גרשון ואח' נ' קומפיוטסט חיפה (ל.נ) בע"מ

פסק דין

התובעים ביקשו לרכוש רכב מצד ג', ובטרם רכישתו הרכב נבדק על ידי מכון הנתבעת, וזאת ביום 02.12.10. לאחר הבדיקה, התובעים רכשו את הרכב.

תמורת עלות הבדיקה התובעים שילמו לנתבעת סך של 400 ₪.

התובעים טוענים, כי בטופס הסיכום של הבדיקה שנמסר להם על ידי המכון, סומנו מס' מערכות בטבלת טופס הסיכום כתקינות, אך בדיעבד התברר לתובעים שאינן תקינות, וזאת כדלקמן:

בטופס הסיכום סומנו הצמיגים כתקינים, כשבפועל, במסגרת בדיקת חורף שביצעו התובעים לרכב, מספר ימים בודדים לאחר בדיקת הרכב במכון הנתבעת, טרם רכישתו על ידם, נמצא כי צמיגי הרכב "יבשים ובלויים". התובעים שילמו עבור החלפת ארבעת צמיגי הרכב סך של 1,137 ₪.

בטופס הסיכום צוין, כי מערכת תאורה ומצבר תקינם, כאשר במוסך, במסגרת טיפול שנעשה לרכב מס' ימים לאחר מכן, נמצא כי גודל המצבר המותקן ברכב אינו מתאים לרכב והדבר גורם לויברציות ברכב. לטענת התובעים, כעולה מדף מחירון שצורף כנספח 5 לתביעתם, עלות החלפת המצבר למצבר מתאים, הינה בסך של 708 ₪.

מערכת בלמים ללא פירוק גלגלים סומנה בטופס הסיכום כלא תקינה ונקבע כי יש לתקן את הבלמים האחוריים. בפועל, במסגרת בדיקת החורף נמצא כי דווקא הבלמים הקדמיים לא היו תקינים, ולא האחוריים כפי שצוין בטופס הסיכום. למותר לציין, כי התובעים לא דורשים פיצוי בגין תיקון זה, משנלקחה בחשבון בטרם רכישת הרכב, עלות תיקונם של בלמים ואין זה משנה אם זה אחוריים או קדמיים. התובעים ציינו עובדה זו, רק להשלמת התמונה ולהוכחת הרשלנות בתהליך הבדיקה שנעשתה על ידי בוחן הנתבעת.

התובעים טוענים, כי הבדיקה נעשתה, וכעולה מטופס הסיכום, בסמוך לשעה 15:50, כאשר המתינו בתור עוד שבעה רכבים, וכשהבוחן מטעם הנתבעת היה אמור לסיים עבודתו בשעה 16:30. הבוחן מיהר והתרשל בבדיקתו. אלמלא רשלנותו זו, התובעים היו מפחיתים את הסכומים ששולמו על ידם עבור התיקונים הנ"ל מתמורת הרכב ששולמה על ידם למוכר הרכב.

מנגד, הנתבעת טענה, באמצעות הבוחן מטעמה, מר שניידר מיכאל, הבוחן שבדק את הרכב, כי את הבדיקה ביצע מנהל מקצועי ומהנדס (מר מיכאל שניידר) ובעזרת מיתקן בדיקה משוכלל מסוגו בעולם V.C.T אשר בודק את הרכב בתנאי הדרך. כל נתוני הרכב הוצגו בגרפים צבעוניים בשמונה דפים אותם בחר התובע לא להציג לבית המשפט. בדיקת הרכב הייתה אמינה ומקצועית ושיקפה את מצבו של הרכב בזמן הבדיקה. התובע חתם על דו"ח בדיקה ותעודת אחריות למשך 6 חודשים, ומסמך זה התובע בחר שלא להציגו בפני בית המשפט. בהתאם לתעודת האחריות עליה חתום התובע, מצוין בסעיף 4, כי על מנת לממש את האחריות של הנתבעת, יש להביא את הרכב לתיקון במפעלי הנתבעת ובתנאים המפורטים בכתב האחריות, וכאשר מוטלת על התובע החובה לשלם השתתפות עצמית בסך של 500$. משבחר התובע לתקן את הליקויים הנטענים שלא בהתאם לתנאי האחריות, אזי לא מוטלת על הנתבעת חובה כלשהי לפצותו בגין הוצאותיו. התובע אף לא הציג מסמך כלשהו ו/או בדיקה של מכשירים המאשרים את הדרוש תיקון ברכב ו/או דו"ח שמאי מוסמך מטעמו. התובע אף לא נתן לנתבעת הזדמנות לבדיקת הרכב על ידי שמאי מטעמה ו/או לפנות למבטחתה בפוליסת אחריות מקצועית.

בתגובה לטענות הנתבעת, התובע הסביר, כי התקשר לנתבעת שלוש פעמים אך ללא הועיל. ועוד, בטרם החלפת הצמיגים התובע דיבר עם האחראית אצל הנתבעת וביקש שתעביר אותו לבוחן, מר שניידר, אך העבירה אותו לבחור אחר שלא הזדהה בשמו, ואמר לתובע שיחליף את ארבעת הצמיגים ויפקסס לו את החשבונית, והתובע כך עשה, אך לא זכה לקבלת הכסף בחזרה. התובע הסביר עוד, כי פנה לשני בוחנים לקבלת חוות דעת, אך אלה מסרו לו כי אין דבר כזה שיתנו לו חוות דעת וכי כל צמיגן יוכל למסור אישור על מצב הצמיגים ועל הצורך בהחלפתם.

התובע הדגיש, כי עבור כל פריט שנקבע בטופס הסיכום כמחייב תיקון, בעל הרכב הפחית את עלות תיקונו ממחיר הרכב, ואלמלא רשלנותו של הבוחן מטעם הנתבעת, הוא היה מקזז גם עלות החלפת הצמיגים והמצבר ממחיר הרכב. נזק זה אינו קשור לתעודת האחריות לה טוענת הנתבעת. מדובר בתביעה לפיצוי על נזק שנגרם לתובע עקב רשלנות הנתבעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. במרכז הראיות עמדו עדויותיהם של התובעים. עדותו של התובע יצרה עליי רושם אמין ומהימן ביותר. עדותו של התובע נתמכה אף בעדותה של אשתו שיצרה עלי רושם אמין גם היא. עדויות אלה הינן סבירות ומתיישבות עם השכל הישר והגיונם של הדברים .הצמיגים שאובחנו כתקינים הוחלפו על ידי התובע מס' ימים בודדים לאחר הבדיקה במכון הנתבעת. מר שניידר בעדותו אישר כי הצמיגים לא היו חדשים, אך לטענתו הם היו תקינים. אם הצמיגים היו תקינים ובטיחותיים, התובעים לא היו נאלצים להחליפם ולהוציא כספים מכיסם. על עובדת אי תקינות הצמיגים ניתן ללמוד עוד מאישורה של חברת "AUTO DEPO" שם הוחלפו הצמיגים.

באשר למצבר, התובעים לא טענו כי החליפו את המצבר, ולמעשה, עד היום הרכב נוסע עם אותו מצבר שנטען כי אינו מתאים. התובעים לא צירפו ראיה חיצונית מקצועית להוכחת טענתם לפיה המצבר אינו תקין, ועל כן, הם לא יצאו ידי חובתם בהוכחת טענתם זו.

אין בידי להיעתר לבקשת התובעים לקבלת עלות דמי הבדיקה. כמו כן, אין בידי לקבל את טענת התובעים לקבלת הסך של 2,000 ₪ עבור הפסדי שכרם הנטענים ושלא הוכחו על ידם כלל וכלל.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,137 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 09.12.10 ועד היום, וכן בצירוף סך של 250 ₪ עבור הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, א' אייר תשע"א, 05 מאי 2011, בהעדר הצדדים.