העתירה בתמצית:
העותר הינו חבר מועצת העיר נהרייה, אשר הגיש, ביחד עם 5 חברי מועצה נוספים, למשיב 1, ראש עיריית נהרייה, בקשה לפי סעיף 46(א) לתוספת השנייה לפקודת העיריות, לקיים דיון חוזר של מועצת עיריית נהרייה בהחלטת מועצת העיר מיום 2.10.12, שבה הוחלט לפטר את מהנדס העירייה לאחר שימוע שקויים לו באותו מועד בפני המועצה.
ביום 15.11.12 פנו העותר וחמישה חברי מועצת עיר נוספים למשיב 1 בבקשה לקיים דיון חוזר בהחלטת המועצה מיום 2.10.12, וזאת בהתאם לסעיף 46(א) לתוספת השנייה לפקודת העיריות. ביום 27.11.12 נשלח לעותר ולחברי המועצה הנוספים החתומים על הבקשה מכתב בנוגע לפנייתם ובו נכתב כי פנייתם נדחית מאחר שהבקשה חתומה על ידי חבר מועצה שנקבע כי הינו נגוע בניגוד עניינים ואינו רשאי להתערב או להשתתף בכל דרך בשימוע שבנדון ולכן אין על הבקשה חתימה של 1/3 מחברי המועצה כנדרש. בנוסף נכתב במכתב התשובה כי הבקשה לביטול החלטת המועצה הוגשה בשיהוי ניכר מאז החלטת המועצה מיום 2.10.12 ומדובר במעשה עשוי שכן כבר הסתיימו יחסי עובד מעביד בין העירייה לבין המהנדס והמהנדס כבר סיים את עבודתו, פינה את משרדו ושולמו לו זכויותיו כחוק. על כן, נכתב כי ההחלטה איננה הפיכה ואינה ניתנת לדיון חוזר. בהמשך לכך פנה העותר הן למשיב 1 והן למשיב 2, משרד הפנים - הממונה על מחוז הצפון ונציגו קצין המחוז, בבקשה כי יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 10 לתוספת השנייה לפקודת העיריות ויורה למשיב 1 לכנס ישיבה שלא מן המניין.
יצויין כבר עתה כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה. אפרט להלן.
טענות הצדדים:
העותר טוען כי המשיב 1 לא קיים אחר הוראות החוק ולא זימן ישיבה כנדרש על פי החוק ואף הממונה על המחוז לא הפעיל את סמכותו, למרות שהעניין אינו נתון לשיקול דעתו, וגם לא מצא לנכון להביע עמדתו או להוציא תחת ידו חוות דעת. נטען כי הוראות החוק הינן ברורות וחד משמעיות וכי החוק ברור ומתווה מסגרת זמן שלא ניתן לחרוג ממנה, זאת כדי לקבע את המצב הקיים במועד הגשת הבקשה ועד לזימון הישיבה במועדה. נטען כי מדובר בהוראות שלא ניתן להתנות עליהן כלל ולא ניתן למתוח את מסגרת הזמנים מעבר ל-14 ימים מרגע הגשת הבקשה. כמו כן, נטען כי נושא החזרת המהנדס לעבודה או אי החזרתו אינו רלוונטי ויש לקיים דיון חוזר לפי סעיף 46 ובהתאם לבקשה בלי קשר לשאלה אם המהנדס רוצה לחזור או לא. עוד נטען כי כל ישיבת מועצה שנגמרת בהחלטה היא לכאורה מעשה עשוי ולכן לא ניתן לטעון שאין לקיים דיון חוזר בגלל טענה של מעשה עשוי כי הדבר ירוקן מתוכן את סעיף 46. המטרה היא שיש לקיים דיון חוזר בלי שיקול דעת. נטען כי גם אם נקבע שחלק מחברי המועצה נמצאים במצב של ניגוד עניינים בעניינו של המהנדס, הם לא בניגוד עניינים בפועל כי הם לא השתתפו בישיבה, אלא מדובר במצב שבו הם פוטנציאלית בניגוד עניינים ויש לעשות הבחנה בין השתתפות בפועל בישיבה ובין חתימה על הבקשה לזמן ישיבת מועצה.
המשיב 1 טוען כי העתירה אינה מגלה עילה שכן הבקשה לדיון חוזר אינה עונה לתנאי היסודי הנדרש בחוק והוא חתימת שליש מחברי המועצה על הבקשה. נטען כי הבקשה אמנם חתומה על ידי 6 חברי מועצה, כנדרש לכאורה, אולם חתימתו של חבר המועצה אבי טילר פסולה ובטלה בהיותו נגוע בניגוד עניינים, כפי שהוחלט על פי החלטת הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות מיום 9.9.12. בהחלטה זו נקבע כי מר טילר וחברי מועצה נוספים נגועים בניגוד עניינים בכל הנוגע לסוגיית סיום עבודתו של מהנדס העירייה. על כן, טוען המשיב 1 כי מר טילר מנוע גם מלחתום על הבקשה לדיון חוזר בעניין סיום עבודתו של המהנדס.
עוד נטען כי היות שההחלטה נשוא הבקשה לדיון חוזר נוגעת לצדדי ג', שלא צורפו לעתירה, לרבות מהנדס העירייה שעבודתו הסתיימה זה מכבר, לאחר אישור ההחלטה בביה"ד לעבודה, וכן לרבות מועמדים שהגישו את מועמדותם למכרז שפרסמה העירייה ואף למר טילר שחתימתו על הבקשה נפסלה, והיות שמדובר בהחלטה שהפכה למעשה עשוי עם סיום עבודתו בפועל של המהנדס, יש לדחות את העתירה.
עוד נטען כי בנסיבות העניין לא קמה חובה לראש העירייה להיענות לבקשה לקיום דיון חוזר ואין עילה לעתירה. כן נטען כי אי פירוט כל העובדות הנ"ל בעתירה עולה כדי חוסר ניקיון כפיים מצד העותר המצדיק אף הוא דחיית העתירה.
המשיב 2 טוען כי העותר, ביחד עם חברי מועצה נוספים, ביקש לזמן ישיבה לדיון חוזר בהתאם לסעיף 46(א) לתוספת השנייה לפקודה והוא לא ביקש לכנס ישיבה שלא מן המניין בהתאם לסעיף 9 לתוספת השנייה לפקודה. עוד נטען כי לא נשלחה לממונה על המחוז דרישה להפעיל את סמכותו ולכנס ישיבה שלא מן המניין בהתאם לסעיף 10 לתוספת השנייה לפקודה וכי אפילו הייתה נשלחת דרישה שכזאת, ספק רב אם ניתן היה להידרש לה מחמת אי מיצוי הליכים (בפנייה אל ראש העירייה). על כן, נטען כי לא ברורה טענת העותר כי מוטלת על הממונה על המחוז החובה לכנס ישיבה. נטען כי העותרים ביקשו דיון חוזר בהחלטה ולא הגישו בקשה לכינוס ישיבה שלא מן המניין. נטען כי דיון חוזר יכול שיהיה בישיבה שמן המניין או בישיבה שלא מן המניין ואם לדעת העותרים ראש העיר משתהה בקביעת מועד הישיבה לדיון חוזר, רשאים הם להגיש לראש העיר בקשה לכנס ישיבה שלא מן המניין לפי סעיף 9 לתוספת השנייה לפקודה.
באשר למחלוקת בדבר הימצאותו של מר טילר במצב של ניגוד עניינים, המשיב 2 מפנה להחלטת הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור מיום 9.9.12 שדנה בעניין זה וקבעה כי ככל שחבר מועצה נגוע בניגוד עניינים וזאת עקב כך שמהנדס המועצה נקט פעולות נגדו עקב בנייה בלתי חוקית, השתתפותו בדיון בדבר הפסקת כהונתו של המהנדס מעלה חשש מובהק למשוא פנים וניגוד עניינים בכל הקשור לעניין פיטוריו של מהנדס העיר. נטען כי אין להבחין לצורך זה בין חתימה על בקשה לקיים דיון חוזר לבין השתתפות בדיון גופו.
דיון ומסקנות:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי לא נפל בהתנהלות המשיבים פגם המצדיק התערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים ואין מקום לחייב את המשיב 1 לקיים דיון חוזר בעניין פיטוריו של מהנדס העיר בהתאם לבקשה שהוגשה על ידי העותר וחברי מועצה נוספים.
כמפורט מעלה, העותר ו-5 חברי מועצה נוספים הגישו למשיב 1 בקשה לפי סעיף 46(א) לתוספת השנייה לפקודת העיריות [נוסח חדש] להביא לדיון חוזר והצבעה את נושא פיטוריו של מהנדס העיר עליו הוחלט בישיבת המועצה ביום 2/10/12.
סעיף 46(א) לתוספת השנייה לפקודת העיריות קובע כדלקמן:
"לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון מחודש בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חודשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי העניין, זולת לפי דרישה של ראש העיריה או שליש לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם, לא ייערך דיון חוזר בהחלטה יותר מפעם אחת".
בהתייחס למקרה שבנדון סעיף 46(א) הנ"ל קובע כי כדי שיקויים דיון מחודש טרם שחלפו שלושה חודשים ממועד ההחלטה צריכה להיות דרישה של שליש לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם. בענייננו חתומים על הבקשה שישה חברי מועצת העיר, ביניהם אבי טילר, מתוך 17 חברים במועצה.
כפי שטוענים המשיבים, והעותר אינו מכחיש זאת, על פי החלטת הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות מיום 9.9.12 נגוע מר טילר בניגוד עניינים בכל הנוגע לסוגיית סיום עבודתו של מהנדס העירייה. כמו כן, מר טילר, וכן חברי מועצה נוספים שנקבע לגביהם כי הם נגועים בניגוד עניינים בכל הנוגע לסוגיית סיום עבודתו של מהנדס העירייה, לא השתתפו בישיבת מועצת העיר מיום 2.10.12 בה נדון והוכרע עניין הפסקת כהונתו של מהנדס העירייה.
סבורני כי יש לקבל את טענת המשיבים לפיה ניגוד העניינים שבו נגוע מר טילר בכל הנוגע לסוגיית סיום עבודתו של מהנדס העירייה מונע ממנו גם מלחתום על הבקשה לקיום דיון חוזר בעניין סוגיית סיום עבודתו של המהנדס.