דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי

1.   בפני בקשה לאשר את תביעתו של המבקש כנגד המוסד לביטוח לאומי כתובענה ייצוגית.

המבקש הגיש ביום 22.06.04 תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (תיק בל 4970/04) בגין עיקול שהוטל על רכושו. התביעה נמחקה על ידי כב' השופט איטח ביום 2.11.05 תוך חיובו של המבקש בתשלום הוצאות לטובת המל"ל בסך 1,000 ש"ח.

המבקש הגיש ערעור על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה, וביום 28.2.06 הוסכם, בהמלצת בית הדין, כי ההוצאות שנפסקו לחובת המבקש יבוטלו וכן הומלץ כי בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש, תוסדר יתרת חובו בהסדר תשלומים וללא קנסות.

2.   תביעה זו שבפני עניינה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך של 30.324 מיליארד ש"ח, בגין ה"נזק האישי וייצוגי שנגרם לתובע וכל המבוטחים במוסד הנתבע בגין גניבת כספי המבוטחים ועקב תשלומי שכר בלתי חוקי לעובדי הנתבע ושביתות בלתי חוקיות של עובדי הנתבע".

עוד נטען בבקשה כי על המוסד להחזיר למבקש וליתר מבוטחי המוסד הוצאות בגין נסיעות בתחבורה ציבורית וברכב ולפצותם בגין זמן הנסיעה לסניפי המוסד, אשר בוזבז לריק בשל שביתות בלתי חוקיות של עובדי המוסד.

כמו כן נטען כי על המוסד לפצות את המבקש כמו גם את יתר המבוטחים, בגין הנזק שנגרם להם בגין עיקולים בלתי חוקיים שמטיל המוסד.

המבקש טען כי תביעתו מתאימה להיכלל במסגרת המקרים המפורטים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן:"חוק תובענות ייצוגיות") ובתקנות 21 ו- 22 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 וראויה להיות מאושרת כתובענה ייצוגית, באשר היא מעלה שאלות מהותיות המשותפות לכלל מבוטחי המוסד.

3.   בכתב ההגנה נטען כי יש לדחות על הסף את התביעה מאחר וכתב התביעה אינו מגלה עילה.

עוד נטען כי לבית הדין אין סמכות לדון בהליכים לפי פקודת המיסים גביה ו/או לפי חוק הלבנת הון.

לחילופין נטען בכתב ההגנה ובתגובת המוסד לבקשה כי יש לדחות את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, משהתביעה כנגד המשיב אינה נמנית על סוגי התביעות המפורטות בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006.

עוד טען המוסד כי הליכי הגביה כנגד המבקש ננקטו כדין.

על פי הנטען, המבקש הגיש תביעה כנגד המשיב בבית דין זה (תיק בל 4970/04) ותביעתו נדחתה ע"י כב' השופט איטח. התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי ולפנים משורת הדין הוסכם לוותר לו על תשלום הוצאות משפט, אך הוסכם כי התובע ישלם את חובו.

המוסד הוסיף וטען כי המבקש אינו יכול להיות מייצג בתביעה כאמור, שכן אין לו כל עילת תביעה כנגד המוסד. כמו כן, המבקש אינו יכול ליתן ייצוג הולם ליתר המבוטחים באשר אין לו כל הכשרה מתאימה לכך.

לחלופין טען המוסד  כי יש לדחות את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית לאור פסיקת ביהמ"ש העליון בדנ"א 5161/03 א.ש.ת ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ נ' מדינת ישראל .

כן נטען על ידי המוסד שבהיותו מוסד ציבורי הפועל על פי דין, חזקה עליו שיפעל על פי הוראות פסק הדין שינתן גם לגבי יתר המבוטחים בנסיבות דומות ולכן לא יהיה צורך בהגשת תביעות אישיות ע"י כל מבוטח ומבוטח.

הכרעה

4.   לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לאשר את התובענה שהגיש המבקש כתובענה ייצוגית.

5.   סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006, המפרט את התנאים להגשת תובענה ייצוגית קובע -

" לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית;...".