דין דוחות חניה של חייב שניתן לו הפטר בפשיטת רגל

1.             כללי

                מונחת לפני בקשתו של מר אברהם ויינריב (להלן: "המבקש"), להורות לעיריית תל אביב (להלן: "המשיבה"), לחדול מהליכי הגבייה שהיא נוקטת נגדו בגין קנסות חנייה. עוד מתבקש בית המשפט להורות כי המבקש אינו חייב למשיבה דבר בגין קנסות אלו.

2.             הפרטים בקצירת אומר

                כנגד המבקש ניתן ביום 22.1209 צו כינוס נכסים לבקשת נושה. ביום 4.3.11 הוכרז המבקש כפושט רגל. בהמשך ביום 13.5.13 ניתן למבקש צו הפטר.

עובר לצו הכינוס, נרשמו לחייב שני דוחות חנייה מסוג ברירת משפט בגין החניית רכב מספר 90403528 שלא כדין, עבירות על פי חוק העזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1984. הדו"ח הראשון מס' 61323317 נרשם ביום 8.6.09 והפך לחלוט ביום 6.2.10. הדו"ח השני מס' 11778909 נרשם ביום 23.8.09 והפך לחלוט ביום 11.4.10 (שני אלה, להלן: "החוב"). הואיל והמבקש לא שילם את הקנסות ולא ביקש להישפט נפתח נגדו תיק אכיפה לפי פקודת המסים (גבייה) שמספרו 2170922. מעת לעת, נקטה המשיבה כנגד המבקש בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב.

ביום 17.4.12, בעת שהמבקש היה בהליכי פשיטת רגל ובטרם ההפטר, הוא הגיש בקשה לבית המשפט של פשיטת הרגל, שבה ביקש מבית המשפט להורות למשיבה לחדול מהליכי הגבייה מחמת היותו נתון בהליכי פשיטת הרגל. בית המשפט (כב' השופטת אלשיך), דחה בהחלטתו מיום 22.10.12

את הבקשה (להלן: "ההחלטה מיום 22.10.12"). בית המשפט השתית את החלטתו על ההלכה שנפסקה בע"א 5735/09 עיריית טייבה נ' אבנר סינוואני (2012) (להלן: הלכת סינוואני" או "עניין סינוואני"). בהלכת סינוואני נקבע שקנסות שמקורם בדוחות חנייה אינם מופטרים בהליכי פשיטת רגל ומשכך רשאי הנושה לגבותם חרף צו הכינוס או צו ההפטר. בהחלטה מיום 22.10.12 נקבע שמאחר וטרם ניתן למבקש הפטר ונכסיו מוקנים לבעל התפקיד, אזי שומה על העירייה לגבות את החוב בשיתוף הנאמן וכלשון בית המשפט:

            "...ולפיכך לא נותר לי אלא לדחות את בקשת החייב..."

בשולי ההחלטה התייחס בית המש פט לכך שהחייב עדיין נמצא בהליכי פשיטת רגל וטרם גובש בעניינו הסדר נושים ולא ניתן הפטר ומשכך נכסיו מוקנים לנאמן. לפיכך הורה בית המשפט כי :

            "תתכבד העירייה ותפעל בשיתוף פעולה עם הנאמן על מנת לגבות את הקנסות".

3.       עיקר עמדת המבקש