האם הופרו סימני המסחר של לחם עינן אנג'ל?

השופט י' עמית:

           החיטה היא הראשונה מבין שבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. כה רם ונעלה מעמדה, עד שנמשלו ישראל לחיטה, וידועה המימרא של חז"ל כי "כשם שאי אפשר לעולם בלא חטין, כך אי אפשר לעולם בלא ישראל" (מדרש תהלים ב').

           על רקע הסכסוך שלפנינו, ניתן לשער כי לו היה המחבר המקראי בן זמננו, ודאי היה מדייק ומפליג בשבחה של ארץ ישראל בהיותה "ארץ חיטה מלאה" או "ארץ חיטה טרום נבוטה", אשר סגולותיה רבות וטובות ונטען כי עולה היא על חיטה "רגילה" בשלל היבטים. ערעור זה עניינו במוצר של המערערת המכונה "לחם עינן", המיוצר מקמח מגרעיני חיטה טרום נבוטה, והוא נסב על דחיית תביעתה של המערערת בעילות של הפרת סימן מסחר, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט וגזל, הכל כפי שיפורט להלן.

תמצית העובדות

1.        המערערת (להלן: אנג'ל או המערערת) מייצרת ומשווקת דברי מאפה, וביניהם "לחם עינן" מושא הערעור שלפנינו. "לחם עינן" מיוצר מקמח שמופק מגרעיני חיטה מלאה שהחלו בתהליך ההנבטה אולם טרם נבטו (להלן:חיטה טרום נבוטה), תהליך, אשר נטען, כי מעלה את ערכו התזונתי של הקמח: הוא נעשה עשיר יותר במינרלים, ויטמינים וסיבים תזונתיים, ומקבל מרקם וטעם ייחודיים. הלחם משווק באופן הבא: לחם חום המגיע פרוס וארוז באריזת ניילון שקופה למחצה המעוטרת בצבעים חום, צהוב, שחור ולבן ועליו הכיתוב "לחם עינן". החל משנת 1992, המערערת מחזיקה בסימן מסחר עבור השם "עינן" בסיווג לחם, חלות ולחמניות; אך שיטת ייצור הלחם איננה מוגנת בפטנט או בסוד מסחרי.

           המשיבה (להלן: ברמן או המשיבה) עוסקת אף היא בייצור דברי מאפה ושיווקם, והיא מתחרה מרכזית של אנג'ל. בשנת 2006 החלה ברמן לייצר מוצר דומה ל"לחם עינן" בשם "ברמן לענין". ביום 4.9.2006 הגישה ברמן בקשות לרשום סימן מסחר ל"ברמן לעניין" וכן ל"לחם לענין", שכולל את הכיתוב "מחיטה מלאה טרום נבוטה". שני הסימנים נרשמו ביום 4.12.2008, אף שכתנאי לרישום נקבע שהסימנים לא יתנו לברמן זכות לשימוש ייחודי במילים "מחיטה מלאה טרום נבוטה" בנפרד, אלא בהרכב הסימן.

2.        ביום 10.5.2006, לאחר שנודע לה כי בכוונתה של ברמן להשיק לחם מחיטה טרום נבוטה תחת השם "לחם לענין", אנג'ל פנתה לברמן והודיעה לה שהיא רואה בכך הפרה של הוראות דין שונות. ברמן לא הגיבה למכתבה של אנג'ל, וביום 21.5.2006 הודיעה במכתב לקהל לקוחותיה כי החלה לשווק תחת השם "ברמן לענין" לחם אשר "מיוצר משילוב של גרעיני חיטה טרום נבוטה עם קמח חיטה מלא, ומועשר בחומצה פולית ובוויטמינים נוספים מקבוצה B" (נספח ד' למוצגי המערערת).

השתלשלות ההליכים ופסק דינו של בית משפט קמא

3.        ביום 25.5.2006 הגישה אנג'ל לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה בעילות הפרת סימן מסחר, הפרת סימן מסחר מוכר היטב, גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת, עשיית עושר ולא במשפט, גזל, הפרת זכויות יוצרים, דילול סימנה המסחרי הרשום של המערערת, הטעייה והפרת חובה חקוקה; וכן בקשה למתן סעדים זמניים. בדיון שנערך ביום 2.1.2007 ניתנה הסכמת הצדדים למתן פסק דין בתיק העיקרי על פי החומר המונח לפני בית המשפט, והבקשה לסעדים זמניים נמחקה. בפסק הדין שניתן על פי הסדר דיוני זה, נדחתה התביעה על כל עילותיה והמערערת חויבה בשכר טרחת עורכי דינה של המשיבה בסך 50,000 ש"ח ובהוצאות משפט. על כך הוגש ערעור לבית משפט זה, בו נקבע כי מאחר שההסדר הדיוני גרר אי הבנות, בית המשפט המחוזי נדרש ליתן פסק דין חדש על יסוד כל החומר שהוגש בבקשה לצו מניעה זמני, וככל שיהיה בכך צורך גם על פי חומר נוסף שיוגש לו (ע"א 1267/07 מיום 26.1.2009).

           אשר על כן, הצדדים שבו לבית משפט קמא והגישו ראיות נוספות וסיכומים, וביום 25.4.2010 נתן בית משפט קמא פסק דין נוסף אשר דחה את התביעה בשנית. בפסק הדין נקבע כדלקמן:

           הפרת סימן מסחר - המילה "לענין" שונה באופן מהותי מהמילה "עינן", ולמצער אינה דומה באופן המבסס הפרת סימן מסחר; ולא נפל פסול בהחלטת רשם סימני המסחר לרשום את סימניה של ברמן.

             הפרת סימן מוכר היטב - בעל סימן מסחר מוכר היטב זכאי לשימוש בלעדי רק בסימן עצמו, ולא ב"סימן הדומה לו", ולפיכך מאחר שהמשיבה לא עשתה שימוש בסימן "עינן" (אלא "לענין"), אזי אף אם מדובר בסימן מסחר מוכר היטב, אין מדובר בשימוש מפר. עוד נקבע כי סימנה של המערערת אינו מהווה שם דבר בינלאומי, ועל כן אינו מהווה סימן מסחר מוכר היטב.

           גניבת עין - בית המשפט נכון היה להניח כי מתקיימים מרבית יסודות עוולת גניבת עין, אך נקבע כי לא מתקיים דמיון מטעה בין המוצרים. זאת,  בשל הדגשת שמה של מאפיית ברמן במספר מקומות על האריזה, וכלשונו של בית משפט קמא (פסקה ח' לפסק הדין):

"עם זאת, מהצילומים הרבים בולט לעין כי הנתבעת בחרה לעצב את האריזה כך ששם המאפיה 'ברמן' הוא הכיתוב הבולט ביותר, וזאת בנוסף לציון שם המוצר 'ברמן לענין' באופן בולט מעט פחות. למעשה, דווקא הכיתוב הלבן של 'ברמן לענין' הוא שמדגיש את הכיתוב הכהה 'ברמן'. הכיתוב 'ברמן' אף מופיע בשני מקומות - האחד לאורך הלחם והשני על קצהו הסגור. בשל כך בולט שם המאפיה הן כאשר המשווקים מניחים את הלחמים בערימות, כשהקצה הסגור של האריזה מופנה ללקוחות, והן כאשר הלחמים שוכבים כך שמלוא אורך האריזה פרוס לעיני הלקוחות.

כתוצאה מהדגשת שם המאפיה 'ברמן' אני מוצאת כי אין חשש כי הרושם הכללי כתוצאה מהאופן בו מוצגת הסחורה לקהל הלקוחות יביא להטעיה".

           תביעתה של אנג'ל בעילות של עשיית עושר ולא במשפט וגזל נדחו אף הן, ומכאן הערעור שלפנינו.