ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
4194-08-11
07/02/2012
|
בפני השופט:
אורן שוורץ
|
| - נגד - |
התובע:
עיינה אונגר-לטין
|
הנתבע:
1. וו ר לד טרייד 101 בע" מ
2. ג'י.טי.אי גלובל טכנולוגי אנטרפרייס בע"מ
|
|
החלטה
1.לפניי בקשה להעברת התביעה אל בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא.
2.לטענת המבקשות, הסמכות העניינית בתביעה דנן מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. מאחר שעניינה של גב' הימליך ושל מר הימליך מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, לפניי כב' השופט ויצמן, נתבקש אף צירופה של התביעה דנן אל יתרת ההליכים המתנהלים בין בני הזוג.
3.המשיבה התנגדה לבקשה. המשיבה היא בעלת אישיות משפטיות נפרדת. נכון הוא שמר הימליך של המבקשת מחזיק במניית הנהלה במשיבה וכן מחזיק ב- 10 מניות מתוך הון מניות מונפק של 30 מניות, אולם מדובר בתביעה נפרדת, עצמאית. המשיבה זקוקה להשבת הכספים בדחיפות. יתר על כן, משנתן את כספי ההלוואה בפועל למשיבה ומשם אל המבקשות היה צד שלישי, תאגיד אמריקאי בשם GTE. משכך, מדובר בסכסוך עסקי רגיל ואין מקום להעברתו אל בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא.
4.כעולה מתשובתן של המבקשות, נחתם בין המבקשת ומר הימליך הסכם ממון שאושר וניתן לו תוקף על ידי בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא. בתאריך ה- 2.8.2011, הוגשה תובענה מצד מר הימליך של המבקשת בבקשה לביטול סעיף בהסכם הממון.
5.בנסיבות אלה, נתבקשו הצדדים לצרף עותק של הסכם הממון וכן ניתנה להם האפשרות להתייחס לתוכנו של הסכם הממון.
6.לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, אני סבור שיש מקום להורות על העברת התביעה אל בית המשפט לענייני משפחה מעיקרי הטעמים הבאים שאפרט להלן:
א.עיון בהסכם הממון מלמד שבין הנכסים אשר בבעלות בני הזוג אשר שווים יאוזן, מנויים גם המבקשת (וורלד 101 בע"מ) וכן המשיבה (ג'י.טי.אי גלובל טכנולוג'יס אינטרפרייס בע"מ). על פי הסכם הממון שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בעל המניות במשיבה הוא הבעל. הסכם הממון כולל הוראות מדויקות לגבי איזון המשאבים לעניין תאגידים אלה.
ב.תכלית סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הובררה ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד (4) 337, 341 (2000):
"התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה נעוצה בתפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת – בעזרת גופי ייעוץ – לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. התפיסה הבסיסית של החוק הינה "משפחה אחת – בית משפט אחד"
ג.נכון הוא שחוק בתי המשפט מקנה לבתי המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענות אזרחיות שעילתן סכסוך בתוך המשפחה ובתנאי שהצדדים הם "בני משפחה". אלא שבענייננו הנסיבות הינן ייחודיות. התאגידים שמהווים צד לתביעה שלפניי הם חלק מהנכסים המשותפים של בני הזוג ונכללים בהסדר איזון המשאבים.
ד.בנסיבות אלה, מתן פרשנות על פיה נכס שנכלל במסגרת הסכם ממון הוא צד זר למשפחה תביא לכך שבכל מקרה בו תהיה תביעה מצד תאגיד הנחשב כנכס משפחתי, יתברר הסכסוך שלא לפני בית המשפט לענייני משפחה. תוצאה זו איננה מתיישבת עם תכלית סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. ואכן, במקרים שונים נקטו בתי המשפט בפרשנות מרחיבה והתירו צירוף תאגידים להליך בין בני המשפחה, הגם שבני הזוג לא היו בעלי אחזקות ברוב הון המניות המונפק [ברע (י-ם) 830/05 א. א. נ' א. ו. (ט.פ.) (2005)].
11.מטעמים אלה, ומאחר ששוכנעתי כי ביסוד התביעה שלפניי עומד סכסוך שעילתו בתוך התא המשפחתי, אני סבור כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה.
12.סיכומו של דבר - מכוח סמכותי לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט, הנני מורה על העברת התביעה אל בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא. המשיבה תישא בשכ"ט ב"כ המבקשות בגין הבקשה דנן בסך 2,500 ₪ לתשלום לא יאוחר מיום 15.3.12.
ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.