דבאס נ' עדן טבע מרקט בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 26.9.11 בהעדר התייצבות התובע.

2.בפסק הדין האמור נמחקה התביעה והתובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות בסך 1,000 ₪.

5129371

5129371

3.התובע, אשר איננו מיוצג על ידי עורך דין, טען כי זומן לדיון בשעה 17:00 והגיע באיחור של חצי שעה לאחר שעשה כל שביכולתו להתייצב לדיון בזמן. התובע מסביר כי יצא בשעה 15:00 מעיר מגוריו נתניה, בתחבורה ציבורית, ובשל עומסי תנועה כבדים וחריגים שאינם בשליטתו (ככל הנראה בשל ערב החג), התארכה נסיעתו מעבר למצופה.

4.הנתבעת טענה כי נימוק של "פקקים בכבישים" איננו יכול לעמוד, והיה על התובע לכלכל צעדיו על מנת שיגיע לדיון בזמן. עוד טענה הנתבעת כי ממילא אין בסיס לתביעת התובע.

5.תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 מסדירה את דרכי ביטול פסק דין שניתן בהעדר צד.ו

6.בית המשפט העליון בענין נדב נ. סלון מרכזי ואח' קובע כי: -

"אכן, בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות-יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית-המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי, להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין, ולהביא לאכיפת שלטון החוק.נ

יתרה מזאת, בית המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעים חלופיים, העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך כלל ראוי הוא כי בית המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על ידו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית המשפט". (רע"א 1958/00 אריה נדב – סלון מרכזי).ב

7.בעקבות דברים אלו, שב בית הדין הארצי ונתן משנה תוקף למגמה זו, וביטוי לכך אנו מוצאים בפסק דינה של כב' השופטת ארד בענין רולס יוסף אדריכלים בע"מ - דב חוסטצקי (ע"ע 1462/02):

"בית דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית-הדין, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה.ו

בענייננו, כאמור, אין נסיבות המקרה בכללותן מצדיקות סגירת דלתות בית-הדין בפני החברה ושלילת זכותה למיצוי הדין". (סע' 9 לפסה"ד.)

8.בנסיבות המקרה שבפנינו, מצאתי כי נכון יהיה לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות כנגד התובע. מהבקשה עולה כי איחורו של התובע לדיון מקורו בנסיבות שאינן בשליטתו וכי עשה מאמץ סביר על מנת להגיע לדיון בזמן.

9.הוצאות הבקשה יקבעו בתום ההליך.

10.נקבע דיון בפני ליום 9/1/12 בשעה 13:00 במעמד הצדדים ובאי כוחם.

ניתנה היום, כ"ה חשון תשע"ב, 22 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.