דחיית טענת סנגורים של יחזקאל באשה לפיה הרצה איטית של סרטון התקרית תביא לזיכויו של הנאשם מביצוע עבירת רצח

1.         בתאריך 2.2.09 הורשע הנאשם, לאחר שמיעת ראיות, ברצח בצוותא של יצחק גורג'י (להלן: " המנוח").

            במועד הנ"ל נדחה הדיון לטיעונים לעונש ליום 26.3.09 על מנת לקבל, לבקשת המאשימה, תסקיר נפגע.

2.         ביום 26.3.09 ביקש ב"כ הנאשם לדחות את שמיעת הטיעונים לעונש מאחר והתגלתה לו ראייה חדשה, דהיינו, תמונות מתוך סרט התקרית במסעדה, ת/54, שבהן נראה המנוח נוטל סכין מהשולחן אליו הסבו הנאשם ומימוני ומנסה לדקור אותם. לטענת ב"כ הנאשם יש בתמונות הנ"ל כדי להוכיח את חוסר מהימנותו של העד סבאח, ואת חפותו של הנאשם, שכן סבאח נראה בסרט תופס את המנוח במסעדה כשהוא מחזיק סכין, בעוד שהוא טען בעדותו שלא ראה את המנוח מחזיק סכין.

            לטענת הסניגור, משכך, יש לקבל כמהימנים גם את דבריו של עד התביעה מקס לביא, שהעיד שסבאח ביקש ממנו לומר שמדובר ב"סכין מפלסטיק", דברים שביהמ"ש קבע שאינם אמינים, ולקבל את דבריו של עד ההגנה אבי מזרחי שאמר שהמנוח הגיע נסער לסופרמרקט שבו הוא עבד, ואמר לו "אני אזיין את חזי (הנאשם)". לאור זאת עתר ב"כ הנאשם לבטל את הכרעת הדין המרשיעה, ולזכות את הנאשם.

3.         ב"כ המאשימה טענה שאין מקום לקבל את בקשת ב"כ הנאשם שעותר לזכות את הנאשם, שכן בתמונות לא נראה מה שב"כ הנאשם טוען שנראה, וגם אם המנוח החזיק סכין במסעדה - אין הדבר אומר שסבאח ראה את הסכין, והדבר לא משליך על מהימנות הגרסה שמסר סבאח, לה האמין ביהמ"ש.

4.         בתום הדיון החלטנו לקבל טיעונים בכתב בבקשת ב"כ הנאשם, לאחר שיעביר לביהמ"ש, ובמישרין למאשימה, את הסרט ת/54 בהילוך איטי. לאחר שקיבלנו טיעונים בכתב מטעם הצדדים, ושמענו השלמת טיעונים בע"פ ביום 26.4.09, החלטנו לדחות את הבקשה, ולא לבטל את הכרעת הדין וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.

5.         טענת הסניגור בבקשה לביטול הכרעת הדין וזיכוי הנאשם

א.         ששת הקטעים בהילוך איטי בדיסק של הסרט ת/54 מתייחסים לארבעה נושאים, בהם נראה המנוח נוטל סכין משולחנם של הנאשם ומימוני, ומנסה לדקור אותם בנוכחות סבאח, סבאח ראה את הסכין בידיו של המנוח, לאחר שהקטטה במסעדה ומחוצה לה הסתיימה חזר סבאח למסעדה, הרים מהרצפה את הסכין שנפלה מידי המנוח, הסתכל לצדדים, יצא מהמסעדה, והכניס אותה לכיס האחורי של מכנסיו (אח"כ הביא אותה למנוח שהמתין מחוץ למסעדה).

ב.         התנהגותו של סבאח, כמתואר לעיל, מקבלת נופך שמחשיד אותו בשיתוף פעולה עם המנוח.

ג.          הטענה לפיה המנוח ניסה לדקור את הנאשם ואת מימוני בסכין נתמכת בכך שאין מחלוקת שהמנוח נטל סכין מהשולחן, החפץ הבוהק שבידי המנוח הוא מתכתי שכן אחרת לא היה נוצץ, כשעובד המסעדה החזיר לעובד השני במטבח סכין אחרת היא נצצה כפי שנצצה הסכין שהיתה ביד המנוח, ותנועות הדקירה שעשה המנוח בידו משתלבות עם רצונו לדקור את הנאשם.

ד.         כפי שהמנוח היכה בראש הנאשם וניסה לדקור אותו במסעדה, למרות שישב ליד מימוני, כך הוא דקר את הנאשם ברח' עזריאלי כשישב ליד מימוני ברכבו, כטענת הנאשם מתחילת משפטו.

ה.         לעובדה שסבאח ראה במסעדה את הסכין בידי המנוח יש נפקות על הכרעת הדין, שכן הוא הכחיש בעדותו שראה את המנוח מחזיק סכין ומנסה לדקור את הנאשם. כמו כן הדבר סותר את קביעת ביהמ"ש שסבאח לא נראה בקרבת המנוח כשלקח את הסכין מהשולחן, שכן סבאח נראה עומד צמוד למנוח כשהוא לקח את הסכין וניסה לדקור את הנאשם.

ו.          לטענת הסניגור, מי שמשקר בנקודות כה מהותיות כפי ששיקר סבאח לא ראוי לאמון וביסוס הרשעה על פיו, במיוחד כשמדובר בעדות יחידה מפי אחרים, של עד מעונין, שלמשפחתו סכסוך עם הנאשם, שהדיח עדים ושיתף פעולה עם המנוח, ושעד לראיון בפרקליטות טען שלא ראה את הארוע ברח' עזריאלי.

ז.          הקטעים 3-5 בדיסק של ההילוך האיטי מפריכים את טענת סבאח שחזר למסעדה לקחת את משקפיו והרימם מהרצפה, שכן החפץ שהרים הוא עם צללית מוארכת וקווית, הוא סגר עליו את כל כף ידו שהופכת לאגרוף שננעל על החפץ, ולאחר שהוא הרים אותו הוא הביט לצדדים. המנוח שמט את הסכין לריצפה, בדיוק במקום ממנו הרים אותו סבאח, ולא סביר שבאותו מקום נפלו גם הסכין וגם משקפיו של סבאח. סבאח לא הרכיב משקפיים במסעדה וגם לאחר שהרים את החפץ הוא הכניס את ידו השמאלית לכיס מכנסיו ולא הרכיב את המשקפיים על עיניו.

ח.         הרמת הסכין מרצפת המסעדה ע"י סבאח, מצביעה על כך שהוא לא רק עד מעוניין, אלא גם עד מעורב, שכן הוא התבקש ע"י המנוח להביא לו את הסכין כדי לדקור את המנוח או כדי להעלים אותה, ובכך סייע למנוח לאחר מעשה. מעורבותו העבריינית של סבאח משליכה על מהימנותו, וברגע שהיה מעורב בהבאת הסכין היה לו אינטרס להגן גם על המנוח וגם על עצמו.

ט.         התנהגותו של סבאח, כשלא ניסה לעצור את המנוח מלתקוף את הנאשם אלא הכניס ידיו לכיסיו, מלמדת שידע מראש שהמנוח מתכוון להכות את הנאשם ויתכן שנטל חלק בתוכניתו.

6.         תגובת המאשימה

א.         הסרט ת/54 אינו "ראייה חדשה" אלא ראייה שהיתה מצויה בתיק ביהמ"ש, ועדים שונים התייחסו אליה.

            הנאשם לא עומד באף אחד משני התנאים המתירים הגשת ראייה, לאחר מתן הכרעת הדין, שכן הוא נמנע מלהביא את הראייה, למרות שהיתה ברשותו במהלך שמיעת הראיות ולא הסביר את מחדלו, ומאחר ואין במה שנראה בסרט, גם בהילוך איטי, כדי לשנות את הקביעות העובדתיות בהכרעת הדין - לא ייגרם לנאשם עיוות דין אם תידחה בקשתו.