ד' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

ביום 29/3/15 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל, וביום 15/4/15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

החייב ציין כי "חובותיי מגיעים לסךשל 30:0000 ₪", במקום אחר ציין "סה"כ חוב 250,000" ובחלק ב' יש התייחסות לחוב בסך של 250,000 ₪  יחד עם "פלאפון, אות כבלים וחייבים נוספים" בסך של 50,000 ₪.

החייב לא ציין בטופס ממתי החובות, אלא רק ציין כי יש לו הכנסה חודשית בסך של 2,350 ₪ ומשלם סך של 1,900 ₪ בגין שכר דירה.

החייב אישר שהגיש בקשה לפשיטת רגל בעבר, אולם לא ציין בבקשתו פרטים נוספים בעניין זה על אף שהתבקש לעשות כן. לשאלה האם הוא הוכרז בעבר כפושט רגל ציין "כן. בשנת 2005" וגם שם לא הוסיף פרטים כפי שנדרש.

החייב גם לא מילא את חלק ד' בבקשתו כנדרש, שכן פירט שלושה נושים מבלי לציין את "מהות ההליך וסכום החוב" לגבי כל אחד מהם. ברובריקת ההוצאות ציין החייב כי יש לו הוצאות חודשיות בסך של 3,550 ₪.

החייב צירף לבקשתו מכתב התראה של חברת פלאפון מיום 3/12/14 שממנו עולה כי יצר חוב לחברת פלאפון לפני מועד זה.

כמו כן צורפה אזהרה מתיק הוצאה לפועל על חוב בסך של 243,001 ₪ לבנק לאומי לישראל בע"מ ובה צוין כי ביום 19/10/14 ניתן פסק דין נגד החייב.

בצו הכינוס נקבע כי על החייב לשלם תשלום חודשי בסך של 400 ₪ לחודש. כמו כן נקבע מועד דיון בבקשה ליום 13/6/17.

המנהל המיוחד הגיש ביום 6/3/17 בקשה למתן הוראות ובה המלצה לביטול ההליך. בבקשתו ציין המנהל המיוחד כי החייב לא שילם ארבעה תשלומים, צבר פיגורים בסך של 1,600 ₪, אינו מגיש דוחות כנדרש והדוח האחרון שלו הוגש בחודש אוקטובר 2016. המנהל המיוחד פנה לחייב ביום 9/11/16 כדי שיסיר את מחדליו, והחייב השיב לו ביום 27/11/16 כי יטפל בכך מידית. המנהל המיוחד ציין כי עד כה הוגשו שלוש תביעות חוב בסך של 276,810 ₪, ועל כן ולנוכח ניצול התיק לרעה הוא מבקש לבטל את ההליך. הבקשה הועברה לתגובה, ב"כ החייב הגיש בקשה להארכת המועד להגשת תגובה, ובתגובה שהוגשה ביום 5/4/17 נטען כי החייב הסיר את מחדליו. עוד נטען כי החייב הוא בן 52, נכה 70%, עבר ניתוח בכף היד וכעת הוא נטול פוטנציאל השתכרות ומתקיים מקצבה של המל"ל. בשל בנסיבות אלה, כך נטען, לא עמד החייב בתשלומים.

המנהל המיוחד הגיש תגובה בהמשך לכך ובה נטען, בין היתר, כי החייב טרם הסיר את מחדליו, ועל כן בית המשפט מתבקש להורות על ביטול ההליך אשר ייכנס לתוקף, אלא אם החייב יסיר את מחדליו עד ליום 15/5/17. החייב שילם 1,600 ש"ח אולם צבר שני פיגורים נוספים בסך של 800 ₪. כן נטען כי החייב שילם במקבצים, והאופן שבו עשה זאת בתיק זה וגם בתיק הפש"ר הקודם שניהל הוא פסול. כן נטען כי פרט לניתוח שעבר בשנת 2014 הוא לא עבר ניתוח נוסף מאז. עוד עולה כי בהמשך לחקירת החייב שהתנהלה ביום 16/7/15 הוא התבקש להגיש מסמכים רבים, וביניהם אישורי מסירה לנושים, אישור מסירת צו הכינוס לזכאים למזונות, רישיון רכב, תעודת ביטוח של הרכב ואסמכתה להשבת 37,000  ₪ לבנק לאומי לאחר מכירת רכבו.

החייב הגיש תגובה נוספת ובה העתק של רישיון הרכב ותדפיס בנק שממנו עולה כי הופקד סך של 26,250 ₪ וסך של 2,900 ₪ במועד מאוחר יותר. כמו-כן חזר ב"כ החייב וטען כי המחדלים הוסרו וצירף פסק דין שעל פיו עליו לשלם דמי מזונות עבור ילדיו.

המנהל המיוחד הגיש ביום 7/6/17 ולקראת הדיון שנקבע בקשה נוספת למתן הוראות ובה ביקש להורות על ביטול ההליך. המנהל המיוחד הודיע כי נכון לאותה עת, החייב לא הסיר את כל מחדליו ולא המציא לידי המנהל המיוחד את כל המסמכים שהיה עליו להמציא. כמו-כן נטען כי מדובר בהליך שני - החייב קיבל הפטר ביום 20/3/11 ומיד לאחר מכן החל ליצור חובות חדשים - ולכן יש מקום לדקדק בתיק זה בעת בחינת התנהלותו של החייב. עוד ציין המנהל המיוחד בבקשתו הנ"ל כי החייב טרם המציא את כל המסמכים שהתבקש להמציא לאחר חקירתו בשנת 2015 והפנה להחלטת בית המשפט מיום 20/4/17 שבה נקבע כי תינתן לחייב ארכה של 60 יום להסרת מחדליו, ובהיעדר זאת יבוטל ההליך. המנהל המיוחד הוסיף וטען כי על אף שהחייב הצהיר על חוב לחברת הוט, הוא לא מסר לחברת הוט את צו הכינוס עד היום, וכן צוין כי צורף חוב לעיריית יבנה אשר לא הוזכר קודם לכן. לעניין מזונות נטען כי היו לחייב ילדים לרבות ילד אחד קטין וילד בגיר שהיה עליו לשלם להם דמי מזונות, אך הוא לא עשה זאת על אף שהליך הפש"ר הראשון היה מאחוריו והוא ידע כי אסור לו ליצור חובות. עוד עולה מהבקשה כי נצברו לחייב שלושה פיגורים בתיק זה באותה עת בסך של 1,200 ₪.

ביום הדיון הגיש ב"כ החייב תגובה זהה לזו שהוגשה קודם לכן ביום 23.5.17 ללא התייחסות לכל הטענות שהועלו בבקשתו האחרונה של המנהל המיוחד.

ביום 13/6/17 התנהל דיון ארוך כעולה מפרוטוקול בית המשפט אשר מדבר בעד עצמו.

ב"כ המנהל המיוחד טען במהלך הדיון, בין היתר, כי החייב נטל מהבנק הלוואה של 150,000 ₪ כשנתיים עובר לחקירתו בשנת 2015, קרי כשנה לפני שנכנס להליך השני. כמו-כן נטען כי על פי סעיף 90א לפקודת פשיטת הרגל, חייב שהוכרז פושט רגל על פי בקשתו וקיבל הפטר לא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר, והיות שבמקרה זה חלפו רק ארבע שנים, יש לבטל את ההליך ללא כל קשר להתנהלות החייב בחוסר תום לב, אשר די גם בה כדי להורות על ביטול ההליך.

ב"כ החייב טען בדיון כי החייב הגיש את בקשתו השנייה לפשיטת הרגל בעצמו ללא ייצוג ולא ידע על המגבלה של חמש השנים הנ"ל. כמו-כן נטען כי הכנ"ר אישר את ההליך והוציא צו כינוס מיד לאחר הגשת הבקשה וכי ההליך מתנהל מזה שנה וחצי, ודי בכך כדי לרפא את הפגם. לעניין המזונות נטען כי נכון להיום הילדים בגירים ואין תיק מזונות נגד החייב, וכל זאת כשמדובר בחייב שמתקיים מקצבאות המל"ל. לשאלת בית המשפט האם החייב העביר למנהל המיוחד את כל המסמכים שהיה עליו להמציא, השיב ב"כ החייב כי "המסמכים האלה הועברו אליי עכשיו".

ב"כ המנהל המיוחד הודיע כי החייב העביר לידיו מסמך רפואי אחד משנת 2014 בלבד, והגיש דוחות חלקיים, משוכפלים ולקויים.

ב"כ החייב הוסיף וטען כי לא מבטלים את ההליך בגין ארבעה פיגורים בסך של 1,600 ₪ ואם יבוטל התיק יוביל הדבר למעמסה מיותרת על הציבור ועל משלם המיסים. כן נטען כי ככל שבית המשפט יתיר לחייב, אזי ב- 28 לחודש הוא ישלם את סכום הפיגורים בהקדם האפשרי, ומה גם שזה סוג המקרים שבהם נוהגים בתי המשפט לתת הפטרים לאלתר, ובכל מקרה לא יהיה מנוס מפתיחת הליך חדש, בין אם בעוד שבוע ובין אם בעוד שלוש-ארבע שנים. לעניין הדוחות שהגיש החייב, נטען כי הכנסותיו והוצאותיו, לרבות הוצאות מים וחשמל, דומות, ומכאן שלא היה מה להוסיף ולכן הקבלות היחידות שצורפו הן של אוכל ונסיעות וכן צוין כי החייב מקבל גם תרומות מזון מעמותות. ב"כ החייב הוסיף וטען כי לדעתו אין כאן חוסר תום לב - החייב לקח הלוואה מהבנק וקרה מה שקרה, ולדבריו המנהל המיוחד יכול להעמיק את החקירות כדי לבדוק זאת, והחייב עומד על כך שכל הכספים שהיו לו הופקדו לחשבון ההלוואה.

ב"כ המנהל המיוחד טען כי החייב נטל הלוואה מהבנק, רכש רכב, מכר את הרכב, ולדבריו קיבל לידיו 65,000 ₪, החזיר לבנק 37,000 ₪ והתקיים מהיתרה חודשים ספורים לפני שנכנס להליך, אף שבתדפיסי חשבון הבנק אין אינדיקציה לכך. החייב התבקש להמציא מסמכים כדי לבסס את טענתו בדבר הפקדת הסכום הנטען הנ"ל בבנק, אך הוא לא עשה זאת, ואף עולה מהמסכים שצירף כי 26,250 ₪ הועברו מחשבון הבנק שלו למאסטר קארד ומכאן שהכספים לא הופקדו בחשבון אל יצאו. עוד צוין כי אם היה לחייב קושי לקבל נתונים נוספים מהבנק, היה עליו לפנות למנהל המיוחד כדי שיטפל בכך, שכן החייב הוא שנושא באחריות להמציא מסמכים ולהניח את דעתו של המנהל המיוחד לגבי יצירת חובות בתום לב, קל וחומר בעת שהחייב היה מיוצג בהליך בידי עו"ד שמונה מטעמו. בהקשר זה הובהר לחייב כי אם ייתקל בסירוב מגורם כלשהו, יש להמציא אסמכתה לסירוב ולשקול פניה לבית המשפט של הפש"ר, אולם החייב לא עשה כן. עוד נטען כי החייב פעל בחוסר תום לב ועשה דין לעצמו כשלא פנה לזכאים לקבלת דמי מזונות ולא מסר למי מטעמם את צו הכינוס. הוסבר לחייב במפורש שעליו לעשות זאת בהמשך לחקירתו, והוא חתם על פרוטוקול החקירה אך לא פעל כנדרש, ואף שיקר כשחתם על תצהיר שבו ציין כי אין לו ילדים כלל בעת שהיו לו ילדים קטינים, וגם היום יש לחייב ילד קטין אחד. כן נטען כי עד היום לא הומצא צו כינוס לנושה נוסף – הוט, ויש בכך פגם מהותי.

ב"כ הכנ"ר הוסיפה לאחר מכן כי ככפי שעולה מתיק פש"ר 1305/05, גם בהליך הקודם ניתן לחייב הפטר על בסיס מצבו הרפואי, למרות הפיגורים שהיו לו מעת לעת, אך בסיום ההליך לקח החייב הלוואה נוספת. עוד נטען כי החייב ידע היטב מהם חובותיו בהליך, ועם פתיחת ההליך החדש נהנה מהגנות למשך שנה וחצי. בהקשר זה טענה ב"כ הכנ"ר כי גם אם לא היה מקום לתת צו כינוס חדש לאור סעיף 90א', החייב לא ניצל את ההזדמנות הנוספת שניתנה לו ולא עמד בחובות ההליך כפי שפירט ב"כ המנהל המיוחד בהרחבה, ולכן היא סבורה שאין מקום לתת לחייב הזדמנות נוספת, ויש להורות על ביטול ההליך בשל ניצולו לרעה.  

ב"כ החייב טען בדיון כי הבין מהתסקיר שהגיש המנהל המיוחד כי לא קיבל עד כה את כל המסמכים שביקש, ולכן הודיע לחייב כי עליו לחפש מסמכים נוספים בבית. כמו-כן נטען כי בעקבות זאת מצא החייב שבוע וחצי לפני הדיון חלקי תדפיס בנק.

ב"כ המנהל המיוחד השיב כי לא מדובר בדיון בהפטר אלא בדיון בבקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך, וציין כי החייב שטוען כי אין לו יכולת השתכרות בשל מצבו הרפואי ושקיבל הפטר קודם, פנה לבנק לאחר קבלת ההפטר וקיבל לבקשתו הלוואה לצורך פתיחת עסק חדש של שיפוצים, שכרוך בעבודה פיזית.

ב"כ החייב השיב כי הדיון נקבע בצו הכינוס והבקשה לביטול ההליך הוגשה חודש לפני הדיון, וטען כי בכל מקרה אפשר לרפא את מחדלי החייב בקלות.     

דיון

בסעיף 90א' לפקודת פשיטת הרגל נקבע כי:

"חייב שהוכרז פושט רגל על פי בקשתו וקיבל הפטר, לא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום צו ההפטר".

צו ההפטר הקודם ניתן לחייב ביום 20/3/11, ועל כן החייב לא היה רשאי להגיש את בקשה נוספת לפני ה- 20/3/16. למרות זאת, החייב הגיש את בקשתו ביום 29/3/15, כשנה לפני המועד שנקבע.

הוראות החוק ברורות וישבהן כדי להבהיר לכל חייב כי אין כל אפשרות להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל, אלא בחלוף חמש שנים מיום מתן צו ההפטר.

עיון בבקשה מעלה כי עו"ד אימת את חתימת החייב על בקשתו השנייה לפשיטת רגל, ומדובר בעורך דין אשר מכיר את החייב אישית. החייב התבקש להוסיף בבקשה פרטים נוספים מעבר לשאלה מתי הוכרז כפושט רגל, והיה עליו לציין בין היתר את מועד מתן ההפטר.

החייב לא הציג אישורי מסירה לנושיו וגם לא המציא אישור מסירה לזכאים לקבל מזונות, וזאת למרות התחייבותו לעשות כן בטופס "התחייבות החייב עם הינתן צו הכינוס" שעליו חתם ביום 29/3/15. אין לקבל גם בהקשר זה את טענת ב"כ החייב לפיה חלק מהנושים הגישו תביעות חוב ועל כן אין כל בעיה עם אישורי המסירה. צו הכינוס לא נמסר לכל הנושים לרבות הזכאים לקבלת דמי מזונות. בטופס קיימת התחייבות ספציפית של החייב להעביר למנהל המיוחד "את האישור על מסירת ההודעה לזכאי למזונות" תוך 30 יום ממועד צו הכינוס. כן היה על החייב לסמן את הפסקה הזאת בטופס רק אם ניתן נגד החייב פסק דין למזונות, אולם הוא לא עשה זאת, על אף שאישר בחתימתו כי קרא את כל האמור בהתחייבות שלו והוא הבין את האמור בה.

עינינו רואות כי החייב אשר נהנה מקבלת הפטר במסגרת הליך קודם, לא מילא את בקשתו כנדרש, לא קיים את התחייבויותיו בטופס שחתם עליו, לא פעל על פי הוראות החוק ואף לא דאג להמציא את צו הכינוס לזכאים למזונות.

החייב אשר היה מיוצג בידי עורך דין גם לא טרח לחפש את כל האסמכתאות שנמצאות ברשותו כדי לבסס את תום ליבו בהליך, והחל לפעול בנדון רק ימים ספורים לפני מועד הדיון לאחר שהמנהל המיוחד הגיש בקשה לביטול ההליך. החייב שהיה מיוצג בידי עו"ד הבין כי היה חשוב לבסס מה נעשה עם כספי ההלוואה שקיבל מהבנק, אולם במקום לבקש לדחות את מועד הדיון לצורך מתן צו לבנק לקבל מסמכים נוספים, בחר לטעון כי ראוי לתת במקרים כאלה הפטר לאלתר, וכי בית המשפט מתבקש לתת לחייב הזדמנות נוספת להסיר את מחדליו.

חייב שנמצא בהליך פשיטת רגל שני אינו צריך להגיע למצב שבו הוא צריך שהות נוספת לתיקון מחדליו. חייב כזה כבר יודע היטב כי עליו לשלם את כל התשלומים החודשיים במועד ולא במקבצים, בסכומים גבוהים ובגלים כפי שנעשה כאן, וכי עליו להמציא דוחות כנדרש בצירוף אסמכתאות. גם מדברי ב"כ החייב עולה כי החייב לא צירף מסמכים ואסמכתאות לדוחותיו, למעט בקשר לאוכל ולנסיעות. ברי כי היה על החייב להמציא את כל האסמכתאות במלואן והוא לא עשה כן.

המנהל המיוחד הבהיר לחייב כי עליו לבסס מה נעשה עם כספי ההלוואה וגם עם הכספים שקיבל בעקבות מכירת הרכב, ואולם החייב לא עשה זאת. גם אם היה לחייב קושי לאתר אסמכתאות מהבנק או ממקור אחר בקשר לכך, היה עליו להציג לכל הפחות הסבר מפורט לגבי מה שנעשה עם הכספים חודשים ספורים לפני כניסתו להליך.

בסעיף 128(ד) לפקודת פשיטת הרגל נקבע כי "החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות כאמור בסעיף קטן (א) הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף זה; לא מסר החייב הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה". החייב התעלם גם מהוראה זו שבחוק, על אף שככל הנראה גם היום יש לו ילד שהוא קטין וככל הנראה הייתה מוטלת עליו החובה לשלם דמי מזונות גם לילדיו הבגירים שנמצאים בצבא.

כאמור לעיל, הוראת סע' 90א לפקודת פשיטת הרגל מפורשת, ואינה מאפשרת הגשת בקשה נוספת לפשיטת רגל אלא בחלוף חמש שנים ממועד מתן צו הכינוס. גם לו היה בית המשפט מנסה לתת פרשנות אחרת להוראת סעיף זה, ולהביא בחשבון כי הכנ"ר אישר מתן צו כינוס נכסים לפני פרק הזמן הזה, יש לתת את הדעת לכך שהחייב לא מילא בבקשתו פרטים מלאים וכן להתנהלותו של החייב אשר לא הגיש דוחות כנדרש, צבר פיגורים במהלך ההליך, שילם אותם באיחור, יצר פיגורים חדשים שעדיין לא שולמו, לא המציא אישורי מסירה של צו הכינוס לזכאים למזונות ולחברת הוט וטרח להמציא רק ביום הדיון מסמכים רבים שהיו ברשותו ושהיה עליו להמציאם למנה המיוחד זמן רב קודם לכן. לכן, יש להורות על ביטול ההליך לאלתר.

על כן, הנני מקבל את עמדת המנהל המיוחד ואת המלצת הכנ"ר ומורה בזאת על ביטול הליך פשיטת הרגל ועל ביטול צו הכינוס. צו עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ יישאר על כנו למשך שלושה חודשים מהיום.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ‏י"ט אלול תשע"ז, 10 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.