פסק-דין
בפני תביעה כספית. מדובר בתביעה של מבוטחים (להלן:"התובעים") כנגד חברת הבטוח (להלן:"הנתבעת") אשר ביטחה את דירתם בבטוח מבנה + תכולה עפ"י פוליסה לבטוח דירות, פוליסה שמספרה 3042117975/12 (להלן:"הפוליסה") (שהעתקה על נספחיה הוגשו במהלך הדיון), בגין נזק שנגרם להם כתוצאה מפריצה לדירתם שארעה ביום 5.3.13.
בהתאם לתביעה, ביום 5.3.13 נפרצה דירת התובעים אשר במועד הרלוונטי לתביעה היתה מבוטחת עפ"י הפוליסה אצל הנתבעת ונגנבו פריטים יקרי ערך וביניהם כלי כסף, שעונים, מצלמה, תכשיטים רבים ומזומנים בסכום מצטבר של עשרות אלפי שקלים וכך גם בזמן הפריצה גרמו הפורצים נזק לדירה בכך שחיבלו בדלת הכניסה לדירה והיה צורך להחליפה. הוסיפו וטענו התובעים בתביעתם כי הנתבעת שלחה שמאי מטעמה וזה העריך את שווי התכולה שנגנבה בסך של 44,000 ₪, עם זאת קבע שערך התכולה שבוטחה ונגנבה היה 27,000 ₪ בלבד ולטעמם אף שהערכתו זו של השמאי היתה הערכה ממעיטה אין הם חולקים עליה אלא שהנתבעת לא פיצתה אותם בסכום זה של 27,000 ₪ אלא שלחה להם שיק על סך של 7,163 ₪ בלבד כפיצוי וזאת ללא כל הסבר.
הוסיפו וטענו התובעים כי כל התכשיטים שלהם בוטחו אצל הנתבעת כנגד כל הסיכונים וכך גם טענו בתביעתם, הערכת השמאי למצלמה היתה בחסר שכן המצלמה נקנתה ב- 1000 ₪ ואילו השמאי העריכה בסך של 600 ₪ בלבד וכך גם טענו כי הנתבעת נמנעה מלפצות אותם בסך של 2000 ₪ עבור התקנת דלת חדשה בדירתם במקום זו שניזוקה בפריצה. משכך, עתרו התובעים בתביעתם לחיוב הנתבעת בסך של 22,459 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה והוצאות.
הנתבעת בהגנתה עתרה לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדה בציינה, כי הפוליסה החלה מיום 1.4.12 קרי תקופה ארוכה טרם ארוע הפריצה נשוא כתב התביעה, פריצה מיום 5.3.13 כשפוליסה זו היתה בידי התובעים ובה נאמר במפורש אילו פריטים מכוסים עפ"י הפוליסה ואילו אינם מכוסים עפ"י הפוליסה הכל באופן ברור. כך גם, טענה הנתבעת כי נאמר בפוליסה כי היא מבוססת על הערכת גמודן משנת 2008 וכי חלק מהתכשיטים והפריטים הוסרו מהכיסוי הביטוחי- הכל כפי שעולה בבירור מעיון בפוליסה ובאמור בה. הערכת השמאי לאחר הפריצה, נעשתה עפ"י ערכי כינון וערכי שיפוי כפי שנערכים על ידי כל חברות הבטוח, ומאחר ולא הוצגו ע"י התובעים קבלות רכישה של פריטים חדשים במקום אלו שנגנבו – קבלו הם תשלום מהנתבעת עפ"י הפוליסה בערכי שיפוי.
הנתבעת טענה עוד כי עפ"י חוות דעת שמאי מטעמה שביקר בבית התובעים בתאריך 15.4.13 התכשיטים הנתבעים, למעט פריט 3 בדוח סוקר, אינם מפורטים בדוח חוקר ולפיכך לא נכללו בהערכת השמאי ולא התקבל תשלום בגינם- הכל כמפורט בחות דעת שמאי – נספח א' להגנה. פריט 3 בדוח סוקר לא נכלל בהערכת השמאי מכוון שהונח מחוץ לכספת ובתנאי הפוליסה מצוין כי "מו"מ בזה כי תנאי מוקדם לכיסוי נזקי פריצה ו/או גניבת התכשיטים הינם בהימצאם בכספת המקובעת לקיר או ריצפת בטון (ראה העתק פוליסה – נספח ב' להגנה) התובעים עצמם הצהירו, כך טענה הנתבעת, כי ביום שקדם לאירוע הפריצה התובעים היו בחתונה ולפיכך הוצאו מספר תכשיטים מהכספת וביניהם הטבעת פריט 3 בדוח החוקר שנגנבה בפריצה ומשכך אין מקום לפיצוי התובעים בגינה. עוד טענה הנתבעת בהגנתה כי השעונים המפורטים בסעיפים 6 ו- 8 בדוח סוקר הוצאו מכיסוי ביטוחי ומשכך לא נכללו בהערכה. ערך המצלמה נקבע נכון ליום הערכת השמאי לאחר הגניבה, שכן זו נקנתה ביום 6.8.12 ומאז מועד רכישתה ועד אירוע הפריצה 5.3.13 עברה תקופה של למעלה מחצי שנה כך שאין מדובר במצלמה חדשה. באשר לנזק שנגרם לדלת הכניסה, לטענת הנתבעת הפריצה היתה ע"י מפתח MASTER KEY , נגרם נזק לצילינדר הדלת בסך של 500 ₪, לא מדובר בנזק ישיר אלא בנזק תוצאתי בלבד שערכו בסכום שיפוי הינו בסך של 200 ₪.
הוסיפה וטענה הנתבעת בהגנתה כי התובעים עותרים לחיובה בפיצוי בגין פריטים רבים אשר לא היו מפורטים בדוח סוקר ומשכך אין מקום לפצות אותם בגין פריטים אלו שאינם כלולים בפוליסה. בנסיבות אלו עתרה הנתבעת לדחיית תביעת התובעים תוך חיובם בהוצאות.
עיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות התובעים, עדות עד הנתבעת תמיר סיאני שהוא שמאי ומעריך נזקים אשר הגיש את דוח השמאות נ/1 שערך בעקבות הפריצה לבית התובעים ושעל בסיסו נשלח לתובעים סכום הפיצוי הכספי בסך של 7163 ₪, עיינתי במוצגים שהוגשו ושמעתי סיכומי הצדדים בפני.
מחומר הראיות למדים ברורות כי התובעים רכשו אצל הנתבעת פוליסת ביטוח מבנה + תכולה עפ"י פוליסה לביטוח דירות שמספרה 3042117975/12, שהעתקה על נספחיה הוגשו כמוצגים במהלך הדיון, היא הפוליסה.
הפוליסה החלה מיום 1.4.12, דהיינו תקופה ארוכה טרם אירוע הפריצה מיום 5.3.13 כשפוליסה זו, כפי שציינה בצדק הנתבעת, ועל כך אין חולק, הייתה בידי התובעים ובה נקבע במפורש אלו פריטים מכוסים עפ"י הפוליסה ובאלו תנאים, ואילו פריטים אינם מכוסים בהתאם לפוליסה זו. עוד נקבע במפורש בפוליסה כי היא מבוססת על הערכת גמודן משנת 2008 וכי חלק מהתכשיטים והפריטים הוסרו מהכיסוי הביטוחי- הכל כפי שעולה בבירור מעיון בפוליסה ובאמור בה.
אין אלא להביא מהאמור בבירור בפוליסה בה נקבע, בין השאר לעניין זה כדלקמן בפרק "תנאים והרחבות".
"מיגון הדירה – מוצהר ומוסכם בזה כי הכיסוי למקרה פריצה מותנה בקיומם של המיגונים להלן:
דלתות עץ מאסיבי ושני צילינדרים או דלת מתכת ומנעול רב זרועי.
מו"מ (מוצהר ומוסכם – הערה שלי א.ט) בזה כי תנאי מוקדם לכיסוי נזקי פריצה ו/או גניבת התכשיטים הינם בהימצאם בכספת המקובעת לקיר או רצפת בטון באמצעות 4 ברגי ג'מבו, בכל עת שלא עונדים אותם.
מו"מ בזה כי דוח חוקר גמודן מס' 214577 מיום 7.4.08 הוצמד למדד החל מה- 1.4.12. מו"מ בזה כי סכום פרק התכולה הוקטן בסך 64,277 ₪ בגין הסרת תכשיטים מס' 19,18,17,15,14,13,11,10,9,8,7,4,1,21,20 מתוך דוח סוקר גמודן מס' 214577 מיום 7.4.08. מו"מ בזה כי סכום פרק התכולה כולל תכשיטים מס' 6,12,16,2,3,5 בסך 71,532 ₪ לפי דוח חוקר גמודן מס' 214577 מיום 7.4.08 ובנוסף שרשרת זהב לבן בסך 8300 ₪ לפי הערכת "אסטרל" מיום 21.2.12. מו"מ בזה כי סכום פרק כה"ס תכשיטים כולל תכשיטים מס' 3,5,6 ובנוסף שרשרת זהב לבן בסך 45,482 ₪".
ביום 5.3.13 ארעה פריצה לדירת התובעים כשאלמונים השתמשו במפתח מותאם (MASTER KEYׂ) וחדרו לדירה דרך דלת הכניסה. בפריצה זו נגנבו פריטים רבים.
ביום 10.03.13 הגיע לדירת התובעים מר סיאני תמיר שהינו שמאי ומעריך נזקים במקצועו שנשלח מטעם הנתבעת לבדיקת נזקי הגניבה מדירת המבוטחים, הם התובעים, ובמסגרת חוות דעת נושאת תאריך 15.04.13 – מוצג נ/1, פרט ממצאיו והערכותיו באשר לנזקי הגניבה תוך התייחסות לפוליסה ולכלול בה ובעדותו בביהמ"ש כעד מטעם הנתבעת הציג את חוות דעתו – נ/1 על כל הכלול בה וציין הדברים הבאים כדלקמן:
"אני שמאי ומעריך נזקים ויש לי ולשותף משרד בשם "אביב שירותי שמאות בע"מ". אני חתום על דוח שמאות נושא תאריך 15.04.13 שערכתי עבור שירביט חברה לביטוח בע"מ בקשר לפוליסת ביטוח דירה של המבוטחים של התבעת דרוקר עדינה ויוסף מרח' ראש פינה 7/5 נתניה. הדוח השמאות מוגש ומסומן נ/1. בדוח השמאי שלי ציינתי שתי עמודות שיפוי. עמודת השיפוי בערכים ריאליים משקפת את היקף הנזק לפני רכישת פריטים חליפיים "בכפוף לתנאי הפוליסה" כי הפוליסה נותנת אפשרות כינון, דיינו, חדש תמורת ישן בכפוף לחשבוניות רכישה שלאחר הנזק. הסכום של 16,540 ₪ מורכב מפריט 3 בסקר שזו טבעת זהב משובצת יהלומים שמופיעה בסקר ולגביה אין צורך בכינון. ערכה של הטבעת הוא 8,971 ₪ ולזה אין ויכוח לאף אחד ומגיע להם. אני מתעסק אך ורק בהערכת הנזק אבל מיטב ידיעתי ככל שנוגע לתיק זה הטבעת הייתה צריכה להיות בכספת לפי תנאי הפוליסה והיא לא הייתה בכספת. שאר הפריטים שנכנסו לכיסוי ביטוחי לא נגנבו. אני אומר שמתוך דוחה ערכה של גמודן שאני מגיש. מוגש ומסומן נ/ 2 שזה דוח סקר של גמודן שעל בסיסו נעשה הביטוח לגבי תכולת התובעים, כל הפריטים האחרים המופיעים בנ/2 לא נגנבו למעט אותה טבעת שלגניבה אין מחלוקת שהיא פריט 3 שני שעונים שמופיעים בסקר ונגנבו פריטים 7,8 שבפרק התכולה בדוח נ/2 שהם אומנם מפורטים בסקר אבל הוצאו מכיסוי, לא נדרש עבורם כיסוי וזאת אני יודע מעיון בפוליסה. התובעים בתביעתם מהביטוח עתרו לסכום תכולה של 44,000 ₪ ואני הערכתי את התכולה שנגנבה כולל התכשיט שנגנב והוצא מהכספת בסך של 19,164 ₪ אבל לשיפוי קבעתי שהסכום שיש לשפות הוא 16,540 ₪. הנתבעת שלחה לתובעים שיק של 7,163 ₪ שזה פיצוי בגין פרק התכולה בלבד בערכי שיפוי. אני מציין שבדוח הערכת התכולה נ/2 לא מופיעים כלל כלי כסף. גם בפוליסה לא מופיעים כל כסף ואני מגיש את הפוליסה במלואה. מוגשת ומסומנת נ/3. אני מציין שבנ/1 שזה הדוח שלי, בעמוד 3 בקטע הראשון שהוא פרק ב שכותרתו "תכולה" ישנו כל הפירוט של אותם פריטים שנכללו בהערכה ואושרו לתשלום ריאלי שיפוי וזה מסתכם בסך של 7,569 ₪ וזה למעשה הסכום ששולם לתובעים. כל היתר לא הוכר. מציין שבתכולה נכללו פרטים שאינם מפורטים בסקר התכולה כי בשונה מתכשיטים, התובעים ביטחו דברים ספציפיים אבל בתכולה זה יותר כללי ולכן אימצתי את הדרישה הכספית שלהם אומנם לא במלואה אבל בפרמטרים סבירים כי אם מישהו אומר לי שהיה לו נכס בסכום גבוה מאוד ולא מציג לי קבלה אז אני לא יכול לקבל רק את הקביעה של אותו אדם ודרישתו".
בחקירתו הנגדית לשאלה:" כשביטחתם אותנו אמרתם שאתם מסתמכים על הערכה של גמודן".
השיב: "אני לא שירביט ואני לא מבטח אני רק הערכתי את חוות דעת בהתאם לתנאי הפוליסה שלך.