דחיית בקשת נאמן בהקפאת הליכים להתיר לו לשלם שכ"ט לעו"ד אחר- שלא מונה ע"י ביהמ"ש

הקדמה :

ביום 19/5/2009 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד חברת עאטף מוסא ושות' בע"מ (להלן: " החברה"), במסגרתו, מונה רו"ח יצחק קרמין לנאמן החברה בתקופת הקפאת ההליכים (להלן: " הנאמן").

בית המשפט התיר לנאמן להעסיק עורך דין מטעמו, שייצגו בהליכים המתנהלים בפני בית המשפט, ולשם כך מינה, על פי בקשת הנאמן, את משרד עורכי הדין גיל הירשמן.

הבקשה שלפני הנה "בקשה למתן הוראות", במסגרתה מבקש הנאמן שבית המשפט יאשר לו לשלם לעורך הדין האשם דלאשה (להלן: " עו"ד דלאשה") ומקופת הקפאת ההליכים, שכר טרחה בסך של 12,500 ש"ח בצירוף מע"מ, לכל חודש, לתקופה של חצי שנה, שתחילתה במועד מתן צו הקפאת ההליכים. 

טענות הצדדים :

בבקשה נטען כי עו"ד דלאשה טיפל עבור החברה, טרם מתן צו הקפאת ההליכים, בעשרות רבות של תיקים משפטיים, ברובם תביעות שהוגשו נגדה. לאחר מתן הצו, המשיך עו"ד דלאשה לספק לחברה שירותים משפטיים, לרבות במתן ייעוץ משפטי שוטף, בהשתתפות בישיבות הנהלת החברה ובמשא ומתן שמנהלת החברה עם נושיה. בכך, הוא מפנה את זמנם של בעלי המניות לעבוד לצד הנאמן במסגרת הקפאת ההליכים. מכאן, שהוא זכאי לשכר טרחה בעד השירותים שסיפק לחברה בתקופת הקפאת ההליכים.

בעלי המניות בחברה - עאטף מוסא, מוחמד מוסא והנדיה מוסא - הביעו במסגרת תגובה שהגישו לבקשה את הסכמתם לכך שישולם לעו"ד דלאשה שכר הטרחה המבוקש.

לבקשה הוגשה תגובה אחת מטעם נושה של החברה, חברת גבי ק. עבודות הנדסה ותשתית בע"מ (להלן: " הנושה"), אשר טענה כי יש לדחות את הבקשה, משום שעו"ד דלאשה הנו בא כוחם של בעלי המניות, ולא בא כוח החברה, ולכן אין זה ראוי שעורך הדין של בעלי המניות יקבל את שכר טרחתו מקופת הקפאת ההליכים. עוד טענה הנושה כי מעת שבית המשפט אישר לנאמן לשכור את שירותיו של משרד עו"ד הירשמן, אין מקום לכך שעו"ד דלאשה ייצג את הנאמן או את החברה.

גם הכונ"ר, בתגובתו, התנגד לבקשה, הן משום שהבקשה הוגשה בדיעבד ומבלי לקבל להעסקתו של עו"ד דלאשה את אישור בית המשפט, מראש, והן משום גרימתה להכבדה מיותרת ובלתי מוצדקת על קופת הקפאת ההליכים ולצמצום הדיבידנד אשר יחולק בסופו של יום לנושים.

עוד מציין הכונ"ר בתגובתו, כי לבקשה לא צורפו אסמכתאות כלשהן לפעולות שעו"ד דלאשה ביצע עבור החברה והמצדיקות קבלת שכר טרחה חריג מקופת ההקפאה, וכי גם לדעתו, משזוכה הנאמן לייעוץ משפטי ממשרד עו"ד הירשמן, אין מקום להורות על מתן ייעוץ משפטי נוסף על ידי גורם אחר, בייחוד לאור ההכבדה על קופת ההקפאה כאמור.

דיון והכרעה :

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחותה.

בהתאם להוראות תקנה 12 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו בעל מקצוע, כגון רואה חשבון, עורך דין, כלכלן ומהנדס, אלא באישור מראש מאת הכונ"ר או בית המשפט. במידה וההוצאה בעד ההעסקה צפויה להגיע לסכום של 100,000 ש"ח ומעלה, תינתן לנושים המובטחים הזדמנות להשמיע את עמדתם קודם למתן האישור. לפי תקנה 13(ד) רשאי בית המשפט לנכות את הסכום ששולם לבעל מקצוע כאמור בתקנה 12, כולו או מקצתו, משכרו של בעל התפקיד.

אין היום עוד חולק כי גם כאשר מדובר בהקפאת הליכים, יש להחיל את הוראות תקנה 12 הנ"ל, ולבקש את אישור בית המשפט הן להעסקתם של בעלי מקצוע והן לתשלום שכרם (ראה למשל בהחלטותיה של כבוד השופטת שרה דברת בבש"א 1900/98, פש"ר 5062/97 (ב"ש) עו"ד דניאל אזוגי ואח' נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2000(1), 1682; בש"א 2365/99, פש"ר 5105/97 (ב"ש) כונס הנכסים הרשמי נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, תק-מח 99(3), 7633).

ככלל, נאמן בהקפאת הליכים רשאי להיעזר בשירותיו של עורך דין, ובפרט כאשר מדובר בנאמן שהוא רואה חשבון ואין לו הכשרה משפטית, באשר נדרש הוא לייצג את החברה בהליכים המתקיימים בפני בית המשפט. אולם, על הנאמן, ככלל, לפנות מראש לבית המשפט, לקבלת אישור להעסקתו של בעל המקצוע, לרבות עורך הדין.

ההיגיון בהוראה הנ"ל טמון בכך שיש לצמצם ככל הניתן את ההוצאות המוטלות על קופת החברה בתקופת הקפאת ההליכים, על מנת למקסם את הדיבידנד שיישאר לחלוקה לנושים (בש"א 21267/02 פש"ר 1896/02 נגה אלקטרוטכניקה בע"מ ואח' נ' עו"ד צוריאל לביא בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים, תק-מח 2002(4), 14826).

מצב שבו בעל מקצוע ממשיך לספק שירותים לחברה בתקופת הקפאת הליכים - מבלי לקבל לכך את אישור בית המשפט מראש, וכאשר מונה כבר בעל מקצוע דומה לטיפול בענייני החברה בתקופת ההקפאה, ורק לאחר מעשה פונה הנאמן לקבלת אישור בית המשפט לתשלום שכר טרחתו של אותו בעל מקצוע - הוא מצב בלתי ראוי, ובוודאי בלתי רצוי, שיש להימנע ממנו משום שאינו מתיישב עם מטרות הקפאת ההליכים ועם חובותיהם של בעלי התפקיד כלפי החברה, כלפי הנושים וכלפי בית המשפט המפקח על הקפאת ההליכים. מתן גושפנקא למצבים כאלה על ידי בית המשפט, עלול לפגוע באינטרסים של הנושים במקרה הספציפי, ובמעמדה של הקפאת ההליכים במובן הרחב, בכך שתגרם עקיפה של סולם דיני הקדימה, על ידי התקשרותן של חברות בהקפאת הליכים עם נותני שירותים כאלה ואחרים.

על כן, בקשה בדיעבד, לאשר תשלום עבור שירותים שניתנו לחברה בתקופת הקפאת ההליכים מאת בעל מקצוע, כאשר על הנאמן מוטלת על פי התקנות החובה לקבל את אישור בית המשפט להעסקת אותו בעל מקצוע מראש, צריכה להתקבל במשורה, בנסיבות חריגות בלבד, וכאשר אי קבלת אישור בית המשפט מראש נעשתה בתום לב, בשל אילוצים חריגים ודוחק זמן, ולאחר שהוכח כי אילולא אותו שירות, היה נגרם נזק משמעותי לקופת הקפאת ההליכים, דברים שלא נטענו, וממילא לא הוכחו במקרה דנא.

אין מחלוקת כי אישור לייצוגה של החברה על ידי עו"ד דלאשה, בתשלום, מקופת הקפאת ההליכים, לא התבקש מאת בית המשפט, מראש, כנדרש, וממילא לא ניתן.