ד"מ 20876-04-15, 20886-04-15 אהרון נ' אספרסו אופנה וביגוד בע"מ

1.התובעת הגישה תביעות אלה, שבבסיסן הטענה כי היא פוטרה מעבודתה. לאור טענה זו, עתרה התובעת לקבלת סכומים שונים בגין הרכיבים הבאים: חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים בזמן מחלה, פדיון חופשה ודמי חגים.

2.בכתב ההגנה נטען כי התובעת לא פוטרה אלא נטשה את עבודתה ללא הודעה מוקדמת. לאור זאת, נטען לקיזוז בסך 3,300 ₪. עוד נטען, כי התובעת קיבלה פדיון חופשה ביתר. בגין דמי חגים נטען כי התובעת זכאית לסך של 1,908 ₪, אותו אין לשלם עקב טענת הקיזוז. ועוד נטען, כי התובעת קיבלה סכומים שונים ביתר, סה"כ 11,931 ₪

3.לאחר שמיעת הצדדים, אני מעדיף את גירסת הנתבעת על פני גירסת התובעת. שמעתי את עדות התובעת, והתרשמתי כי אין לקבוע ממצאים עובדתיים בהסתמך על עדות זו.

מהעדויות עולה, כי התובעת נטשה את עבודתה, וזאת לאחר שהנתבעת קיבלה לעבודה עובדת חדשה שהתובעת התנגדה לקבלתה. התובעת הבהירה לנתבעת כי אינה מתכוונת להמשיך לעבוד ככל שתתקבל לעבודה אותה היא עובדת, ואכן מימשה את איומה ונטשה את עבודתה ללא מתן הודעה מוקדמת.

התובעת אמרה את אותם הדברים לאותה עובדת חדשה, והבהירה לה כי היא עוזבת את העבודה ולא חוזרת.

התובעת אף הטיחה מילים בוטות במנהל הנתבעת, וכן כתבה לו מסרונים באותה רוח. בנוסף, התובעת החזיקה בידיה פדיון של שני ימי עסקים, ולא הסכימה למסור אותו לנתבעת עד שלא תקבל מכתב פיטורים. לבסוף נמסר לה מכתב הפסקת עבודה. התובעת טענה כי היא קיבלה מכתב פיטורים, אך לא הציגה אותו, ולפיכך אין לקבל את טענתה זו, מה גם שבנסיבות בהן נמסר לה המכתב, ממילא אין לייחס משקל לתוכנו.

גירסת הנתבעת עולה מתוך עדות מנהלה, מר מאיר כוכב, וכן מתוך עדות העובדת החדשה שנתקבלה, גב' סיגל פרץ, שתי עדויות אותן אני מקבל כמהימנות.

4.לאור כל האמור לעיל, יש לקבוע כי התובעת התפטרה מעבודתה ללא הודעה מוקדמת. לאור זאת, יש לדחות את כל רכיבי התביעה הנובעים מטענת התובעת שהיא פוטרה. מנגד, תעמוד לנתבעת טענת הקיזוז, המתייחסת לכך שהתובעת לא נתנה הודעה מוקדמת לנתבעת. לפיכך, לנתבעת זכות קיזוז על סך של 3,300 ₪.

באשר לדמי חגים, התובעת זכאית לסך של 1,908 ₪, אולם ממילא עומדת לנתבעת טענת קיזוז על סך של 3,300 ₪, כך שהתובעת אינה זכאית לקבל כספים מהנתבעת.

עוד עולה, כי הנתבעת שילמה לתובעת את כל המגיע לה בגין שעות נוספות, פדיון חופשה והבראה, ואף שילמה את אלה ביתר. בנוסף, שולם לתובעת בעבור פיצויי פיטורים סך של 10,233 ₪, הגם שאינה זכאית לפיצויי פיטורים.

סה"כ שילמה הנתבעת לתובעת ביתר סך של 11,931 ₪, וכן עומדת לנתבעת טענת קיזוז בגובה 3,300 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת מצד התובעת.

לאור זאת, אין מקום להורות לשלם לתובעת דמי חגים בגובה 1,908 ₪. מאחר ולא הוגשה תביעה שכנגד, אינני מחייב את התובעת לשלם כספים לנתבעת.

5.בהסתמך על כל האמור לעיל, נדחית בזאת התביעה.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.