יש להבחין בין שאלת ההשפעה העובדתית (אם הייתה השפעה אם לאו) ובין שאלת ההשפעה הערכית נורמטיבית (אם הייתה השפעה שהנה בלתי הוגנת). אין פסול בניסיון להשפיע על אדם שיכתוב צוואה לטובת המשפיע או לטובת אחר. רצונו ה"אמיתי" של האדם כולל גם את ההשפעות של הסובבים אותו ואין בהם כדי לפגוע ברצונו. הפסול הוא באם מעורב בהשפעה מימד של חוסר הגינות. חוסר ההגינות יבחן על פי מושגים של מוסר אישי וחברתי ועיקרו ניצול תלותו, חולשתו או חוסר יכולתו של המצווה לצורך עשיית צוואה לטובת נהנה. ראה לעניין זה דברי כבוד השופט חשין בע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום, פד"י מט (1), 318 בעמ' 331; וכן: דיני ירושה ועיזבון, כב' הש' שוחט, מהדורה שביעית עמ' 124.
ב. ככלל, נטל השכנוע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת בצוואה שהנה תקינה מבחינה צורנית, מוטל כאמור, על המתנגד לקיומה. באם יצביע המתנגד על נסיבות מסוימות המעוררות חשש להשפעה בלתי הוגנת, עשוי הדבר להעמיד חזקה לקיומה של השפעה שכזו ולהעביר את נטל הבאת הראיות על שכמו של המבקש לקיים את הצוואה, אשר יידרש לסתור את החזקה תוך שלילת קיומן של הנסיבות הנטענות או שלילת קיומו של אלמנט חוסר ההגינות בנסיבות הנטענות. ראה לעניין זה פסק דינה של כבוד השופטת לוין בת"ע (ב"ש) 9707-01-12 י.ת. נ' פ.ת. (פורסם בנבו 07/11/13).
ג. יתכן כי מארג הראיות יצביע על מעורבות של נהנים בעריכת הצוואה, מעורבות שאינה מגעת כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה במובן סעיף 35 לחוק הירושה, אך היא יכול ותהווה, ראיה נסיבתית המסייעת בהכרעה האם הצוואה נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת. ראה לעניין זה פסק דינה של כבוד השופטת לוין בת"ע (ב"ש) 7770-10-11 ל.ז. נ' א.ש (פורסם בנבו 25/10/13).
16.מהראיות שהובאו בפני, עולה כי הגם שהמנוח חי ללא בת זוג וללא ילדים, היה אדם מתפקד (כאמור ח' בחרה שלא לעתור בבקשה למינוי מומחה בתחום הרפואה -הנפש), עצמאי אשר עבד לפרנסתו כמלגזן במפעל, חרוץ ומסור לעבודתו.
ראה לדוגמא עדותה של עו"ס מושב XXX הגב' XXX מיום XXX בעמוד 43 ש' 8-9, עמ' 49 ש' 15-20, וכן עדותו של מנהל משאבי אנוש במפעל בו עבד המנוח, מר XXX בפרוטוקול הדיון מיום 29.12.20 עמ' 22-26.
עוד הוסיף מר XXX כי המנוח עבד באותו מפעל משנת 1976 (תוך שהוא מגלה יציבות תעסוקתית יוצאת דופן) ותיאר כי עבודתו היתה כרוכה בהעמסה ופריקה של משטחים תוך נהיגה במלגזה.
ניסיונה של ח' להציג את המנוח כאדם חלש ותלותי אינו תואם את הראיות שהובאו בפניי, ולעניין זה ראה גם חזרתה של העו"ס הגב' XXX מהגדרתו של המנוח כאדם חלש - עמוד 69 שורות 6-9 בפרוטוקול מיום 28.12.20.
חלף בקשה למינוי מומחה רפואי-נפשי בחרה ח' שלא לצעוד בדרך המלך אלא להעיד מספר רב של עדים שלמעשה לא היה באפשרותם להעיד אודות מצבו של המנוח במועד הרלוונטי להכרעה שבפניי, דהיינו מועד עריכת הצוואה. יתרה מזו, מחקירתם הנגדית של עדיה של ח' לא מצטיירת תמונה של אדם אלכוהוליסט או דיכאוני באופן שאינו יכול לבטא את רצונו.
17.לא זו אף זו. המנוח נפגש עם אחרים ובוודאי שלא היה מנותק מסביבתו, ודי בכך כדי לדחות את הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת.
המנוח עבד במפעל בו עובדים נוספים, והיה בקשר עם אחרים מלבד ד'. ניסיונה של ח' להציג את המנוח כאדם בודד אינו תואם את הראיות שבאו בפניי. המנוח לא היה אדם בודד ובוודאי שלא מבודד.
ראה לעניין זה עדותה של הגב' XXX כי המנוח היה שותף בארוחות משפחתיות ובאירועים משפחתיים - פרוטוקול הדיון מיום 7.1.21, בעמ' 29 ש' 3-8.
כמו כן ראה לעניין זה עדותו של האח של ד' -מר XXX - פרוטוקול הדיון מיום 22.3.21 עמ' 23.
אף מעדותו של העד מר XXX עולה כי המנוח נהג להיפגש עמו ועם אחרים בימי שישי בבית קפה – עמוד 67 שורה 20 לפרוטוקול מיום 07.01.21.
18.אכן צודק בא כוחו של ד' בסיכומיו כי ייחודיותו של המקרה שבפניי היא העובדה שבית משפט זה פגש את המנוח באולמו במרוצת השנים במסגרת ההליכים המשפטיים שניהל ואשר התנהלו נגדו.
התנהלותו של המנוח בהליכים משפטיים אלו והדברים שאמר בעצמו באולם הדיונים לפרוטוקול מלמדים כי המנוח ידע לבטא את עצמו ואת רצונו ובוודאי שלא היה כר להשפעה בלתי הוגנת כטענתה של ח'.
ראה לדוגמא דברי המנוח בעמוד 10 לפרוטוקול הדיון מיום 15.01.15 בתיק תמ"ש 45808-01-14 (סומן נספח טז' לתצהיר עדותה של ח'), וכן דברי המנוח בעמוד 14 לפרוטוקול (נספח 40 לתצהיר עדותו של ד'):
"לשאלת בית המשפט באיזו סיטואציה המסמך הזה נחתם, אני משיב, שבשנת 2006 היה לאמי קשה עם התרופות ואף אחד לא דאג לה ומי שדאג לה בתקופה זו הוא XXX ולא XXX בחיים שלא ראתה אותה... אמרתי לה שאם אף אחד מהמשפחה שלנו לא דואג אז שהיא תחתום על המסמך הזה להעביר לXXX ובתמורה לזה הוא נתן לי 30 דונם. ה- 30,000 ₪ המצויינים בהסכם האמא קיבלה אותם...".
19.בסיכומיו הדגיש בא כוחה של ח' כי המנוח היה נתון להשפעה בלתי הוגנת עת חתם על הצוואה וזאת בשל תלותו הכלכלית בד'.
סבורני כי תלות כלכלית, אף אם היא קיצונית, אינה יכולה לבדה לקיים השפעה בלתי הוגנת וזאת כאשר יתר "אבני הבוחן" אשר נקבעו בפסק דין מרום אינם מתקיימים, כבמקרה שבפניי.
יתרה מזו, ומהראיות אשר הובאו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי הגם שלמנוח היו קשרים עסקיים עם ד', לא ניתן לומר כי הוא היה תלוי כלכלית בד', ובוודאי שאין מדובר בתלות כלכלית קיצונית.
כאמור, המנוח עבד כל חייו בעבודה מסודרת, התפרנס למחייתו מעבודתו זו, ולא הוצגה בפניי כל ראיה המלמדת כי היה במצוקה כלכלית כלשהי.
למעשה מהראיות שהוצגו במהלך שמיעת התיק עלה כי מצבו הכלכלי של המנוח היה שפיר, כך לדוגמא העביר בהעברה בנקאית מחשבונו לעו"ד נ' ביום 31.12.12 סך של 20,000 ש"ח (ראה לעניין זה עמוד 84 שורות 4-7 לפרוטוקול מיום 26.11.20).
נסיבות עריכת הצוואה ונישולה של ח' מעיזבונו של המנוח:
20.ניכר כי ח' התקשתה להבין את הסיבה שבעטיה בחר המנוח בצוואתו לנשלה מעיזבונו הגם שהיא אחותו היחידה, תוך שהיא מייחסת לו, בין היתר, שכרות ואובדנות. האופן בו ח' תיארה את יחסיה עם המנוח אינו תואם את הראיות שבאו בפניי, שכן יחסים אלו היו יחסים עכורים, מלאי כעס ואף הגיעו לידי הליכים משפטיים.
כך לדוגמא ביום 19.05.11 שלחה ח' מכתב התראה למנוח באמצעות עורך דין בו דרשה ממנו להפסיק לאלתר לבצע כל פעולה כלשהי בעיזבון אמם ובעיקר במשק XXX (נספח ד.3 לתצהיר עדותה של ח').
ביום 08.08.11 הגיש המנוח תביעה כספית על סך 288,000 ש"ח נגד ח' במסגרת תיק תמ"ש 14084-08-11 (נספח יד' לתצהיר עדותה של ח').
יתרה מזו, במסגרת תמ"ש 45808-01-14 מיום 22.01.14 עתרה ח' נגד המנוח לפירוק השיתוף במשק XXX. בסעיף 3.א לתובענה עתרה לפינויו מהמשק, ובסעיף 4 לתובענה עתרה לחייב את המנוח בדמי שימוש ראויים ובדמי שכירות (נספח 1 לתצהיר עדותו של ד'). כן עתרה ח' בבקשה דחופה לצו עשה להוצאת המנוח מהמשק. (נספח 37 לתצהירה עדותו של ד').
21.בניגוד ליחסים שבין ח' ובין המנוח שהתאפיינו כאמור בהתכתשות משפטית, הרי שהיחסים בין המנוח ובין ד' היו יחסים קרובים, חבריים ונראה כי המנוח ראה בד' בן משפחה.
22.האמור לעיל מתכתב עם המזכר שערכה עו"ד י' במועד עריכת הצוואה (ראה לעניין זה מת/1), וכן עם עדותו של עו"ד נ' בדבר יחסו של המנוח לח' ולד' (ראה לעניין זה עמוד 91 שורות 8-12 ועמוד 94 שורות 3-7 לפרוטוקול מיום 26.11.20).
צוואתו של המנוח והמזכר שנערך על ידי עו"ד י' במועד עריכת הצוואה מתכתבים גם עם הדברים שאמר המנוח בעצמו מספר שנים לאחר עריכת הצוואה בבית המשפט בדיון שהתקיים ביום 15.01.15 בתמ"ש 45808-01-14 (כמפורט בסעיף 18 לעיל).
23.בסיכומיה טענה ח' כי המנוח ערך את הצוואה מתוך הטעייה, טעות או אדישות. אינני מקבל טענה זו שיש בה משום הקטנתו של המנוח והתעלמות מרצונו. ח' לא הצליחה להוכיח כי הצוואה נערכה מתוך טעות, הטעייה או אדישות ומדובר בהשערה בלתי מבוססת, ולא מעבר לכך.
קשה ליישב את הסתירה המובנת בטענתה זו של ח' תוך שהיא מבקשת להציג המנוח כדמות חלשה עת היא עצמה ניהלה הליך משפטי ארוך נגד המנוח בו ייחסה לו, בין היתר, אקט של השתלטות על משק XXX והפקת רווחים כספיים רבים על חשבונה (ראה לדוגמא סעיף 4.ה לכתב התביעה בתמ"ש 45808-01-14).
יתרה מזו, העובדה כי המנוח לא שינה צוואתו במרוצת השנים לאחר עריכתה, כאשר בשנים אלו התייצב מספר פעמים בפני בית המשפט וביצע פעולות משפטיות רבות, מלמדת כי הצוואה לא נערכה מתוך טעות, הטעייה או אדישות.
תמוהה טענתה של ח' בדבר אדישותו של המנוח לתוכנה של הצוואה עת המנוח הסביר לעורכי הצוואה במועד עריכתה את הסיבה שבגינה בחר לצוות לד' ולא לאחותו ח'. ככל שמדובר באדישות הרי שמדובר באדישותה של ח' כלפי רצונו של המנוח.
24.בחירתו של המנוח לצוות את עזבונו דווקא לד' ולא לח' אחותו מבטאת את רצונו, עולה בקנה אחד עם סיפור חייו-יחסיו העכורים עם ח' מחד ויחסיו "המשפחתיים" והחמים עם ד' מאידך.
אופן עריכת הצוואה
25.אינני מקבל את טענותיה של ח' בדבר פגמים שנפלו לכאורה בעריכת הצוואה, וסבורני כי הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח.
26.העובדה כי ד' הסיע את המנוח לעו"ד נ' לצורך עריכת הצוואה אינה עולה בכדי "מעורבות בעריכתה" כמשמעותה בסעיף 35 לחוק הירושה. ראה לעניין זה דיני ירושה ועיזבון, שופט שאול שוחט, מהדורה שביעית מורחבת, עמודים 135-139.
27.למען שלמות התמונה אציין כי היכרותו של המנוח את עוה"ד נ' וי', עורכי הצוואה, לא היתה חד פעמית ורק לצורך עריכת הצוואה, שכן כבר בחודש אוגוסט 2011 הגישו עורכי הדין בשמו של המנוח תובענה כספית נגד ח' – תמ"ש 14084-08-11.
28.נתתי אמון בעדויותיהם של עורכי הדין נ' וי' כי הצוואה נעשתה לבקשתו של המנוח, מרצונו הטוב והחופשי תוך שהיא שיקפה את רצונו. עורכי הדין שהו עם המנוח בחדר בו לא נכח ד', והמנוח חתם על הצוואה לאחר שזו גם הוקראה לו, ונערכה לפי בקשתו. ראה לעניין זה עדותו של עו"ד נ' בעמוד 46 שורות 6-20, עמוד 50 שורות 6-10, עמוד 89 שורות 16-18, עמודים 93-94 לפרוטוקול מיום 26.11.20, וכן עדותה של עו"ד י' בעמוד 117 ועמוד 121 לפרוטוקול מיום 26.11.20.
סיכום:
29.לאור האמור, הנני מורה כדלקמן:
-
ההתנגדות לצו קיום הצוואה שהוגשה על ידי הגב' ח' במסגרת ת"ע 70629-12-18 - נדחית.
-
הבקשה לקיום הצוואה שהוגשה על ידי מר ד' בתיק ת"ע 70508-12-18 - מתקבלת.
צו קיום צוואת המנוח מיום 25.5.2011– ייחתם בנפרד.
30.ח' תישא בהוצאותיו של ד' בסך כולל של 30,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
פסק דין זה מסיים את הדיון בתובענות שבכותרת והמזכירות תמציא העתקו לב"כ הצדדים ותסגור
את התיקים.
הנני מתיר פרסום פסק דין זה ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ל' שבט תשפ"ב, 01 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
