דחיית טענה כי אין להשיב לאשמה בעבירת חניה מבלי לשלם אגרת הסדר

לפני בקשה להורות על זיכויו של הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בשני כתבי אישום מכוח הטענה ש"אין להשיב לאשמה".

1. כנגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום בעבירה של חניה מבלי לשלם אגרת הסדר, עבירה לפי סעיף 11(א) לחוק עזר להרצליה (העמדת רכב וחנייתו), תשל"ח – 1978 (הנוסח שהיה תקף במועד ביצוע העבירות הנטענות, להלן: "חוק העזר").

2. במסגרת פרשת התביעה העידו הפקחים שרשמו את הדוחות לנאשם ובכך נסתיימה פרשת התביעה בשני התיקים. בשלב זה העלה הנאשם מספר טענות שבעטיין הוא סבור שיש לזכותו כבר בשלב הזה. עם זאת, בדיון שהתקיים ביום 30.03.16 הוא הסכים לתחום את טענת "אין להשיב לאשמה" אך לטענתו הנוגעת לאופן התמרור במקומות בהם חנה באמצעות התמרורים 439, 626 ו-817 שבהודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע"א- 2010 (להלן: "הודעת התעבורה"), ואת שאר טענותיו הוא ישמור לסיכומים לאחר שמיעת פרשת ההגנה במידה וטענתו זו תידחה.

3. גרסת המאשימה הינה כי במקום בו לטענתה חנה הנאשם, אבני השפה צבועים בהתאם לתמרור 817 וקבועים התמרור 439 מתחת לתמרור 626, ועל כן חנייה במקום זה ללא תשלום אגרת חנייה מהווה עבירה על חוק העזר. דבר קיומם של התמרורים שנוי במחלוקת, אך טענת הנאשם במסגרת בקשה זו הינה, כי גם אם תתקבל טענת המאשימה בדבר התמרורים הקיימים במקום בו חנה, הרי שהוא לא ביצע כל עבירה גם אם חנה במקום ללא תשלום אגרת חנייה.

4. בהודעת התעבורה כנוסח ההודעה במועד מתן הדוחות הוגדר תמרור 817 כך:

אבני שפה צבועות לסירוגין בצבע כחול: החניה מותרת על הכביש שליד אבני השפה או על המדרכה על פי הוראות תמרור 439 או 626 או 627.

בהוראת תמרור זה כשלעצמו כהגדרתו באותו מועד לא היה כדי לחייב בתשלום בעת חנייה על יד אבני שפה צבועות לסירוגין בצבע כחול (יצוין, כי מאז, בשנת תשע"ד-2014 תוקנה לשון ההודעה וכיום מוגדר תמרור 817 כך: "החנייה מותרת בתשלום על הכביש שליד אבני השפה").

5. תמרור 439 הוא תמרור הורייה של מסר מחייב, איסור או הגבלה מילולית, שלגביו אין תמרור בלוח התמרורים, משום שתוכן המסר אינו ניתן לביטוי באמצעות תמרור בלבד. בהודעה צוין כי במידה ו"הוצב התמרור מתחת ובצמוד לתמרור אחר יחול האמור בו בתוספת לתמרור שמעליו ובצמוד לו".

6. תמרור 626 משמעותו חנייה לכלי רכב, זולת כלי הרכב המפורטים בהוראת התמרור.