם עולים לאין שיעור על דמי המזונות החודשיים שאמור האב לשלם.

32. עם זאת, כפי שהאב לא היה אמור לעתור לביטול או הפחתת המזונות לא הייתה אמורה האם לעתור להגדלת המזונות. לא חל שינוי נסיבות בגדרו ניתן לקבוע כי לאב יכולת כלכלית לשלם מזונות העולים על הסכום שנפסק בשעתו בהסכמה. גם לפי הדין השרעי כפי שנתפרש בפסיקתי, החבות במזונות הילדים לפי הדין השרעי הינה מוגבלת לצרכי הכפאייה, הדחק. האם אף א מצליחה לגבות מזונות שוטפים מהאב, כיצד תצליח לגבות מזונות מוגדלים? על כן יכולה הייתה האם להסתפק בהתגוננות מפני התביעה הנוכחית של האב ולא היה צורך ומקום לעתור להגדלת המזונות.

33. לאור כל האמור לעיל ולאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים ושקילת פני הדברים וטובת הילדים, התייחסות לדין ולפסיקה, שוכנעתי כי דין שתי התביעות למזונות (ביטול/הפחתה והגדלה) דינן להידחות.

34. איני מוצא מקום בנסיבות העניין להשית הוצאות משפט לפתחו של האב לאור התוצאה אליה הגעתי, אך גם מהטעם שברור כי האם לא תוכל לגבות כל חיוב בהוצאות שיוטל. תחת זאת, אני קובע כי באם תוגש בעתיד תביעה להפחתת מזונות על ידי האב, תהיה רשאית האם לעתור לחייב האב להבטיח הוצאותיה בערובה ראויה שתיקח בחשבון הוצאות הליך זה אותן אני אומד בכ-5,000 ₪.

35. המזכירות תסגור התיקים ותמציא פסק הדין לצדדים ולעו"ס לסדרי דין.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.

ניתן היום,  כ"ט אייר תשע"ז, 25 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

              אסף זגורי, שופט
                  סגן הנשיא לענייני משפחה