ג'ימלייה בע"מ נ' וקנין

החלטה

רקע

1.לפניי בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") לביטול פסק דין אשר ניטל ביום 18.02.09 במעמד צד אחד בלבד, בהעדר התייצבות המבקש לדיון בעניינו (להלן: "הבקשה").

2.המבקש טוען, כי ביום 16.02.09 נפל למשכב. עקב כך, הגישה בא-כוחו בקשה לדחיית מועד הדיון. הבקשה לדחיית מועד הדיון הוגשה על דעת ב"כ המבקש בלבד, הואיל וב"כ המשיבה לא הסכימה לדחייה המבוקשת.

3.ביום 17.02.09 לא ראיתי להיעתר לבקשה לדחיית מועד הדיון, אך קבעתי, כי הואיל ומדובר בק"מ ראשון, ובשל מצבו הבריאותי, אין צורך בהתייצבות המבקש עצמו וכי הדיון בעניינו יתקיים בנוכחות באי-כח הצדדים.

4.משלא התייצבה ב"כ המבקש לדיון שהיה קבוע ביום 18.02.09, ולבקשת ב"כ המשיבה, ניתן כנגד המבקש פס"ד בהעדר התייצבות.

5.יובהר, כי בטרם ניתן פסק הדין יצרה ב"כ המשיבה קשר טלפוני עם ב"כ המבקש על מנת לברר עמה את פשר אי-הופעתה. ב"כ המבקש, טענה כי לא ידעה כלל על החלטת ביהמ"ש והודיעה, כי היא נכונה להגיע לדיון בביהמ"ש בלי המבקש וביקשה לברר באם ניתן להמתין לבואה מרמת השרון. ב"כ המשיבה ואף בית המשפט לא ראו לנכון להמתין לבואה של ב"כ המבקש, או אז ניתן פסק הדין בהעדר.

6.ב"כ המבקש טוענת, כי לא קיבלה לידיה את החלטת ביהמ"ש בבקשה לדחיית הדיון וכי עקב תקלה, מזכירות ביהמ"ש לא העבירה אליה את ההחלטה האמורה. עוד טענה, כי לא ראתה להגיע לדיון מבלי המבקש בעצמו כמקובל בשלב קדם המשפט. עוד נטען, כי יש בידי המבקש סיכוי להצליח בהגנתו אם התביעה תנוהל לגופה וכי יש לתת למבקש את יומו בביהמ"ש.

7.המשיבה הגישה תגובה במענה לבקשה, בה עתרה לדחות את הבקשה. המשיבה טענה, כי בנסיבות המקרה שלפנינו לא מתקיימים התנאים הנדרשים לביטול פסק הדין ויש להותירו על כנו. לטענתה, אי-ידיעה בדבר החלטת ביהמ"ש לעניין הבקשה לדחיית הדיון אינה פוטרת את ב"כ המבקש מחובתה להתייצב לדיון. ב"כ המבקש לא להתייצב לדיון, ובכך הפגינה זלזול ואדישות כלפי ההליך המשפטי. עוד נטען, כי המבקש לא נשא בנטל הבאת ראיות לכאורה להוכחת סיכויי ההצלחה בהגנתו.

דיון והכרעה

8.לאחר עיון בבקשה ובתצהיר התומך בה וכן בתגובת המשיבה, ולאחר שנתתי את דעתי למלוא טיעוני ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה, וזאת מהטעמים שיובאו להלן.

9.ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד יכול להיעשות מכוח שתי עילות: האחת ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה; והשנייה ביטול על-פי שיקול דעת (ראו: ספרו של זוסמן, "סדר הדין האזרחי", עמ' 737-738).

10.המסגרת הנורמטיבית המסדירה את השיקולים לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד בנויה על שני אדנים: האחד - סיבת אי התייצבותו של בעל דין; והשני סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין והאם טענותיו לגופו של עניין, יש בהן כדי לשנות את פסק הדין שניתן בהעדר, באם יינתן למבקש יומו בבית המשפט. לכל אחד מן השיקולים האמורים משקל יחסי, וככל שתשובה לאחד מהם משכנעת יותר ובעלת משקל, כך קטן המשקל שיש לייחס להיבט האחר (ראה : ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133, 139).

11.ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפטיות. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט (ראה בעניין זה: ע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק-על 2001 (1) בעמ' 1121). עם זאת, בצד עקרון זה, על מבקש הביטול הנטל להראות, כי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה.

מן הכלל אל הפרט

12.בענייננו יש לבחון, ראשית, את סיבת אי התייצבותו של ב"כ המבקש ולאחריו את סיכויי ההצלחה של התביעה על רקע הגנתו של המבקש.

13.אשר לסיבת אי-הופעת ב"כ המבקש לדיון, יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט בך בע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ" לז (3) 431, בעמ' 438:

"מהי הסיבה, אשר בגללה לא היתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעל משקל. אם יתברר למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם הסתבר, כי אי ההופעה ארעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק ועל מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת".

14.בענייננו, טוענת ב"כ המבקש כי החלטת ביהמ"ש המורה על דחיית הבקשה לדחיית מועד הדיון כלל לא הומצאה לה. גם אם הייתי מקבלת את הטענה הנ"ל, עדיין מוטלת החובה על ב"כ המבקש לעקוב אחר גורל הבקשה שהיא בעצמה הגישה, ומשלא הגיעה למשרדה כל החלטה הדוחה את הדיון היה עליה להתייצב בביהמ"ש. יובהר, כי העדרה של החלטה בבקשה לדחיית הדיון אינה פוטר את ב"כ המבקש מחובת ההתייצבות לדיון שנקבע בענייננו של מרשה. דומה, כי אי-הופעת ב"כ המבקש נעוץ במחדלה שלה, כאשר עשתה דין לעצמה והחליטה על דעת עצמה שלא להופיע לדיון מבלי שקיבלה החלטה מביהמ"ש המשחררת אותה מהופעה, או למצער, החלטה הדוחה את מועד הדיון.

15.עם זאת, שוכנעתי כי סיבת אי-הופעת ב"כ המבקש לדיון, כפי שהיא מובאת בבקשה ובתצהיר שצורף לה, מקורה בטעות בתום לב, אשר ניתן לפצות עליה בתשלום עבור אי הנוחות והטרחה המיותרים אשר נגרמו למשיבה בשל העיכוב שחל בתובענה.