דיווח שקרי לכאורה של קצינת מבחן בתסקיר מבחן של נאשם לגבי הערכת התאמתו לחלופת מעצר- והשלכותיו הרחבות

עיקרי העובדות פורטו בהחלטתי מיום 29.5.13. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום, התבקש המשיב על ידי אחר בשם עומר, לחטוף ביחד עם שני שותפים, את המתלונן וזאת על רקע של סכסוך שבין עומר למתלונן. המשיב נענה לפנייה ועל פי הנטען, ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום.

יצוין כי בפרשה זו מספר נאשמים. בית המשפט בחן את הראיות וקבע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת סיכוי להוכחת עובדות כתב האישום. כפועל יוצא מכך, גם נקבע כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות וכן חשש להשפעה על עדים. עם זאת סבר בית המשפט, בין היתר על רקע של החלטות שניתנו בעניינם של נאשמים אחרים באותה פרשה, כי במקרה זה יש לבחון חלופת מעצר. בהתאם גם ניתנה החלטה, לפיה יוגש תסקיר של שירות המבחן עד ליום 24.6.13.

ביום 24.6.13 הוגש תסקיר מבחן (להלן: " התסקיר הראשון"). במסגרת התסקיר נרשם כי קצינת המבחן בחנה את עניינו של המשיב וכן נפגשה עם משפחתו. שירות המבחן סיכם את תסקירו בכך, כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות מעשים דומים לאלו המיוחסים למשיב בכתב האישום. בנסיבות אלו, על בסיס הערכת המסוכנות ולאחר מפגש עם הוריו, קבעה קצינת המבחן כי לא ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. יצוין כי בתסקיר זה פורטו שמות בני המשפחה איתם נפגשה קצינת המבחן, כאשר נרשם שאביו של המשיב הוא אדם בשם סובחי.

בדיון בפני ביום 26.6.13 הסב הסניגור את תשומת ליבי כי לאביו של המשיב לא קוראים סובחי. בנוסף ביקש הסנגור ארכה לנסות ולהציע חלופת מעצר אחרת. בנסיבות אלו, וכן מהטעם שקצינת המבחן לא בדקה נתון מסוים שהוראתי במפורש לבחון במסגרת ההחלטה המורה להגיש תסקיר,   קבעתי כי בטרם תינתן החלטה סופית יש לוודא, לשם הזהירות, האם אכן נבחנה חלופת מעצר נכונה. זאת, כאמור, מאחר ושמו של האב, אשר צוין בתסקיר, היה מוטעה. אציין כי בשלב זה קינן בלבי החשש כי עקב העומס הבלתי אפשרי המוטל על שירות המבחן, נפלה תקלה באופן שבו נתונים מתיקו של עצור אחד הוכנסו בטעות לתיקו של עצור אחר. לכן, ולשם הזהירות, הונחתה קצינת המבחן לערוך בדיקה נוספת כדי לוודא שלא נפלה טעות בשיוך ההמלצה המופנית לבית המשפט, על בסיס התרשמות מאדם לא נכון. בנוסף התבקש שירות המבחן לבדוק נתונים נוספים שהיו חסרים בתסקיר הראשון, ולהגיש תסקיר משלים עד ליום 14.7.13.

לקראת הדיון שנקבע ליום 14.7.13 הוגש תסקיר נוסף (להלן: " התסקיר השני"). יצוין כי התסקיר נערך, על פי המצוין בו, ביום 7.7.13, והוגש לבית המשפט ביום 11.7.13. בפתח התסקיר מציינת קצינת המבחן, כי אכן שמו של אביו של המשיב הינו זוהיר ולא סובחי, ונטען כי מדובר בטעות בציון שמו ואולם ההתרשמות שפורטה בתסקיר היא מהאדם הנכון. בהמשך כותבת קצינת המבחן כדלקמן: " בשיחה הנוספת שקיימנו עם מוחמד בבית המעצר..." ובהמשך מפורט תוכן השיחה. על רקע תוכן השיחה חזרה קצינת המבחן על ההתרשמות, כי מדובר באדם אשר יש לו דפוסי התנהגות בעייתיים, לרבות בעיות של צריכת סמים. בנסיבות אלו, חזרה על חוות דעתה, כי מסוכנותו של המשיב היא במדרג גבוה ולא ניתן לשחררו לחלופת מעצר בפיקוח הוריו.

בדיון שהתקיים בפני ביום 14.7.13 טען הסנגור, כי על אף האמור בתסקיר בנוגע לקיום שיחה נוספת עם המשיב בבית המעצר, כי לא התקיימה כלל שיחה. מעבר לכך טען הוא, כי התסקיר מתמקד לכאורה באדם אשר משתמש בסמים, ולדבריו המשיב אכן עישן סם מסוג חשיש לעיתים רחוקות, ואולם אין מדובר באדם המכור לסמים או אדם המשתמש בסמים באופן קבוע. בנסיבות אלו, ביקש הסנגור לבדוק אם אכן נערכה פגישה של קצינת מבחן עם המשיב, כפי שנכתב בתסקיר. הסנגור הצהיר שאם אכן נערכה פגישה כאמור, מסכים המשיב להיעצר עד תום ההליכים, ולחלופין אם לא נערכה פגישה, כי אז יש להסיק את המסקנות. לעניין זה מציין הסנגור גם את הטעות בתסקיר הראשון בעניין שמו של האב. מכאן גם מעלה הסנגור חשש, כי נערכו תסקירים בעניינו של המשיב, בלא שעניינו נבדק בצורה אמיתית.

בית המשפט נתן החלטה, וביקש כי תיערך בדיקה בכל הנוגע לטענות הסנגור.

ביום 17.7.13 הגישה הגב' נאוה רוזנבאום, קצינת מבחן מחוזית, הודעה לבית המשפט. הגב' רוזנבאום הודיעה כי ערכה בדיקה בהתאם להנחיות בית המשפט, ומצאה כי קצינת המבחן לא קיימה פגישה נוספת עם העצור בבית המעצר , בניגוד לאמור בתסקירה מיום 7.7.13. הגב' רוזנבאום הוסיפה, כי התסקיר המשלים התבסס, למעשה, על הפגישה הראשונית שנערכה עמו, ככל הנראה לצורך התסקיר הראשון. בהמשך מציינת הגב' רוזנבאום כי למעשה, הופסקה עבודתה של עורכת התסקיר בשירות המבחן. הגב' רוזנבאום הבהירה כי מדובר בהתנהלות כושלת, שאין מקומה בשירות המבחן . עוד הבהירה הגב' רוזנבאום, כי נשלח בדחיפות קצין מבחן בכיר אחר כדי שייפגש עם המשיב בבית המעצר ויגיש תסקיר עד ליום 18.7.13. ביום 17.7.13, ולאחר שהגיעה ההודעה, ניתנה על ידי החלטה בעניין זה, במסגרתה הוריתי על דחיית הדיון בעניינו של המשיב עד ליום 21.7.13. זאת כדי שאוכל להתרשם מהתסקיר שיוגש.

ביום 18.7.13 אכן הוגש תסקיר, חתום על ידי קצין מבחן למבוגרים ומפקח מעצרים מחוזי, מר חוסין חמוד (להלן: " התסקיר השלישי"). קצין המבחן ציין כי נפגש עם העצור בבית מעצר גלבוע. מטעמי צנעת הפרט לא אציין את כל האמור בתוכנו של התסקיר. שירות המבחן הבהיר כי אין הוא יכול לשלול סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות בעתיד. עם זאת, העריך שירות המבחן שחלופת מעצר סמכותית ומציבת גבולות ברורים, בתוספת פיקוח אלקטרוני, בצד טיפול מתאים, תוכל להפחית באופן משמעותי את הסבירות להישנות התנהגות פורצת גבולות. שירות המבחן התרשם כי משפחתו של המשיב יכולה לשמש כחלופת מעצר ראויה, וזאת תוך שילוב של פיקוח אנושי ואלקטרוני, והמליץ בסיכומו של דבר, לשחרר את המשיב לחלופת המעצר המוצעת, הכל בכפוף להתקנת פיקוח אלקטרוני. יצוין כי חלופת המעצר שנבחנה ואושרה ע"י קצין המבחן במסגרת חוות דעתו שבתסקיר השלישי, היא אותה חוות דעת שנפסלה בתסקיר הראשון, תסקיר שהוגש לפני כחודש ימים. עוד יצוין, להשלמת התמונה, כי המשיב עצור קרוב לשלושה חודשים. בקשת המעצר עד תום ההליכים וכתב האישום הוגשו ביום 29.4.13 .

פירטתי את כל ההליכים שקדמו לדיון הנוכחי מאחר ויש בכל האמור לעיל כדי להשליך על ענינו של העצור שבפני. מעבר למקרה הפרטני, מדובר באירוע חמור שיש בו השלכות מערכתיות המחייבות בחינה, והחורגות מהמקרה שבפני. אדגיש כי קצינת המבחן אשר ערכה את התסקיר הראשון והשני לא הופיעה בפני בית המשפט כדי להבהיר את שאירע, וככל שהדבר נוגע להליך שבפני לא שמעתי מפיה הסברים ולא ניתנה לה ההזדמנות להסביר את מקור התקלה. מטעם זה גם אינני מציין את שמה במסגרת החלטה זו. כל האמור בהחלטה זו הוא על בסיס הכתוב בתסקירים ובמכתבה של הגב' רוזנבאום. עם זאת, בזהירות הראויה, סבור אני כי מדובר באירוע המחייב המשך בדיקה וחקירה.

בכל הנוגע למקרה הפרטני, אין לי אלא להצטרף לדבריה של קצינת המבחן המחוזית, הגב' רוזנבאום, כי מדובר בהתנהגות כושלת. ייאמר לשבחו של שירות המבחן, כי מיד כאשר אותרה התקלה, נשלח קצין מבחן אחר לערוך תסקיר. קצין המבחן ערך תסקיר ללא משוא פנים ובהתעלם מההמלצות שהיו בשני התסקירים הראשונים. מסקנותיו פורטו לעיל. אין צורך לומר כי אם היה התסקיר השלישי בפני חודש מוקדם יותר, בהחלט יתכן כי ההחלטה הסופית בעניינו של המשיב הייתה ניתנת חודש מוקדם יותר, על כל המשתמע מכך.

ואולם חומרת הנתונים כפי שהובאו בפני חורגת מתחום המקרה הפרטני. לכאורה, הוגש לבית המשפט תסקיר שבתוכו הצהרה שאינה אמת. אין צורך להכביר מילים בחומרת המעשה. מדובר, לכאורה, בהגשת חוות דעת על ידי מי שמונתה מטעם בית המשפט לבחון את הנושא, כאשר לפחות חלק מהאמור בחוות דעתה של עורכת התסקיר אינו אמת ואינו משקף את הפעולות שבוצעו על ידה.

יצוין כי משקלו של תסקיר שירות המבחן אינו עניין של מה בכך, לא בהליך הפלילי ככלל, ובמיוחד כשהדבר נוגע להליכי מעצר. בהליכי מעצר אמור בית המשפט לקבל, בין היתר על בסיס אותה חוות דעת, החלטה שעניינה בחירותו של אדם העומד לדין. מדובר בנאשם שחזקת החפות עומדת לו, ובית המשפט אמור לאזן בין זכותו לחירות מחד ושמירה על בטחון הציבור מאידך. בשורה ארוכה של החלטות, מדגיש בית המשפט העליון את חשיבותם של תסקירי שירות המבחן בהליכי מעצר. אמנם בית המשפט אינו כפוף להמלצות שירות המבחן וההחלטה מסורה לשיקול דעתו. עם זאת, לתסקיר משקל של ממש במסגרת שיקולי בית המשפט בבואו להכריע בבקשת מעצר. נדגיש עוד כי הלכה היא שבמקרים בהם שולל תסקיר המבחן אפשרות לשחרור נאשם לחלופת מעצר, לא יסטה בית המשפט מההמלצה הנ"ל אלא מטעמים חריגים.

כאשר מחילים את ההלכות הפסוקות על המקרה הפרטני שבפני, הרי שיש להניח כי אלמלא הובהרו העובדות, כפי שפורט לעיל, כי אז היה בית המשפט מאמץ את המלצות התסקירים הראשון והשני, על כל המשתמע מכך. אוסיף עוד, כי המשיב עצור כבר שלושה חודשים. לכאורה, ואם היה מוגש התסקיר השלישי שבפני מוקדם יותר, כי אז, כך יש להניח, תקופת מעצרו הייתה מתקצרת.

ואולם, כפי שציינתי, ההשלכות האפשריות של המקרה חורגות מעניינו של המשיב. מזה כשבע שנים אני מרכז את הדיון בהליכי המעצר בבית המשפט המחוזי בחיפה. כפי שצוין, תסקירי שירות המבחן היו והינם כלי עזר משמעותי בקבלת החלטות בעניינם של חשודים ונאשמים במסגרת הליכי מעצר (ובהמשך גם בשלבי גזירת הדין). מטבע הדברים, יש מקרים בהם אימצתי את המלצות שירות המבחן ויש מקרים שלא. עם זאת, מעולם לא סברתי שיש אפשרות שתסקיר נערך בלא שעורך התסקיר ביצע בפועל את הבדיקות המתוארות בתסקיר, יהיו מסקנותיו אשר יהיו. המחשבה שיתכנו מקרים נוספים בהם קיבלתי החלטה שהתבססה, בין היתר, על בסיס תסקיר שהוגש בלא שנערכו הבדיקות עליהן הצהיר עורך התסקיר, מדאיגה, בלשון המעטה. הדבר נכון בין אם מדובר בהחלטה למעצרו של אדם ובין אם מדובר בהחלטת שחרור.

בנסיבות אלו לא אוכל להסתפק במקרה זה בהתייחסות לעניינו הפרטני של המשיב שבפני. בהתאם אני מורה כדלקמן:

אני מורה לשירות המבחן לבדוק ולהעביר לעיוני בהקדם האפשרי רשימה של כל תיקי המעצר שנדונו בבית המשפט המחוזי בחיפה במהלך 12 החודשים האחרונים (החל מיום 1/7/12 ואילך) ושהוגשו במסגרתם תסקירים שנערכו ע"י אותה קצינת מבחן. אבהיר כי בדעתי לעיין בהחלטות שניתנו בכל אחד מהמקרים שיובאו בפני, במידת הצורך ליזום הליך של עיון חוזר בהחלטה שניתנה ולחלופין לידע את ב"כ הצדדים כי מדובר בהחלטה שניתנה בהתבסס, בין היתר, על תסקיר שערכה אותה קצינת מבחן. זאת כדי לאפשר לצדדים לשקול עמדתם.

בשים לב לפעולתה הנחושה והמיידית של קצינת המחן המחוזית, כפי שפורט לעיל, חזקה כי הנושא יבדק לעומקו בשירות המבחן ויוסקו המסקנות הניהוליות הנדרשות בכל הנוגע לבקרה פנימית על הליכי העבודה. ואולם מעבר לכך, אני מורה כי החלטה זו תועבר לעיונו של פרקליט המחוז, כדי שהגורם המוסמך לכך ישקול אם יש מקום להורות על פתיחת חקירה נוספת כדי שיבוררו כל נסיבות המקרה לאשורן, על כל המשתמע מכך.

מכאן, אחזור לעניינו של המשיב שבפני :