החלטה זו עניינה בשאלת היקף חסינותו של המשיב 1 - ארגון UNTSO, שהינו יחידה בתוך ארגון האומות המאוחדות (להלן: "המשיב") מפני הליכי הוצאה לפועל.
העובדות הצריכות לעניין
1. המבקש הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, במסגרת עבודתו אצל המשיב (ת.א. 9334/00 בבית משפט השלום בירושלים). המשיב לא התגונן וביום 3.4.01 הגיש המבקש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בית המשפט הפנה את תשומת ליבו של ב"כ המבקש לפקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות משנת 1947, והורה לו להבהיר מהי סמכותו ליתן פסק דין נגד המשיב. ב"כ המבקש הגיש הבהרה, וביום 18.2.02 נתן בית המשפט פסק דין בהעדר הגנה, בו חייב את המשיב לשלם למבקש פיצויים בסכום שקבע (להלן: "פסק הדין"). בית המשפט מצא לנכון להוסיף בפסק דינו (סעיף 5) הדברים הבאים:
"בנסיבות הענין ובהסתמך על רע"א 7092/94
HER MAJESTY THE QUEEN IN RIGHT OF CANADA
נ' שלדון ואח', תק-על 95(1), ממנו יש להקיש לענין הנדון, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע פיצוי..."
2. בשנת 2005 הגיש המבקש את פסק הדין לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל. העתק הבקשה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, כמו גם בקשות נוספות שהוגשו בתיק על ידי המבקש, כגון בקשה להטיל עיקול על חשבון הבנק של המשיב, הועברו לקבלת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, משום שראש ההוצאה לפועל סברה, כי מדובר בתיק בעל השלכות רבות אשר מתעוררת בו שאלה מהותית של חסינות דיפלומטית.
3. היועץ המשפטי לממשלה הגיש תגובתו לבקשה ובה טען, כי יש לעכב את כל הליכי ההוצאה לפועל נגד המשיב, בשל חסינותו מפני כל פעולה משפטית. כמו כן הובהר, כי לפנים משורת הדין החליט המשיב להעניק למבקש פיצוי בגין פגיעתו, וביום 20.1.97 חתם המבקש על כתב ויתור הנוקב בסכום פיצוי של 8,979.01 ש"ח.
4. המבקש ביקש לדחות את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנימוק, כי החלטה באשר לשאלת חסינותו של המשיב ניתנה על ידי בית המשפט ולא ניתן לערער עליה במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
5. בהחלטה מיום 25.2.07 קיבלה ראש ההוצאה לפועל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בדבר חסינותו של המשיב כחלק מארגון האומות המאוחדות, והורתה על ביטול ההליכים שננקטו ועל סגירת תיק ההוצאה לפועל, ללא צו להוצאות.
מכאן בקשת רשות הערעור.
טענות המבקש
6. בא-כוח המבקש, עו"ד ג' שוכרי, מלין על מספר טעויות, אשר לטענתו נפלו בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, שלוש מהן, כלשונו, בעניינים של "סדרי דין":
ראשית, החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הבקשה סותרת החלטה קודמת אשר אישרה את פתיחת תיק ההוצאה לפועל;
שנית, ראש ההוצאה לפועל הורתה על סגירת תיק ההוצאה לפועל בעוד שלא נתבקשה לעשות כן. כל שנתבקש בתגובת היועץ המשפטי לממשלה הוא לעכב את ההליכים נגד המשיב;
שלישית, החלטת ראש ההוצאה לפועל סותרת את פסק הדין שהוגש לביצוע. לטענת המבקש, משניתן פסק דין, לאחר שבית המשפט היה ער לשאלת חסינותו של המשיב, ראש ההוצאה לפועל אינה מוסמכת שלא לבצעו. החלטת ראש ההוצאה לפועל עושה את פסק הדין פלסתר.
רביעית, לגופו של עניין סבור המבקש כי המשיב אינו זכאי ליהנות מחסינות כוללת, שכן על פי ההלכה החסינות מצומצמת לפעולות שאינן כלכליות, והיא אינה חלה על תביעת נזיקין שהגיש אדם בשל פגיעה במסגרת עבודתו. המבקש סומך על פסק הדין ברע"א 7092/94
HER MAJESTY THE QUEEN IN RIGHT OF CANADA
נ' שלדון, תק-על 97(2) 292 (1997) (להלן: "פסק דין קנדה").
תגובת היועץ המשפטי לממשלה
7. באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רחל ווזנר, דוחה את טענותיו הפרוצדוראליות של המבקש. לטענתה, ההחלטה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, שנעשתה ללא מספר מזהה של החייב - המשיב לאור מהות המחלוקת, אינה החלטה עקרונית. מיד עם פתיחת התיק הורתה ראש ההוצאה לפועל לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לבקשה. עוד נטען, כי אמנם ראש ההוצאה לפועל אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית משפט השלום, אך הליך ההוצאה לפועל הינו הליך נפרד אשר יכולות לעלות בו טענות שונות. בענייננו, כך הטענה, טענת החסינות מפני הליכי הוצאה לפועל שונה ורחבה יותר מטענת החסינות בהליך בבית משפט ופשיטא כי המקום לטעון טענת חסינות מפני הליכי הוצאה לפועל היא במסגרת הליך ההוצאה לפועל. מכאן, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל ניתנה בדין, לאחר שמיעת הצדדים באופן מפורט ביותר ואין לקבל הטענות בדבר פגמים ב"סדרי דין".
לגופו של עניין נטען, כפי שנטען גם לפני ראש ההוצאה לפועל, כי למשיב, שאינו אישיות משפטית נפרדת, אלא יחידה בתוך ארגון האומות המאוחדות, חסינות מלאה ומוחלטת מפני הליכי הוצאה לפועל, כפי שיפורט להלן, ולפיכך בדין בוטלו ההליכים שנפתחו נגדו. כן נטען, כי חסינותו של האו"ם מפני תביעות של יחידים בגין הפרה של אחת מזכויות האזרח שלהם הוכרה בארה"ב, הולנד, איטליה, שוויץ ועל ידי בית המשפט של האיחוד האירופי לענייני זכויות אדם ובית הדין הבינלאומי בהאג.
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה שבה והזכירה כי לפנים משורת הדין, החליט המשיב להעניק למבקש פיצוי בגין פציעתו. ואכן ביום 20.1.97 חתם המבקש על כתב ויתור הנוקב בסכום פיצוי של 8,979.01 ש"ח אותם קיבל. על כן, כל פיצוי נוסף יהווה כפל פיצוי.