ת"ע
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
|
22376-02-20
26/08/2020
|
בפני השופט:
שמואל בר יוסף
|
| - נגד - |
מבקש:
ה.ע
|
משיב:
ט.ב.ח
|
| החלטה |
- הצדדים חלוקים באשר לקיום צוואת אביו המנוח של המשיב (להלן: המנוח), מיום 16.3.2016, להלן: הצוואה).
- ביום 9.8.2020 הגישה גב' xxx, מומחית מטעם בית המשפט (להלן: המומחית) חוות דעת (להלן: חוות הדעת) בנוגע לאוטנטיות הצוואה. בחוות הדעת קובעת המומחית, כי ככל הנראה הצוואה מושא ההליך בתיק העיקרי איננה אוטנטית, אלא נכתבה על ידי מאן דהוא, לאחר שהמצווה חתם על מסמך ריק.
- ביום 17.8.2020 עתר המבקש להזמין את המומחית לחקירה, ללא משלוח שאלות הבהרה. ביום 19.8.2020 ניתנה החלטתי לאמור: בהתאם לתקנה 258יב(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, יש להקדים משלוח שאלות הבהרה לבקשה לחקור מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה. הדברים קל וחומר, שעה שהאמור בסעיף 4 לבקשה מצדיק שאלות הבהרה, הן על מנת שבית המשפט יוכל לשקול את נחיצותה, והן על מנת שהחקירה תהא יעילה ומועילה. לפיכך, כל עוד לא תונח פסיקה מחייבת ורלוונטית הקובעת אחרת, הבקשה לחקירת המומחית ללא משלוח שאלות הבהרה, נדחית.
- הבקשה דנא הוגשה בעקבות ההחלטה הנ"ל. בבקשה נטען שהמבקש "אינו מעוניין לשלוח שאלות הבהרה, אך הוא מעוניין לחקור את המומחית בחקירה נגדית ביחס לתוכן חוות הדעת, מסקנותיה והדרך המקצועית בה הגיעה למסקנות הרשומות בה, לאור הנסיבות המפורטות לעיל". הנסיבות האמורות בסיפת הסעיף, הן טענות המבקש ל"קשר סמוי" (לשון המבקש) בין המומחית למשיב (כאמור בסע' 1-3 לבקשה). נושא זה הוכרע בהחלטה מיום 6.8.2020, בה נדחתה עתירת המבקש לפסילת המומחית.
- לטענת המבקש, ההלכה הפסוקה, היא שיש להיעתר לבקשה לחקור מומחה. אשר להוראת תקנה 258יב(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), טוען המבקש, שלא מדובר באיסור לזמן מומחה לחקירה ללא משלוח שאלות הבהרה. לטענת המבקש, התקנה האמורה עניינה קביעת המועד להגשת בקשה לחקירת מומחה מטעם בית המשפט. מוסיף המבקש ומפנה לפסיקה, שהבחינה בין שאלות הבהרה לבין חקירה של מומחה, וקבעה שמדובר בשתי פעולות שונות, שאינן מוציאות זו את זו.
- הסעיפים הרלוונטיים בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, הם כדלקמן:
סעיף 20
בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן - חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן - תעודת רופא).
סעיף 25(א)
חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור שהוגשו כראיה לבית המשפט - דינן כדין עדות בשבועה לענין סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי, 1936.
סעיף 26(א)
הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.
הנה כי כן, דינה של חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, כדין עדות, והיא בגדר ראיה מעת הגשתה. נפקות ראייתית זו איננה תלויה אפריורית בחקירת המומחה. עם זאת, כפי שציין בצדק בא כוח המבקש, ההלכה הפסוקה היא, שעל בית המשפט להיעתר לבקשה לחקירת מומחה או רופא, אלא אם נתקיימו נסיבות מיוחדות שלא לעשות כן (ע"א 107/88 כהן רז נ' לאף, פ"ד מד(1)857, להלן: פרשת כהן רז, בעמ' 861). עוד נפסק באותה פרשה – על פי הוראת חוק ברורה זו, אין נשללת זכות החקירה של המומחה, רק משום שעומדת לבעל הדין דרך נוספות על פי התקנות, היא הפניית שאלות הבהרה למומחה..."שאלות הבהרה" כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת..."חקירה" של המומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות דעתו.
יובהר, שפרשת כהן רז עסקה בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים, עליה חלות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986, אך זה הדין גם לגבי חקירת מומחה, שמונה לפי תקנה 130(א) לתקנות (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 13, עמ' 637).
- חקירת מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה מוסדרת בתקנה 258יב(ה) לתקנות, הקובעת לאמור: