דולפין תעשיות אקריל בע"מ נ' אשריאן

פסק דין

כללי

1.התובעת, חברה לחברת לייצור ושיווק אמבטיות, בריכות עיסוי וכד', הגישה תביעה על סכום קצוב, כנגד הנתבע, אשר מנהל, בין היתר, צימרים וכן חנות רהיטים בקרית שמונה. הנתבע הגיש בקשת רשות להגן, אשר לא נדונה לגופה, אלא התקבלה, בהסכמת התובעת, זאת לצורך קידום וייעול ההליכים.

2.לטענת התובעת, הזמין הנתבע אצלה סאונה יבשה הכוללת פריטים נלווים וכן גג "שינגל" ירוק, כאמור בהזמנה מס' 65641, אשר צורפה לתביעה וכן כאמור בשרטוט שהוגש לבית המשפט (נ/2 לתצהיר הנתבע), כאשר הנתבע התחייב לשלם את תמורת ההזמנה, 17,000 ₪, חלקה בתשלום סך של 8,000 ש"ח במזומן והיתרה, בבארטר, ע"י מסירת שתי כורסאות טלוויזיה, לתובעת, הכל כמוסכם בין הצדדים.

הנתבע מסר לתובעת שיק בטחון ע"ס 8,000 ₪ ובהמשך, שילם סך של 2,000 ₪ (1,650 ₪ בשיק אשר הוסב לטובת התובעת ו-350 ₪ במזומן), כמו כן, סיפק הנתבע את שתי כורסאות הטלויזיה (אף כי לטענת התובעת, לא בהתאם לפרטים שסוכמו ביניהם), ונותר חייב לתובעת סך של 6,000 ₪.

3.הצדדים אינם חלוקים באשר לסך של ה- 2,000 ₪ האמורים וכן באשר לעובדה כי הכורסאות סופקו. המחלוקת בין הצדדים הינה באשר ליתרת התשלום בגין הסחורה, סכום של 6,000 ₪, כאשר הנתבע טוען כי שילם זאת לנציג התובעת, ואילו נציג התובעת טוען כי מעולם לא קיבל את הסכום הנטען.

טענות התובעת

4.לטענת התובעת, ביקר נציג מטעמה אצל הנתבע והשניים סיכמו את העסקה כמפורט בהזמנה נ/1 ו-נ/2, בין הצדדים, בסופו של יום, הוסכם כי שווי העסקה הינו 17,000 ₪, הוסכם על בארטר בשווי 9,000 ₪ עבור שתי כורסאות ובגין היתרה נתן הנתבע שיק בטחון

בסך 8,000 ₪.

נציג הנתבעת, מר ירון אמור, (להלן:"אמור"), העיד כי מאחר ובמהלך התקופה בה הכיר את הנתבע, התיידד עימו, ומאחר שידע כי הנתבע הינו בעל קשרים באזור הצפון ויש לו השפעה על לקוחות פוטנציאליים בצפון, הסכים ללכת לקראתו, הן באשר למחיר המוצרים שסופקו לו והן בעובדה שהשיב לו את שיק הבטחון (ראה עמ' 1 ש' 28), למרות שלא התקבלה תמורת השיק, בסך 8,000 ₪, במלואה, זאת על פי התחייבות הנתבע כי ישלים את ההפרש.

לאחר האספקה השיב מר אמור את שיק הבטחון לנתבע, זאת לאחר שהנתבע שילם לו סך של 2,000 ₪ (1,650 ₪ בשיק ו-350 ₪ במזומן), והבטיח כי את היתרה בסך 6,000 ₪ ישלם לו באשראי. עוד העיד מר אמור, כי לאחר שהשיב לנתבע את שיק הבטחון נעלם הנתבע, ולא עלה בידו לקבל את יתרת החוב, (שם בעמ' 2 ש' 13-17).

5.התובעת מכחישה את טענות הנתבע כאילו הסחורה שסופקה לא היתה תקינה. לטענתה, התלונות ביחס לטיב המוצרים החלו מייד לאחר שהחלו הפניות לנתבע לשלם את יתרת חובו.

כמו כן, טען מר אמור, כי מעולם לא פגש את אשת הנתבע (שם עמ' 3 ש' 21-22).

טענות הנתבע

6.הנתבע טוען כי סיכם עם מר אמור באשר למוצרים אשר בכוונתו לרכוש מאת התובעת, כאשר לטעמו קיים שוני בין ההזמנה (331) נ/1 אשר נרשמה בכתב יד ובין ההזמנה (65461) נ/1 אשר הודפסה ע"י הנתבעת, לטענת הנתבע, מבנה עץ עם גג ה"שינגל" בתוספת שני ספסלים אינו מופיע על גבי ההזמנה נ/1, כמו גם שדרוג הג'קוזי, כאשר ביחס לג'קוזי לא דאג משום שלא שילם בגין השדרוג.

לטענתו, סוכם כי עבור ההזמנה ישולם סך כולל של 17,000 ₪ כאשר 10,000 ₪ ישולמו במזומן והיתרה, 7,000 ₪, תשולם באמצעות אספקת שתי כורסאות. הנתבע טוען כי במועד ההזמנה מסר למר אמור, על פי דרישתו, שיק בטחון ע"ס 8,000 ₪ המהווים לטענתו את מחיר הסאונה ללא המבנה. ביום אספקת הזמנת הסאונה מסר למר אמור את הסכום הנ"ל במזומן, בנוסף שילם את התמורה באמצעות שתי כורסאות אשר הוסכם עליהן כעסקת בארטר בסך 7,000 ₪ והסכום של 2,000 ₪ נוספים, 350 ₪ במזומן וסך של 1,650 ₪ בשיק, שילם למר אמור במהלך חודש נובמבר כאשר האחרון הגיע לחנותו. סה"כ, לטענת הנתבע, שילם למר אמור 17,000 ₪ כמוסכם בין הצדדים.

7.לטענת הנתבע, באותה פגישה בחודש נובמבר, הוא אף אמר למר אמור כי מי גשם חודרים לסאונה ועשויים לסכן את השוהים בא והלה הבטיח לו כי יגיעו לתקן את הגג ויתקינו לנתבע תעלות לכיסוי כבלי החשמל. לטענת הנתבע הדבר לא בוצע, למרות שפנה עשרות פעמים טלפונית למר אמור, אשר התחמק ממנו בתואנות שווא. משנואש, התקשר הנתבע למשרדי התובעת, אך שם, במקום שהפקידה תאזין לטענותיו, פנתה אליו ושאלה מה עם יתרת החשבון.

הנתבע טוען כי אילו לא היה משלם את יתרת החוב, לא היה מוחזר לו שיק הבטחון.

8.אשת הנתבע הגישה תצהיר לתמיכה בטענות בעלה, וטענה כי נכחה בזמן ביצוע ההזמנה של הסאונה ושדרוג הג'קוזי בצימרים שלהם. לדבריה, לאחר שסיכמו בעלה ומר אמור את פרטי ההזמנה, מסר הנתבע למר אמור סך של 8,000 ₪ במזומן. לאחר שלב זה, אינה מעורה בפרטים, אולם למיטב ידיעתה, היו בעיות של נזילות מים בסאונה.

דיון