דחיית בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע על החלטת רשם הוצל"פ

הרקע להגשת הבקשה :

לפני בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מר נעמאן אדריס בתיק הוצל"פ מס' 8-03-00316-05, בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה (להלן: " תיק ההוצאה לפועל").

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר, במסגרת תיק ההוצאה לפועל הנ"ל שפתחה הזוכה חברת מפעלי גבס גשר בע"מ (המשיבה בבקשה דנא) נגדה, ונגד חייב נוסף שהוא בעלה של המבקשת, אך ביום 29/12/2008 דחה כב' רשם ההוצאה לפועל את ההתנגדות, בהחלטתו המובאת להלן כלשונה:

" הבקשה נדחית. עפ"י נתוני המערכת מועד מסירת האזהרה הינו ביום 29/1/2003. מכל מקום המבקשת תמציא את בקשותיה לתגובת ב"כ הזוכה במסירה אישית ותציג אישור מסירה. ב"כ הזוכה יגיב תוך 14 יום מיום קבלת הבקשות."

ביום 11/2/2009 המבקשת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה להבהרת החלטתו של כב' רשם ההוצאה לפועל, וביום 12/2/2009 ניתנה החלטתו בבקשה, כדלקמן:

" בתיק זה ניתנו החלטות מפורשות וברורות ואין כל צורך בהבהרות. ככל שהחלטותיי אינן לרוחה של ב"כ החייבת 2, תוכל לערער עליהן בדרך הקבועה בחוק, ולא להגיש הבהרות."

ביום 4/3/2009 הגישה המבקשת בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטתו הנ"ל של כב' רשם ההוצאה לפועל, ובהחלטתו מיום 18/3/2009, קבע:

" ניתנה החלטה מפורשת ביום 12/2/2009 בנומ' 809. מפנה לאותה החלטה. אינני מוצא כל מקום לעיון מחדש בהחלטתי" (הטעות במקור - ע.ע.).

משכך היה, הגישה המבקשת ביום 2/4/2009 ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרתו השיגה נגד החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 18/3/2009 כשהיא מציינת בפתחו של כתב הערעור, כי:

" רשות ערעור ניתנה בהחלטתו של ראש ההוצאה לפועל, שם מפנה להחלטה שניתנה מיום 12/2/2009."

בפסק דינו מיום 20/8/2009, דחה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, כבוד השופט יצחק כהן, את ערעורה של המבקשת על הסף, בקבעו כי מלשון ההחלטה לא עולה דבר מתן רשות ערעור, כך שהיה על המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור תחילה.

לאור ההשתלשלות הנ"ל, עתרה המבקשת עתה בבקשתה דנא להארכת מועד להגשת רשות ערעור.

טענות המבקשת :

לטענת המבקשת, סברה היא בתום לב כי בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 12/2/2009 ניתנה לה הרשות לערער, ולכן הגישה ערעור, במועד וללא כל שיהוי, אך רק לאחר שניתן פסק הדין בערעור שהגישה, התחוור לבאת כוחה כי היה עליה להגיש בקשת רשות ערעור. על כן, הנסיבות שהובילו לאיחור בהגשת בקשת רשות הערעור לא היו בשליטת המבקשת, ונבעו מטעות בפרשנות החלטתו של כב' רשם ההוצאה לפועל.

עוד טוענת המבקשת כי סיכויי בקשת רשות הערעור וסיכויי הערעור שיוגש, במידה ותתקבל בקשתה, הנם גבוהים, שכן החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל אינה סבירה, ומחייבת התערבות ערכאת הערעור. לטענתה, כב' רשם ההוצאה לפועל דחה את ההתנגדות לביצוע שטר שהגישה המבקשת, מבלי ליתן התייחסות עניינית לטענותיה.

לבסוף טוענת המבקשת, כי דחיית הבקשה תגרום למבקשת נזק חמור, שכן תגזור על הפרשה סוף פסוק, ותחייב את המבקשת בתשלום סכום של כ-60,000 ש"ח למשיבה, בעוד שלטענתה היא איננה חייבת כלל בתשלומו.

טענות המשיבה :

המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

המשיבה מציינת כי המבקשת לא ערערה או הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה הדוחה את התנגדותה, ובמקום זאת בחרה להגיש לפני כב' רשם ההוצאה לפועל שתי בקשות - בקשה להבהרת החלטה, ובקשה לעיון חוזר, אשר שתיהן נדחו בהחלטות מיום 12/2/2009, ו-18/3/2009.