ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
4886-09
06/07/2010
|
בפני השופט:
רם וינוגרד
|
- נגד - |
התובע:
בני דניאל
|
הנתבע:
ס ו ב ק רונו בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
התובע דורש מהנתבעת להשיב את הכסף ששילם עבור רכישת שעונים המשווקים על ידה ולפצותו בגין התלאות שסבבו את רכישת השעונים.
ביום 4.1.09 רכש התובע שעון יוקרתי מחנות המנוהלת על ידי הנתבעת, ושילם עבורו (לאחר הנחה) סכום של 1,500 ₪. השעון נמסר לתיקון ביום 11.3.09 בשל הימצאות פגם חיצוני (נקודה על פני השטח של השעון). לאחר שהשעון לא הושב לתובע, ולטענתו רק לאחר מספר פניות, התברר שהשעון נגנב ממעבדת הנתבעת. לתובע הוצע שעון חלופי מתצוגה, וכשהוא סירב להצעה הוצע לו זיכוי כספי ברכישת שעון אחר. זיכוי זה מומש ביום 18.5.09 שעה שהתובע רכש שעון חדש כשהוא מוסיף 900 ₪ לסכום שכבר שילם בעבר, דהינו – עלותו של שעון זה עמדה על 2,400 ₪. השעון החדש נמסר לתיקון ביום 14.8.09 בשל נפילת הסמן המורה על השעה 8; נמסר פעם נוספת לתיקון ביום 21.11.09 בשל בעיה בספרות שעון העצר, ונמסר פעם שלישית לתיקון ביום 1.12.09 לאחר ששעון העצר "נתקע". על רקע התקלות החוזרות והנשנות, וטענותיו של התובע בנוגע להתנהלות כלפיו, דרש התובע החזר כספי.
הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי התקלות בשעון החדש אינן אלא פועל יוצא של חבטה עזה שקיבל השעון אצל התובע. אף שהנתבעת נטלה על עצמה לבצע את התיקונים השונים, הרי שאלה לא נובעים מתקלה בשעון עצמו אלא מהמכה שספג, המשפיעה על לוח השעון ועל המנגנון הפנימי. משנשאלה נציגת הנתבעת מדוע לא נמצא ביטוי למכה העזה בטפסים שמולאו על ידי נציגיה, הכוללים מקום לרישום כל פגיעה ותקלה ולשרטוטם, וכל שנרשם הוא שריטות קלות על פני הזכוכית, הציגה את הטופס המקורי לתיקון מיום 21.11.09 עליו נרשם בצד "מכה". מסיבות לא ברורות לא מצא לנכון הרושם להבהיר היכן המכה (אף שתיאר במפורט, גם בשרטוט, את המקום בו מצויה התקלה הנוגעת לספרות). בשלבים מאוחרים יותר הוסיפו נציגי הנתבעת הערות שונות לדף, כשהם אף מוסיפים על השרטוט המציג פרופיל צדי של השעון את המילים "מכה חזקה בצד". על טופס זה בוצעו שינויים בתאריכים 24.11.09, 1.12.09 ו- 8.12.09, ולא ניתן לדעת מתי נרשמו שלל ההערות הסובבות אותו.
במהלך הדיון הציגה נציגת הנתבעת את השעון, וניתן היה להבחין בפגיעה בצדו. הפגיעה אינה מרשימה למראה, אולם נציגת הנתבעת טענה שלנוכח טיבו וכובדו של השעון הרי שפגיעה זו מעידה על מכה עזה, וזו משפיעה על המנגנון הפנימי של השעון וגוררת תקלות מהסוג שהתממש בפועל. למותר לציין שהתובע הכחיש כי השעון נפגע ברשותו. הוא העלה את הסברה כי יתכן שהפגיעה אירעה במהלך נפילה של השעון במעבדת הנתבעת.
לכאורה ניתן היה לסבור שיש מקום להורות על מינוי מומחה שיבחן את הטענה לפיה מכה מעין זו הנראית בגוף השעון עלולה לגרום לתקלות שאירעו. עם זאת, צורך זה לא נוצר במקרה דנא. עיון בטפסי התיקון שמולאו בקפידה על ידי נציגי הנתבעת מעלה כי המכה לא נזכרה, ולו ברמז, בטופס התיקון מיום 14.8.09. יתכן שהרישום "מכה" הוסף עם מסירת השעון ביום 21.11.09 (נראה שמדובר בחלק מהרישום המקורי), ונשמט מהצילום שצורף לכתבי הטענות, אלא שגם באותה עת לא טרחו נציגי הנתבעת לציין היכן המכה ומה טבעה. ציון זה הופיע בשלב מאוחר יותר, ככל הנראה רק לאחר הופעת התקלה השלישית בתוך פרק זמן של שלושה חודשים. משכך הם פני הדברים ניתן לקבוע כי השעון לא ספג "מכה" לפני התקלה שהופיעה ביום 14.8.09, כשלושה חודשים בלבד לאחר רכישתו. יתכן שהשעון ספג חבטה כלשהי לאחר מכן, אולם לא ניתן לדעת אם מדובר בזו שתוארה במדוייק רק בשלב מאוחר לתיקון השני. ממילא לא ניתן לקשר בהכרח בין מכה זו ובין התיקונים הנוספים, בפרט כאשר אלה באו בעקבותיו של תיקון ראשון שאינו קשור למכה כלשהי.
סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, שכותרתו "אי התאמה", מורה כי "המוכר לא קיים את חיוביו" אם מסר "נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל". המבחן המשמש לצורך בחינת "האיכות" בהקשר זה הוא מבחן רחב (אייל זמיר חוק המכר, התשכ"ח-1968 (סדרת הפירוש לחוקי החוזים, בעריכת גד טדסקי, תשמ"ז) 258; והשוו ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, פ"ד לב(1) 231, 248). החלת מבחן זה על הנסיבות במקרה דנא מביאה לכלל מסקנה כי חלה "אי התאמה" בעניין מכר השעון. תקלות חוזרות ונשנות המופיעות החל מפרק זמן של שלושה חודשים מרכישת שעון מעידות על כי איכותו אינה מהמין הדרוש לשימושו הרגיל. דברים אלה הם בחזקת קל וחומר שעה שמדובר בשעון יוקרה, הנרכש במחיר של 2,400 ₪. רוכש שעון זה זכאי לצפות כי לא יכלה את ימיו בנסיונות להביא לכך שהשעון יעבוד ללא תקלה. הופעתן של תקלות חוזרות בשעון בתוך פרק זמן קצר למדי מעידות על כי היה בו פגם מלכתחילה, וחלה לגביו "אי התאמה". משכך הם פני הדברים זכאי התובע, לאחר שהודיע על אי ההתאמה במועד כנדרש בסעיף 13 לחוק המכר, ולאחר שהעמיד את החפץ לבדיקה, לדרוש את ביטול ההסכם ואת השבת הסכום ששילם עבור המכר (מכח הוראותיהם השלובות של סעיף 27 לחוק המכר וסעיפים 7-9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971, שתנאיהם התקיימו בנסיבות העניין).
לנוכח האמור לעיל, ומאחר והתובע נתן הוראת ביטול והשיב את השעון לנתבעת, אני מחייב את הנתבעת להשיב לו סכום של 2,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14.5.09 ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן תשא הנתבעת בהוצאות המשפט של התובע בסכום של 400 ₪. התשלום יבוצע בתוך 21 יום מקבלת פסק-הדין, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום תשלומו בפועל.
המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לצדדים.
על פסק-דין של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.
ניתן היום, כ"ד תמוז תש"ע, 06 יולי 2010, בהעדר הצדדים.