דפי זהב בע"מ נ' ירדינון פרוייקטים (2003) בע"מ

החלטה

בפני התנגדות לתביעה על סכום קצוב בהתאם לסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל.

1.במסגרת התביעה טוענת התובעת כי הנתבעת הזמינה מאת התובעת שירותי פרסום ביום 30/6/08 , התובעת סיפקה את כל ההתחייבויות ואולם, הנתבעת לא שילמה עבור השירות אשר סופק ויתרת חובה עומדת על סך של 6,601 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית ליום הגשת התביעה.

2. במסגרת התנגדותה טענה הנתבעת כי אמנם ביום 30/6/08 חתם נציגה מר שובה על ההזמנה האמורה ואולם, מיד לאחר חתימתו התחוור לו כי המידע אשר נמסר לו על ידי נציג התובעת בעת החתימה על ההזמנה הינו חלקי, באשר לא נמסר לו , בנוגע לפרסום באינטרנט, כי על מנת שבית עסקו יופיע בעמודים הראשונים לתוצאות חיפוש עליו לקדם את הפרסום שלו. נוכח כך, לטענת הנתבעת, פנה נציג הנתבעת יום לאחר החתימה על ההזמנה והודיע על ביטולה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי במועד החתימה על ההזמנה לא גמרה בדעתה להתקשר בהזמנה והראייה- נציגה לא מסר אמצעי תשלום. זאת ועוד, לטענת הנתבעת הביטול כאמור הינו בהתאם לחוק הגנת הצרכן ובמועדים הנקובים בו. בנסיבות אלו- לטענת הנתבעת ההזמנה בטלה ומשכך, דין תביעתה של התובעת להדחות.

3. בדיון בהתנגדות אשר התקיים בפני נחקר נציג הנתבעת- מר שובה- בדבר טענותיו כפי שהועלו בתצהירו .

לאחר ששמעתי חקירתו של המצהיר מטעם הנתבעת, בחנתי המוצגים ושמעתי את סיכומי הצדדים הנני סבורה כי דין ההתנגדות להידחות ולהלן יפורטו טעמי.

4.אציין בתחילה כי , באשר למסגרת הדיונית – דהיינו, הדין החל באשר לנסיבות בהן תינתן רשות להגן- הרי שנקבע במסגרת הפסיקה כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו וכי הגנתו הינה בגדר "הגנת בדים" [ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן- זוסמן)].

הנני סבורה כי במסגרת חקירת המצהיר מטעם הנתבעת התחוור כי הגנתה של הנתבעת הגנת בדים היא וזאת, באשר לכלל טענותיה.

5. ראשית, הנתבעת טענה כי יום לאחר ההתקשרות פנתה וביקשה לבטל את העיסקה ולא זו בלבד שלא הציגה כל ראייה בתמיכה לכך, אלא שהתברר במסגרת העדות כי טענתה זו עומדת בסתירה להתנהלותה – כך, הוצגה בפני בית המשפט תכתובת דואר אלקטרוני , אשר נציג הנתבעת הודה כי אמנם התבצעה , במסגרתה ביום 23/7/08 אישר נציג הנתבעת את נוסח המודעה אשר תפורסם . האמור עומד בסתירה לטענה ולפיה כבר למחרת היום (דהיינו ביום 1/7/07) הודיע על ביטול העיסקה.

6. זאת ועוד, הנתבעת טענה כי העילה לביטול העיסקה היתה הטעיה מצידה של התובעת. אלא, שהוצגו בפני בית המשפט הודעות הביטול , אשר ניתנו על ידי הנתבעת בימים 29/7/08 ו 27/7/08 , במסגרתן מבקש נציג הנתבעת לבטל את העיסקה הואיל ומכר את עיסקו וכן, מפאת סגירת עסקו.

7. זאת אף זאת, הנתבעת טענה כי לא גמרה בדעתה להתקשר בעיסקה והראייה – לא מסרה אמצעי תשלום. אלא, שהוצג בפני בית המשפט – ונציג הנתבעת אישר זאת- טופס הרשאה לגביה באמצעות חשבון הבנק של הנתבעת אשר נחתם על ידי הנתבעת . דהיינו, נמסר על ידי הנתבעת אמצעי תשלום וזאת, בניגוד לטענתה.

8. בנסיבות האמורות , משנשללו מיניה וביה כלל טענות הנתבעת , דין התנגדותה להידחות וכך הנני מורה.

9.סוף דבר- ההתנגדות נדחית. הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך של 750 ₪ אשר יתווספו לתיק ההוצאה לפועל . נוכח דחיית ההתנגדות ניתן לשפעל הליכי הוצאה לפועל בתיק 26-07186-11-2.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.