דיראוי ואח' נ' מ. מ. ג'דיידה מכר

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת שהינה הנתבעת, אשר עניינה תיקון כתב הגנה ומתן אורכה להגשת הודעת צד ג'.

2. המשיבים הגישו נגד המבקשת תביעה כספית, בגדרה הם עתרו לחיובה לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם , עקב תפיסת חלק ממקרקעין שבבעלותם והידועים כגוש 18548 חלקה 208 (להלן: המקרקעין). כפי שנטען בתובענה, המבקשת נגסה בחלק מהחלקה הנ"ל, אותו סללה והכשירה ככביש, מבלי שהשטח התפוס עבר תהליך של הפקעה.

3. בבקשתה עותרת המבקשת להתיר לה לתקן את כתב ההגנה על ידי הוספת מספר טענות, לפיהן התביעה התיישנה, חל על התביעה מעשה בית דין וטענת בר רשות. זאת ועוד, עותרת המבקשת להתיר לה משלוח הודעת צד ג' נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי בטענה, כי הועדה לא פעלה להשלמת ההפקעה ורישום החלק המופקע על שם המבקשת.

4. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, טענות ההתיישנות ומעשה בית דין לא הועלו ע"י המבקשת בהזדמנות הראשונה. זאת ועוד, אין ממש בטענת ההתיישנות מאחר שהשטח שיועד לדרך נשאר בבעלותם וטרם הופקע. טוענים המשיבים עוד, כי אין ממש גם בשאר הטענות המועלות ע"י המבקשת ואין הצדקה לאפשר לה משלוח הודעת צד ג'.

5. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובכל המסמכים הרלבנטיים, נחה דעתי כי דין הבקשה לתיקון כתב ההגנה להידחות, ואילו לעניין הארכת המועד להגשת הודעה לצד שלישי אני בדיעה שנכון להיעתר לבקשה זו.

6. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת, כי בית המשפט רשאי בכל שלב של הדיון, להתיר לבעל דין לשנות או לתקן כתב טענותיו כדי לאפשר לבית המשפט " להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

הגישה בעניין תיקון כתבי טענות, ככלל, היא ליבראלית. בית המשפט יתיר תיקון כתב טענות כל עוד התיקון מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בו כדי לגרום לבעל הדין שכנגד נזק שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות, (ע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נגד בן הרוש פ"ד מד(1), 160 ; רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427, עמ' 431).

7. אין חולק שעל המבקשת להעלות את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה כקבוע בסע' 3 לחוק ההתיישנות (ראו,רע"א 2208/09, רמי יצהר ואח' נ' עזבון המנוח בימין אברהם ז"ל{פורסמה במאגרים}). באם טענה זו לא הועלתה מפורשות בכתב ההגנה המקורי, וכאשר העובדות העומדות ביסוד טענת ההתיישנות היו בידיעת המבקשת שעה שטענה לראשונה לגופה של המחלוקת, יהיה נכון להורות על דחיית הבקשה, זאת חרף הגישה הליברלית הנהוגה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות,(ראו, ע"א 580/73 טויטו נ' ביטון, פ"ד כח(2), עמ' 527, ע"א 3029/03 (ת"א), בן עמי יצחק נ' תדיראן מערכות אלקטרוניות בע"מ {פורסם במאגרים}) . על אף שהמבקשת לא הפנתה בבקשתה לכתב ההגנה המקורי, ראיתי לעיין בכתב הגנה זה. מסתבר שהמבקשת טענה בסע' 14 ח' לכתב ההגנה בזו הלשון :" וחלה התיישנות למיטב הבנתי על ההפקעה לפי תוכנית ג/3404 וכן על הזמנת שמאות אחרת שתעריך את שווי הקרקע". סבורני שאין זה נכון לראות בטיעון זה כהעלאתה של טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה. ודוק, על הטוען להתיישנות להעלות זאת בכתב הגנתו באופן מפורש, ומטענתו תתפרש המסקנה כי הינו טוען שהתביעה, או ליתר דיוק העילה או העילות העומדות ביסוד התביעה, הן אלו שהתיישנו, ולא עובדות כפי שנטען בפועל. הפקעה לא מתיישנת, ולא כל שכן הזמנתה של חוות דעת שמאית. אשר מתיישן הינה עילה הנשענת על עובדות שמוכיחות כי זכות מהותית מזכויותיו של התובע נפגעה, כן מצביעות על הנזק שנגרם. יתרה מזאת, גם אם נלך כברת דרך לקראת המבקשת, לא ברור הכיצד הפקעה שלא התרחשה במציאות יכולה היא להתיישן. הדבר גם נכון, ביתר שאת, לטענה שאינה מובנת כלל ועיקר לעניין התיישנות הזמנת חוות דעת שמאית המיועדת לשום את נזקי המשיבים. ועוד, המבקשת לא ראתה בבקשתה להציג את העובדות העומדות ביסוד טענתה להתיישנות, גם לא טרחה לנמק את הסיבה לכך שטענה זו נפקדה מכתב ההגנה במקורי.

8. באשר לטענה של מעשה בית דין, אף טענה זו יש להעלותה במפורש בהזדמנות הראשונה וברגיל, בכתב ההגנה ( ראו: ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (פורסם במאגרים) ; ע"א 7085/98 סריגי נ' בנק לאומי, פ"ד נו(6) 493, עמ' 522), דבר שלא נעשה ע"י המבקשת הן במסגרת כתב ההגנה המקורי והן במהלך ישיבת קדם המשפט הראשונה. למרות זאת, החמצת ההזדמנות הראשונה לא חוסמת הדרך כליל בפני עתירה לתיקון כתב ההגנה, בשונה מטענת ההתיישנות, אם כי הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ותלוי בנסיבותיו המיוחדות של העניין המובא בפניו,( ראו, ע"א 421/54, עטיה נ' ברדה, פד"י ט, 1205, 1211). בענייננו, אני סבור שיהיה נכון להורות על דחיית בקשתה של המבקשת משום העובדה שטענה זו לא זכתה לאף פירוט בבקשה. לבד מציון העובדה הגורפת כי בדעתה של המבקשת לאחוז בטענה המקדמית של מעשה בית דין, לא נאמר דבר וחצי דבר אודות ההחלטה שמקימה מניעות זו, גם לא ניתן אף הסבר, וממילא גם לא המניח את הדעת לאיחור שדבק בהצגת הטענה.

9. הדבר גם נכון לעניין הטענה של בר רשות שנטענה, אף היא, ע"י המבקשת במסגרת בקשתה באופן סתמי, בלי פירוט וללא הנמקה. מכאן, לא מצאתי לנכון להיזקק לטענה זו ודינה להידחות.

10. באשר לבקשה להתיר משלוח הודעת צד ג' לועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מרכזי, מאחר שהתיק קבוע לקדם משפט , טרם החלה שמיעת הראיות בתיק, כן לאור נימוקי הבקשה והעובדה שצירוף הועדה כנתבעת יביא לליבון השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בתיק זה בין כל בעלי הדין הנכונים, אני מתיר משלוח הודעת צד ג' ע"י המבקשת.

המבקשת תגיש את הודעת צד ג' לתיק בית המשפט תוך 15 יום מהיום.

11. בנסיבות העניין, לאור העובדה שעיקר טענותיה של המבקשת נדחו, גם בשל האיחור שחל בהגשת בקשתה לצירופו של צד שלישי, מחייב אותה לשלם למשיבים את הוצאותיהם בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים

ניתנה היום, י"ב אייר תשע"א, 16 מאי 2011, בהעדר הצדדים.