דחיית ערעורים בלשון הרע בעניין מערכת הבחירות לעיריית כפר סבא

1.         לפנינו שלושה ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא (כב' השופט גדול) מיום 21.2.02, בשלושה תיקים אשר אוחדו יחדיו:

ת"א 3259/99 - תביעה של מר יואל קרול נגד מר יהודה בן חמו ומר אייל יוניאן להשבת כספים.

ת"א 1061/00 - תביעת דיבה של מר אייל יוניאן נגד מר יואל קרול בגין הפצת לשון הרע.

ת"א 6126/99 - תביעת דיבה של מר יואל קרול נגד מר יהודה בן חמו בגין הפצת לשון הרע.

רקע עובדתי:

2.         מקורן של שלוש התובענות נשוא הערעורים שבפנינו, במערכת הבחירות לעירית כפר-סבא, שהתקיימה בנובמבר 1998.

            הסיעה השלטת בעירייה עובר לבחירות היתה סיעת העבודה, שעקב מחלוקות פנימיות התפצלה לארבע קבוצות. אחת ממהן כללה את מר יהודה בן חמו (המשיב 2 בע"א 1574/02 והמערער בע"א 1668/02, להלן: "בן חמו"), אשר חבר למר יואל קרול (המערער בע"א 1574/02, המשיב בע"א 1668/02 והמשיב בע"א 1704/02, להלן: "קרול").

קרול מכהן כחבר במועצת העירייה מאז שנת 1998 ובבחירות שהתקיימו בשנת 1993 הוא התמודד ברשימת הליכוד וכיהן מטעמה כחבר כנסת בודד.

בשנת 1997 הוקמה עמותה שנקראה "כפר-סבא שלנו" שמטרתה היתה לנסות ולהחליף את ראש העיריה בכפר-סבא, על מנת להבריא את מצבה הכספי של הרשות וליצור איכות חיים אחרת בעיר כפי שטענו מייסדי העמותה.

בשלב מסוים נוצר קשר בין קרול לבין העמותה והוחלט על ידי שני הצדדים כי קרול יהיה מועמד של רשימה בשם זהה לראשות העיר וכי הם ירוצו ברשימה כזו למועצת העיר.

הרשימה "כפר-סבא שלנו" החלה בפעילות נמרצת, הוציאה הוצאות והתחייבה להוצאות עתידיות.

ביום 24.8.98 נחתם הסכם בין קרול לבין בן חמו (להלן: "הסכם ההצטרפות"), לפיו יצטרף בן חמו לרשימה. בהסכם זה התחייב קרול להעניק לבן חמו את המקום השני ברשימתו. המקום השלישי ברשימה יועד למומלץ מטעמו של מר בן חמו. נקבע כי מר אייל יוניאן (המערער בע"א 1704/02 והמשיב בע"א 1574/02, להלן: "יוניאן") יאייש מקום זה. בית משפט השלום קבע כי יוניאן הצטרף לרשימה מאוחר יותר, בחודש אוקטובר 1998, ערב הבחירות.

הבחירות התקיימו ביום 11.11.98. בתום הבחירות התברר כי איש מהמועמדים לראשות העיר לא זכה ב 40% מהקולות הדרושים לבחירה של מועמד בסיבוב ראשון. לאור תוצאות אלו התקיים סיבוב בחירות שני לבחירת ראש עיר, אשר בו קרול לא נמנה בין המתמודדים. כמו כן, התברר בתום הבחירות כי הרשימה "כפר-סבא שלנו" לא גרפה קולות רבים. כתוצאה מחוסר ההצלחה של חברי הסיעה, היא לא זכתה במימון כפי שצפו מייסדיה על פי הוראות חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) תשנ"ג - 1993. עקב תביעות שהוגשו כנגד קרול על ידי ספקים שונים של הסיעה, הוא שילם מכספו הפרטי את כל החובות, וכיום אין הסיעה חייבת מאומה לספקים שונים או לבנקים.

קרול הגיש תביעה נגד בן-חמו ויוניאן להשבת סך של שני שלישים מהכספים ששילם לספקים. בתביעתו טען כי על חברי הסיעה שנבחרו לכהן בפועל במועצת העיר לשאת באחריות לחובות הסיעה. לטענתו, עם הקמת הסיעה נוצרה בין חבריה שותפות לא רשומה אשר מכוחה חייבים המשיבים בפירעון חובות הסיעה.

3.         ביום 7.1.98 שלח קרול מכתב לחבר הכנסת אושעיה (להלן: "המכתב הראשון"), בו הוא טוען כי יוניאן מתנער מחובתו להעביר למטה הרשימה תרומות שקיבל מארבעה אולמי שמחות, ומבקש לדעת מי הם אותם בעלי אולמי שמחות. לא זו אף זו, המכתב האמור עשה דרכו למקומון הידוע בשם "קול הכפר". עיתונאי בשם אשר אטדגי פרסם ידיעה כי קרול טוען שיוניאן נשלח מטעמו של חבר הכנסת אושעיה לאסוף תרומות ממספר בעלים של אולמות שמחות למען הרשימה וכי הכספים שניתנו, אם ניתנו, לא הגיעו ליעדם.

בנוסף, לקראת הסיבוב השני של הבחירות, פרץ סכסוך בין קרול מצד אחד לבין יוניאן ובן חמו מצד שני. קרול האשים את השניים בכך שלא התאמצו די במערכת הבחירות וכתוצאה מכך נכשלה הרשימה ונכשל הוא באופן אישי במרוץ לראשות העיר. קרול אף חשד בשניים ובעיקר ביוניאן, כי הם מנהלים משא ומתן בשם הרשימה מאחורי גבו. על מנת שיוניאן לא יעז לעשות דבר מה שרוחו של קרול אינה נוחה ממנו, שלח קרול ליוניאן מכתב (להלן: "המכתב השני") על נייר מכתבים של "כפר-סבא שלנו" בתאריך 18.11.98 וחתם עליו כיו"ר ובא-כח הסיעה.

המכתב מובא להלן כלשונו:

"הובא לידיעתנו שאתה מתיימר לייצג ולנהל משא ומתן בשם "כפר-סבא שלנו".

אני רוצה להתריע בפניך על ההשלכות החמורות הן מהבחינה הציבורית והן מהבחינה החוקית של מעשיך.