דה קלו ואח' נ' מויאל ואח'

החלטה

בבקשה לתיקון כתב תביעה

בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, בה מבקשים התובעים לתקן את ס' 36[א] כך שיצוין בו כי לחלופין, מתבקש ביהמ"ש לפסוק לזכותם סך של 88,790 ₪ בגין הטיפול והייצוג בתיק המשפטי הראשון. בהתאמה, מבקשים הם לעדכן סכום התביעה ולהעמידו ע"ס 216,025 ₪, ולהורות על חיובם באגרה נוספת בגין שווי הסכום 88,790 ₪.

הנתבעים מתנגדים לתיקון הנ"ל באשר לטענתם, בין היתר, המדובר בניסיון למקצה שיפורים מצד התובעים, והתאמת גרסתם לעובדות ולטענות כפי שנפרשו על ידי הנתבעים בכתב הגנתם ובכתב התביעה שכנגד. עוד טוענים הם כי התיקון יכביד על מלאכת ההגנה, באשר הנתבעים הינם אנשים מבוגרים וחולים.

דיון

העקרונות הכללים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי, ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין,(אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 120). סמכות זאת מוקנית לבית-המשפט מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:

92. רשות לתקן [97] (תיקון תשנ"א)

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

ברע"א 2345/98 - סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' נקבע כי:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (556 (2). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש".

וכן בע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214:

"הלכה היא כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה איפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית, 1991,בעמ' 328). כן אפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים ואפילו בשלב הערעור. בע"א 721/84(משען נ. מדינת ישראל, פד"י מ"א(1), 748, 755)... לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש בשיהוי רב או נהג בחוסר תום לב לא ייעתר בית המשפט לבקשת התיקון. כמו כן לא יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש"

תיקונה של עילת תביעה, אינו מותר בדרך כלל, דהינו הוספת עילת תביעה חדשה ו/ או החלפת עילת התביעה בעילה אחרת, על כן יש להכריע תחילה האם מדובר בתיקון המתייחס לעילה הקיימת ואם לאו,(אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 122).

כאשר בידיעת בית המשפט השאלה השנויה במחלוקת וכתב התביעה אינו מאפשר את בירור אותה שאלה על בית המשפט להביא זאת לידי ביטוי ולאפשר את תיקון כתב התביעה, כעולה מתקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 5/6/02] .

במקרה שלפניי, התיק דנן מצוי בשלביו הראשוניים והמקדמיים. אין המדובר בהתנהגות העולה כדי חוסר תום לב מצד התובעים, או שיהוי בבקשתם לתקן תביעתם. כמו כן, אין המדובר בתיקון עילת התביעה, או החלפתה, ונראה כי המדובר בתיקון הסעד המתבקש והעולה ממסכת העובדות המתוארת בכתב התביעה.

זאת ועוד. לא נראה כי התיקון ימנע מהנתבעים הגנתם, ולא נראה כי ייגרם נזק כלשהו מעצם התיקון. זאת, בצירוף ההלכה המשפטית המעודדת התרת תיקון כתבי טענות על מנת לסייע בידי ביהמ"ש חקר האמת ופתרון הסוגיות שבמחלוקת, מביאני למסקנה כי יש להתיר תיקון כתב התביעה כמבוקש.

סעיף 36[א] יתוקן כאמור בסעיף 5 לבקשה, סכום התביעה יתוקן כמבוקש, והתובעים יישאו באגרה המתבקשת על תוספת הסכום, כמפורט בבקשתם.

ככל שיהיה טורך בתיקון כתב הגנה יגישו הנתבעים בקשה עד ליום 8.10.10 ואז תישקל שאלת ההוצאות.

ככל שלא יבקשו הנתבעים תיקון כתב הגנה, אני קובעת המשך הליכים כדלקמן:

תצהירי עדות ראשית של התובעים יוגשו עד ליום 15.12.10, של הנתבעים והתובעים שכנגד עד ליום 1.2.11 ושל הנתבעים שכנגד עד ליום עד ליום 15.3.10