תיק רבני
בית דין רבני אזורי נתניה
|
1197561-2
11/06/2019
|
בפני הדיינים:
1. הרב שניאור פרדס - אב"ד
2. הרב פנחס מונדשיין
3. הרב בצלאל ווגל
|
| - נגד - |
התובעת:
פלונית
עו"ד אברהם שלג
|
הנתבע:
פלוני
עו"ד נתנאל ירימי
|
| פסק דין |
בתאריך ב' בשבט תשע"ט (8.1.2019) ניתנה החלטה, זו לשונה:
"9. לגבי הסכם הממון - הצדדים טענו בדיון על ההסכם, ויגישו סיכומים לגבי היקף תחולתו של ההסכם. ב"כ התובעת יגיש את סיכומיו בתוך 20 יום, לאחר מכן יענה ב"כ הנתבע בתוך 20 יום, ויינתנו 5 ימים נוספים לב"כ התובעת לתגובה נגדית.
- הצדדים הסכימו שהדיון וההחלטות דלעיל יהיו בדיין יחיד, מלבד סעיף 9 עליו תצא החלטה בשלושה למרות שהדיון התקיים בדיין יחיד."
לפנינו סיכומי הצדדים בעניין זה, ולהלן הכרעת ביה"ד.
הצדדים נישאו ביום 21.5.2012 והתגרשו בתאריך 26.3.2019. הצדדים חתמו על הסכם ממון בפני נוטריון בתאריך 2.2.2012. להלן יובאו הציטוטים הרלוונטיים:
בסעיף 6:
"נכסים ששווים לא יאוזן בין בני הזוג
מפורט להלן הרכוש של כל צד שהביאו לנישואין, לפני שנכרתו, כשרכוש זה ישאר בחזקתו ובבעלותו הבלעדית בכל עת, ולא יהיה נתון לאיזון משאבים, ולצד האחר אין ולא יהיה בו כל חלק ו/או זכות, ולפיכך הצד שהביאו זכאי לעשות בו כרצונו בכל עת (לפני הנישואין, במהלכם ובמקרה של סיום הנישואין ו/או עפ"י הוראות החוק), לבות מכירה, קניה ומתנה:
דירת הבעל ברח' ס', הידועה כחלקה מס' [...] ולרבות חניה צמודה ולרבות מחסן בקומת הקרקע הידוע כחלקה מס' [...], וזאת למרות שהבעל יוסיף וישלם משכנתא בגין ההלוואה שנטל לרכישת דירה זו - להלן : "הדירה" (מוסכם על הצדדים שהאישה רשאית לטול הלוואת משכנתא לרכישת דירה, בסכום של עד 220,000 ₪, ובתנאי שההחזר החודשי להלוואה מהכספים שבבעלותה ו/או מהחשבון המשותף לא יעלה על 1,900 ₪ לחודש, וזאת מבלי שהדבר יפגע בזכויותיה על פי הסכם זה).
רכב המאזדה מ"ר [...] הנמצא בבעלות האשה ( להלן: "הרכב").
חסכונות הבעל והאשה ביום חתימת הסכם זה וכן כל זכויות פנסיוניות ו/או סוציאליות קיימות ו/או עתידיות, שבבעלותו של כל צד, ובכללן זכויותיו העתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות, אף הם יתחילו ו/או ימשיכו להצטבר במהלך נישואי בני הזוג.
אין בכל האמור בסעיף זה ו/או בהסכם כדי לגרוע מהוראות החוק לגבי נכסים אחרים של הבעל ו/או האשה, שאינם ניתנים לאיזון עפ"י הוראות החוק, אף אם לא פורטו ו/או צוינו במיוחד בסעיף זה ו/או בהסכם.
לא תישמע טענת צד, בכל שלב, לזכויות ברכושו של הצד השני אם אינה נסמכת על הסכמתו המפורשת של הצד אשר לו שייך הרכוש, בכתב, למתן זכויות כלשהן ברכושו."
בסעיף 7:
"מבלי לגרוע מהאמור לעיל הרי שבמקרה של קניית נכס משותף, שהבעלות בו טעונה רישום בפנקס המתנהל על פי חוק, בין היתר מתוך התמורה שהתקבלה ממכירת נכס מקורי, יוכלו הצדדים לרשום בו את הבעלות לפי חלקם היחסי בתשלום עבורו, וזאת במקום ההסדר המפורט לעיל (ובמקרה כאמור יהיה כל צד הבעלים הבלעדי של חלקו ודין חלקו יהיה כדין הנכסים המפורטים בסעיף 6 לעיל). לא בוצע רישום לפי חלקם היחסי, מכל סיבה שהיא, יחול ההסדר המפורט לעיל."
סעיף 10:
"הסכם זה ממצה את מלוא הזכויות הממוניות המגיעות לכל אחד מבני הזוג במקרה של התרת נישואין, כהגדרתו על פי החוק ו/או על פי הסכם זה, והם לא יהיו זכאים לקבל זכויות ממוניות נוספות מעבר לאלו המפורטות לעיל, מכח כל דין שהוא, ובכלל זה מזונות אשה, מימוש כתובה וכיוצ"ב והצדדים מוותרים מראש על זכותם לזכויות ממוניות נוספות מן הצד שכנגד, שאינן מנויות בהסכם זה. אין בכל האמור בסעיף זה ו/או בהסכם זה כדי לגרוע מחובת הבעל לתשלום מזונות ילדים, בהתאם להוראות הדין."
ב"כ האישה טוען שהסכם הממון הקובע הפרדה רכושית בעיקרו, אינו מונע מהאישה לדרוש מחצית מחסכונות הבעל. לדבריו, סעיף 6 בו נקבע כי כל צד יישאר עם רכושו אשר צבר קודם הנישואין ואשר יצבור בעתיד, אינו מתייחס לחסכונות חדשים לגמרי שלא היו בזמן הנישואין, אלא אך ורק לריביות של חסכונות שכבר היו קיימים בשעת הנישואין, אלא שהריביות גרמו לכך שהקרן תגדל במהלך חיי הנישואין. לדעתו, רק על חסכונות עתידיים מסוג זה חל הסכם הממון, אבל חסכונות חדשים שנפתחו ע"ש הבעל בלבד במהלך חיי הנישואין אינם מוחרגים וחל עליהם חוק יחסי ממון. הוא מביא ראיה לדבריו מכך שההסכם קובע שלמעט מה שהוחרג בפירוש בהסכם יחול על הצדדים חוק יחסי ממון, כפי שנקבע בהסכם בסעיף 8: