דור טק א. (ריהוט) בע"מ נ' רהיטי עין חרוד מאוחד

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף.

עסקינן בתביעה כספית על סך 46,737 ₪ אשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר. במסגרת כתב התביעה טוענת המשיבה, כי בינה לבין רהיטי עין חרוד מאוחד שותפות רשומה (להלן: "השותפות") נוצר קשר עסקי במסגרתו ספקו הצדדים מוצרים זה לזה. מאחר והשותפות לא שילמה לה את חובה בגין מוצרים אשר סיפקה לה, הוסכם בין הצדדים, כי היא תוציא שיק לשותפות וזו תשלם לה את חובה מיד לאחר הוצאת השיק. לטענתה, בהתאם למוסכם היא הוציאה שיק לשותפות אולם השותפות לא עמדה בהתחייבותה כלפיה ולא שילמה את חובה. בנסיבות אלו, המבקשת ביטלה את השיק אשר מסרה לשותפות. לטענתה, לאחר ביטול השיק חובה של השותפות כלפיה עומד על סך של 46,737 ₪.

הבקשה הוגשה על ידי קיבוץ עין חרוד מאוחד (להלן: "המבקש"). במסגרת הבקשה טוען המבקש, כי הוא השותף הכללי בשותפות הרשומה רהיטי עין חרוד מאוחד. לטענתו, ביום 16.2.02 הוא ייסד את השותפות אשר חדלה מפעילותה ביום 1.1.04, על אף שלא פורקה באופן רשמי. לטענת המבקש, פעילות השותפות כיצרנית רהיטים הועברה אל האגודה השיתופית רהיטי עין חרוד מאוחד (להלן: "האגודה השיתופית") והיא זו אשר עבדה והתחייבה מול ספקים ולקוחות. המבקש ציין, כי מסיבות טכניות בלבד נפתח לאגודה השיתופית חשבון בנק רק בתחילת 2010. לטענתו, האנשים אליהם מתייחסת המשיבה בנספחים לתביעתה היו בעלי תפקידים באגודה השיתופית והם לא כיהנו בתפקיד כלשהו בשותפות, אשר כאמור הפסיקה פעילותה בשנת 2002.

עוד טוען המבקש, כי ב- 28.2.11 ניתן צו פירוק כנגד האגודה השיתופית ועל כן מעוכבים כל ההליכים אשר ניתן לנקוט נגדה. בנסיבות אלו טוען, כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף ועל המשיבה לפנות למפרק של האגודה השיתופית.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי דינה להדחות. לטענתה, השותפות היא זו אשר שילמה את התשלום הראשון עבור החשבוניות בגינן נוצר החוב נשוא התובענה. לטענתה, על השיק שנמשך מחשבונה של השותפות חתם מר איתן מעוז סרף ולפיכך הרי שהוא היה בעל תפקיד בשותפות, בניגוד לנטען בבקשה.

לטענת המשיבה, הבקשה מעלה עניין עובדתי מובהק אשר אין להכריע בו מבלי לקיים הוכחות. המשיבה טוענת, כי זהות מזמין השירותים ממנה הינה שאלה עובדתית אשר אין להכריע בה במסגרת בקשה לסילוק על הסף. לטענתה, הבקשה מעוררת סימני שאלה רבים ורב בה הנסתר על הגלוי. לטענתה, מהבקשה לא ניתן ללמוד על טיב הקשר בין השותפות והאגודה השיתופית וקרוב לוודאי שהשותפות הינה בעלת המניות העיקרית באגודה השיתופית וקשורה בקשר הדוק לעסקיה. כמו כן טוענת, כי בבקשה לא הוסבר מהן אותן סיבות טכניות בגינן לא נפתח לאגודה השיתופית חשבון בנק עד שנת 2010. לטענתה נראה, כי טענה זו באה כדי להתמודד עם העובדה שהשותפות ניהלה חלק ניכר מהפעילות הכספית והיא זו אשר שילמה למשיבה את התשלום הראשון בגין החשבוניות נשוא התובענה. המשיבה ציינה, כי השותפות עשתה כן בסוף נובמבר 2010. קרי, לאחר שנפתח חשבונה של האגודה השיתופית, בהתאם לאמור בבקשה.

המשיבה טוענת, כי בעת הגשת התביעה היא לא ידעה, כי קיימים שני תאגידים הנושאים את אותו שם- השותפות הרשומה והאגודה השיתופית. לטענתה, הזהות בשמותיהם של שני התאגידים עולה כדי הטעייה ממשית. המשיבה הוסיפה, כי זיהוי האישיות המשפטית לצורך הגשת התביעה נעשה על פי העתק השיק אשר שולם לה. כן טוענת, כי נעשה שימוש בנייר מכתבים אשר אינו מאפשר אבחנה בין שני התאגידים.

דיון ומסקנות

לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להדחות בשלב זה, כפי שיפורט.

מן המפורסמות, כי סעד של סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי ושומה על בתי המשפט לנהוג בזהירות יתרה בהפעלת סעד זה. סילוק תובענה על הסף הינו בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה. די בקיומה של אפשרות, אף קלושה, כי לאור העובדות המהוות את עילת התביעה יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש על ידו בכדי שלא להורות על סילוק התובענה.

הנה כי כן, יש לבחון האם לאור העובדות המפורטות בכתב התביעה קיים סיכוי שהתובע יהיה זכאי לסעד לו הוא עותר. בעניינו טענה המשיבה, כי התנהלו קשרים עסקיים בינה לבין השותפות וכי השותפות לא שילמה לה את מלוא חובה כלפיה. ככל שיעלה בידי המשיבה להוכיח טענותיה בעניין זה, הרי שהיא תהיה זכאית לסעד לו היא עותרת.

כאמור, המשיבה טוענת, כי קשריה העסקיים היו עם השותפות. מנגד טוען המבקש, כי השותפות חדלה מפעילותה ביום 1.1.04, ופעילותה כיצרנית רהיטים הועברה אל האגודה השיתופית והיא זו אשר עבדה והתחייבה מול ספקים ולקוחות. הנה כי כן, בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לזהות התאגיד אשר ניהל קשרים עסקיים עם המשיבה והתחייב מולה. עסקינן במחלוקת אשר לא ניתן להכריע בה בשלב זה ובטרם ניתנה לצדדים ההזדמנות לשטוח את מלוא טענותיהם ולהוכיחן.

מקובלת עליי טענת המשיבה, לפיה טענת המבקש לפיה מסיבות טכניות לא נפתח חשבון לאגודה השיתופית נטענה בעלמא. יש בכך כדי לעורר תמיהה באשר למעורבותה הכלכלית של השותפות בתקופה הרלוונטית. לכך מתווספת העובדה, כי מהבקשה עולה שהשותפות לא פורקה באופן רשמי. ראוי, כי עניינים אלו ילובנו במהלך שמיעת הראיות בתובענה.

מאחר והמשיבה טוענת שהיא התנהלה מול השותפות אשר נותרה חייבת לה כסף , ונגדה הגישה תביעתה, הרי שאין בטענת המבקש באשר לפירוק האגודה השיתופית בכדי לתמוך בבקשה לסילוק התביעה על הסף. התביעה לא הוגשה נגד האגודה השיתופית ופירוקה אינו רלוונטי לענייננו.

בשלב זה, ובטרם ניתן לצדדים יומם בבית המשפט ובטרם ניתנה להם ההזדמנות להביא ראיותיהם ולהוכיח טענותיהם, אין מקום להיעתר לבקשה ולהורות על סילוק התובענה על הסף.

בנסיבות אלו, הבקשה נדחית. אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המבקש יגיש בקשת רשות להגן בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו.

המזכירות תמציא לצדדים.