ד"ר סברדלוב בוריס ואח' נ' מונה טורס בע"מ

פסק דין

1.התובעים – בני זוג – רכשו מהנתבעת – סוכנות נסיעות – חבילה הכוללת טיול מאורגן לסין והונג קונג תמורת סך של 22,320 ₪ וזאת על רקע רצונם לחגוג את יום נישואיהם ואת יום הולדתם ה- 50.

הטיול החל ביום 26.9.08 כמתוכנן ונמשך כסדרו עד ליום 3.10.08, אז עת ביקשו להכנס לסין התחוור להם כי אין בנמצא אשרה תקפה עבור התובע מס' 1. במצב דברים זה מצאו עצמם התובעים נאלצים להפרד זה מזה תוך שהתובעת מס' 2 ממשיכה בטיול עם הקבוצה, והתובע מס' 1 נשאר מאחור עד אשר תוסדר קבלת האשרה בעניינו.

אך ביום 9.10.08 עלה בידי התובע מס' 1 לחזור ולהתאחד עם קבוצת הטיול ולהמשיך עד לסופו ביום 11.10.08.

התובעים מגוללים בתביעתם את עוגמת הנפש המרובה שהיתה מנת חלקם מרגע פרידתם ועד לסופו של הטיול על רקע האמור שהתרחש לטענתם מחמת מחדלה ורשלנותה של הנתבעת, אשר לא טרחה לוודא קיומה של אשרה כמתחייב על פי תפקידה והגם שהתובעים מצידם שילמו שניהם לנתבעת עבור טיפולה בכך.

התובע מס' 1 מבהיר כי מצא עצמו חסר אונים בארץ זרה ובחוסר ודאות, ללא מכשיר טלפוני, ללא ביגוד וכשהוא נאלץ להוציא הוצאות לשם כך ולשם רכישת מזון. הנתבעת אמנם מימנה עבורו שהות בבית מלון מקומי, אולם ועדיין מלין התובע על כי רק ביום 9.10.08 תוקן המחדל ועל כי לא אפשרה לו הנתבעת לצאת בטיסה מוקדמת יותר שהיתה ביום הקודם וזאת על רקע שיקול של עלויות כספיות.

בדיון שהתקיים ביום 3.11.10 נשמעו התובע אשר שם דגש על עוגמת הנפש שנגרמה לבני הזוג שניהם על רקע האמור. מבחינתו לדבריו הפסיד את הטיול כולו.

משכך, תבעו התובעים סך של 65,342 ₪ שמרכיביו – עוגמת נפש בשיעור של 40,000 ₪ והיתרה – עלות הטיול, הויזות, טלפונים מזון וביגוד שרכש התובע בשהותו בהונג קונג.

2.הנתבעת אינה מכחישה למעשה את הארוע הנטען אולם לטענתה עשתה את המירב על מנת לתקן את הבעיה שנוצרה ולהיטיב עם התובע מס' 1 בשהותו בהונג קונג. לא עלה בידי הנתבעת לטענתה למצוא מהי הסיבה לאי הנפקת אשרה לתובע מס' 1, אולם הביעה היא נכונות לפצות את התובעים, והצעתה לא נענתה על ידם.

הנתבעת מציינת כי בסופו של דבר עלה בידי התובע מס' 1 להשתתף בחלק ניכר מהטיול, כי לא המחיש הוצאות שהוציא כנטען בתביעתו וכי הנזקים הנתבעים הינם מופרזים. עוד טענה במהלך הדיון כי הפיצוי הכספי אין מטרתו הענשת הנתבעת וכי יש מקום לקיומה של זיקה ראויה בין שיעור ההפסד הממוני למעשה לבין שיעור עוגמת הנפש הנטען.

3.באי כח הצדדים הודיעוני בדיון האמור כי הם מסכימים לפסיקתו של בית משפט זה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים על יסוד המצוי בתיק ודברי הצדדים בפני בית המשפט. כן הוסכם כי החיוב הכספי ינוע בין 15,000 ₪ ל- 30,000 ₪ כולל כל הוצאה רלוונטית.

4.לאחר עיוני שוב בכתבי הטענות וביתר המצוי בתיק, ומתן דעתי לדברי הצדדים בפני, ונוכח התרשמותי מאלה, וממידת המחשת הנטען ע"י כל צד, שקילת הסיכונים והסיכויים של הנטען מחד ומנגד ומתן דעתי לדין, לפסיקה רלוונטית ולמסגרת המשפטית בה ניתנת החלטתי, מצאתי מקום להורות כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 24,000 שקלים. התשלום יעשה תוך 30 יום.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' כסלו תשע"א, 09 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.