עע"מ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים
|
7678-16
07/08/2017
|
בפני הרכב השופטים:
1. נ' הנדל
2. א' שהם
3. מ' מזוז
|
| - נגד - |
המערערים:
1. רביב דרוקר
2. חדשות 10 בע"מ
עו"ד יונתן ברמן
עו"ד אורי אדלשטיין
|
המשיבים:
1. הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה
2. ראש הממשלה
3. עמוס רגב
4. שלדון אדלסון
עו"ד רועי שויקה
עו"ד אמיר שרגא
|
| פסק דין |
השופט מ' מזוז:
- ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט ד' מינץ) מיום 26.7.2016 בעת"מ 28606-09-15, אשר דחה את עתירת המערערים נגד החלטת הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה שלא להיענות לבקשת המערערים לקבלת מידע, כפי שיפורט להלן.
רקע ותמצית הליכים קודמים
- ביום 11.2.2015 הוגשה מטעם רביב דרוקר וחדשות 10 בע"מ (להלן: המערערים) בקשה לפי סעיף 7 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק) לממונה על חופש מידע במשרד ראש הממשלה (להלן: הממונה) במסגרתה התבקש התיעוד ביומן לשכת ראש הממשלה לגבי שיחות טלפון שניהל ראש הממשלה עם שלדון אדלסון ועם עמוס רגב, בעל השליטה והעורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בשלוש השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה.
משלא התקבל מענה ולאחר פניה נוספת הודיעה הממונה למערערים, ביום 11.6.2015, כי בקשתם נדחתה על בסיס סעיף 9(א)(3) לחוק, לפיו אין למסור מידע המהווה פגיעה בפרטיות, וזאת בנימוק ש- "שני האישים אליהם מתייחסת הבקשה הם חברים אישיים של ראש הממשלה, ששיחותיו עמם הן שיחות פרטיות שאינן קשורות לעבודתו המיניסטריאלית של ראש הממשלה".
- המערערים עתרו נגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. עיקר טענת העותרים הייתה כי הם ערכו תחקיר על אודות הזיקה בין העיתון "ישראל היום"(להלן גם: העיתון) לבין ראש הממשלה, כי במוקדים ציבוריים שונים מתקיים דיון ציבורי חשוב בטענה שהעיתון שם לעצמו למטרה לשרת את ראש הממשלה, וכי חשיפת תיעוד מועדי השיחות בין ראש הממשלה לבין בעלי העיתון ועורכו הראשי תאפשר לציבור לבחון לאשורה את שאלת קיומה של זיקה בין ראש הממשלה לעיתון. עוד נטען כי משלא התבקש מידע באשר לתוכן השיחות, הרי שמסירת המידע המבוקש (תאריך כל שיחה, שעת השיחה ומשך השיחה) אינה בגדר "פגיעה בפרטיות" לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות) וממילא לא חל הסייג שלפי סעיף 9(א)(3) לחוק.
מנגד, טענו המשיבים (הממונה וראש הממשלה) כי המידע חושף את יחסיו של ראש הממשלה עם חבריו האישיים, וממילא הדבר נופל בגדר "ענייניו הפרטיים של אדם" לפי סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, וכי גם ראש הממשלה זכאי לפרטיות ככל אדם אחר. נטען כי במסגרת תיעוד שיחות ראש הממשלה לא נעשית הבחנה בין שיחות פרטיות לשיחות במסגרת תפקידיו, ומכל מקום הובהר כי לא נערך תיעוד באשר למשך השיחות.
- בפסק דינו מיום 2.12.2015 (להלן: פסק הדין הראשון) קבע בית המשפט כי אף ש"המידע המבוקש נכלל בתחום ה'אפור' של 'עניינים פרטיים' המוחרגים בסעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע" ואין מדובר במסגרת העניינים "המובהקים" הנכללים תחת הזכות לפרטיות, כגון נתונים הנוגעים למצבו הבריאותי או הכלכלי של אדם, או דעותיו ואמונותיו, עדיין יש לראות את המידע המבוקש בגדר עניינים העשויים להיכלל בגדר "ענייניו הפרטיים של אדם" (פסקה 12). עם זאת, ציין בית המשפט כי כאשר מדובר באיש ציבור כדוגמת ראש הממשלה, ייתכן וגם מידע הנוגע למעגליו החברתיים חורג מגדר עניינים "פרטיים", זאת במיוחד כאשר מדובר בראש הממשלה אשר -
"מטבע הדברים פרטיותו תדורג באופן שונה מזו של בעלי תפקיד ציבורי אחרים... [ו]הדברים אף מקבלים משנה תוקף במקרה זה הואיל וראש הממשלה גם מכהן כשר התקשורת והמידע המבוקש אודותיו הוא מועדי השיחות שהוא ניהל עם אנשי תקשורת מובהקים" (שם).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת