דחיית תביעה לרשלנות רפואית ופצוי כספי בגין פגיעה באוטונומיה

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         בפניי תביעה נזיקית בטענה לרשלנות רפואית של הנתבעים בביצוע ניתוח אף אשר עבר התובע.

2.         התובע יליד 1982, נמנה על חבריה של נתבעת מס' 1, שירותי בריאות כללית, ועובר לאירועים נשוא התביעה הוא סבל במשך שנים מקשיי נשימה אשר טופלו תרופתית ללא הטבה.

3.         ביום 03.02.2004 פנה התובע לד"ר יפים פיימן, מומחה א.א.ג המועסק על ידי נתבעת מס' 2 (להלן: " ד"ר יפים") והתלונן על קשיי נשימה. בבדיקה התגלה כי התובע סובל מסטייה במחיצת האף לימין וכן מקונכיות תפוחות ולפיכך הוא הופנה לנתבע מס' 2, בית חולים העמק בעפולה (להלן: ''בית החולים'') לביצוע ניתוח אלקטיבי משולב ליישור מחיצת האף וכריתת קונכיות ( להלן: " הניתוח המשולב"). בהמשך, כהכנה לביצוע הניתוח המשולב, נבדק התובע ביום 18.07.2004 במרפאת א.א.ג של בית החולים והוא חתם על טופס הסכמה לביצוע ניתוח (להלן:" טופס ההסכמה הראשון").

4.         ביום 13.09.2004 נבדק התובע בשנית על ידי ד"ר יפים אשר חזר והפנה אותו לביצוע הניתוח המשולב בשל אותם ממצאים שהתגלו אצלו בעבר, סטייה במחיצת האף וקונכיות תפוחות. בעקבות ההפניה הנ"ל התקבל התובע אלקטיבית לבית החולים וכהכנה לביצוע הניתוח המשולב הוא נבדק ביום 12.09.2005 על ידי ד"ר תייסיר בשארה (להלן: " הבדיקה המקדימה" ו" ד"ר בשארה" בהתאם). במהלך הבדיקה מילא ד''ר בשארה טופס קבלה לניתוח (להלן: " טופס קבלה לניתוח") והחתים את התובע על טופס הסכמה נוסף לניתוח (להלן:" טופס ההסכמה השני").

5.         ביום 21.09.2005 נותח התובע בבית החולים על ידי ד"ר אברהם וילדר (להלן:" ד"ר וילדר") ובתום הניתוח נתפר הפצע באפו ובמקום הונחו טמפונים. ביום 23.09.2005 נבדק התובע במהלך אישפוזו על ידי ד"ר בשארה אשר רשם בטופס "תולדות ומהלך המחלה" וכן בסיכום המחלה (להלן: " סיכום המחלה") כי הטמפונים הוצאו מהאף וכי מחיצת האף ישרה, ללא המטומה, ללא נפיחות, מעבר אוויר טוב ודימום קל אשר פסק.

            התובע שוחרר לביתו ביום 23.09.2005 ובהתאם לסיכום המחלה הוא הופנה לבדיקת רופא א.א.ג בקופת חולים תוך שבוע ימים.

6.         לאחר ביצוע הניתוח המשולב פנה התובע במספר הזדמנויות לרופא משפחה בקופת חולים והתלוננן על הצטננות, קוצר נשימה, נזלת וכאבי ראש. רק ביום 29.11.2005, יותר מחודשיים ימים לאחר ביצוע הניתוח המשולב, פנה התובע לרופא א.א.ג בקופת חולים והתלונן על אף סתום. בבדיקה התגלה כי התובע סובל מנקב במחיצת האף עם גלדים ובתיעוד נרשם " בוצע ניקוי, הוצאת תפרים פנימיים או גופים זרים".

7.         אין חולק כי נקב במחיצת האף הוא  סיכון ידוע ומוכר בניתוח משולב והוא מתממש ב-1% עד 7% מהמקרים ולפיכך עצם הופעתו אינה מהווה, כשלעצמה, רשלנות רפואית.

8.         במסגרת התביעה הגיש התובע חוות דעת רפואית של ד"ר ישראל ברמה (להלן: " המומחה מטעם התובע") בה נקבע, בין היתר, כי נותרה אצלו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% בהתאם לתק' 69(2)(ב) לתקנות המל"ל בשל הפרעה בנשימה דרך האף כתוצאה משינויים בחלל האף. מנגד, מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של ד"ר יהושע דנינו (להלן: " מומחה מטעם הנתבעים"), בה נקבע, בין היתר, כי התובע אינו סובל מנכות רפואית צמיתה בתחום א.א.ג.

9.         לאור הפערים בין חוות הדעת מטעם בעלי הדין, מונה ד"ר מרדכי הימלפרב כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: " מומחה בית המשפט"), והוא התבקש לחוות דעתו אך ורק בשני עניינים, כלהלן:

-           הנכות הרפואית שנותרה לתובע, ככל ונותרה, ובנדון קבע מומחה בית המשפט כי לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% בהתאם לתק' 69(2)(ב) לתקנות המל"ל.

-           פרק הזמן הנדרש להתמוססות חוטי התפירה בהם נעשה שימוש במהלך הניתוח המשולב. בנדון קבע מומחה בית המשפט כי בתיעוד הרפואי לא צויין כי במהלך הניתוח המשולב נעשתה תפירה של הפצע ולכן לא ברור באיזה חוטים נעשה שימוש. המומחה הוסיף באומרו כי בניתוח משולב מקובל להשתמש בחוטים המתמוססים מעצמם באופן מלא כעבור 56-70 יום ואחרים המתמוססים בקצב מעט יותר מהיר.

טענות הצדדים:

10.        בפי התובע טענות ביחס לתקופה אשר קדמה לביצוע הניתוח המשולב כמו גם לתקופה שלאחר ביצועו. להלן אפרט:

א.         התובע סיים 9 שנות לימוד בלבד בהישגים נמוכים ורמת ההבנה, הדיבור והקריאה שלו בשפה העברית מוגבלים מאוד, אם בכלל.

            בביקור אשר ערך התובע אצל ד"ר יפים ביום 03.02.2004 נאמר לו כי במסגרת הניתוח שעליו לעבור, חותכים לו חתיכת בשר מהאף החוסמת את האוויר וגורמת לקשיי נשימה. לתובע לא ניתן כל הסבר נוסף אודות הניתוח המשולב, סיכוניו וסיכוייו, ובמיוחד לעניין היווצרות נקב במחיצת האף. התובע חתם על טופס ההסכמה הראשון וטופס ההסכמה השני לאור ההסבר הדל אשר נמסר לו ומבלי שהבין את תוכנם ומבלי שהוקראו או תורגמו בפניו, מה גם וטופס ההסכמה הראשון מתייחס אך ורק לניתוח הסרת קונכיות ולא ליישור מחיצת האף. זאת ועוד, טפסי ההסכמה הראשון והשני הינם כלליים ואינם יחודיים לניתוח המשולב, אין בהם פירוט של סיכויים וסיכונים יחודיים בניתוח משולב, כגון נקב במחיצת האף, ובית החולים עשה בהם שימוש על אף קיומו של טופס הסכמה ייחודי לאותו ניתוח(להלן: " טופס הסכמה ייחודי"). בנסיבות העניין, יש לקבוע כי התובע לא נתן הסכמה מדעת לביצוע הניתוח המשולב ולו ניתן לו הסבר ראוי, הוא היה נמנע מביצועו. כן נטען כי בנסיבות העניין ביצוע הניתוח המשולב מהווה פגיעה באוטונומיה של התובע.

ב.         הנקב במחיצת האף לא נוצר במהלך ביצוע הניתוח המשולב אלא בשלב מאוחר יותר כתוצאה מהתפתחות זיהום. הזיהום נגרם כתוצאה מהשארת גוף זר באף (טמפונים שלא נוקו כראוי) או מחוטי התפירה בהם נעשה שימוש במהלך הניתוח. היה על בית החולים להזמין את התובע לביקורת אצלו כעבור שבוע ימים ממועד שחרורו תחת הפנייתו לרופא א.א.ג. בקהילה המחייבת המתנה ממושכת לתור.

11.       א.          לטענת הנתבעים, כל שנטען בכתב התביעה לעניין ההסכמה מדעת הוא כי התובע חתם על טופס ההסכמה הראשון בו אין זכר לניתוח יישור מחיצת האף אלא רק לכריתת הקונכיות. לפיכך כל טענה עובדתית נוספת לעניין ההסכמה מדעת מהווה הרחבת חזית האסורה על פי דין. ודוק, התובע התעלם בטיעוניו מהעובדה כי הוא חתם על טופס ההסכמה השני המפרט לא רק ניתוח של כריתת קונכיות אלא גם כן ניתוח ליישור מחיצת האף.