החלטה
בהחלטתו מיום 26/7/09, הורה בית משפט זה, על ידי כבוד השופט גינת, על השבת ערבות בנקאית שהוציאה המשיבה מס' 5, ואשר הייתה מופקדת בבית המשפט, כבטוחה לתשלום חוב נטען למבקשת, על ידי החברה המשיבה 2, וזאת חלף עיכבון שהיה לה על דירות אשר בנתה בעבור המשיבה 2, על פי הסכם שביניהם.
על החלטתו זו של בית משפט זה, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וביום 13/1/10, ניתן על ידי בית המשפט העליון (כבוד השופט גרוניס), פסק-דין, אשר קיבל את הערעור ומשמעותו הינה, השבת הערבות הבנקאית למבקשת, וזאת תוך חיוב הכונס, בהוצאות בסך של 10,000 ש"ח.
למרות פסק-דין זה של בית המשפט העליון, הכונס, והמשיבה 5, לא דאגו להשבת הערבות הבנקאית, ובשל כך הוגשה הבקשה למתן הוראות שבפני.
בדיון היום, התייצב ב"כ המבקשת וכן ב"כ מר שולדר, וכן הכונס עו"ד בית און, וכן עו"ד סונדרס ב"כ המשיבה מס' 5.
עו"ד סונדרס הציג בפני מכתב מאת המשיבה 5, על פיו נתבקש הוא לייצג את הבנק בכל הנוגע להליכים נשוא המרצת פתיחה זו, ובכללן גם הבקשה הזו שבפני, וזאת חלף יצוגו של הבנק על ידי הכונס, אשר הופסק על פי החלטת הבנק.
עו"ד סונדרס ביקש כי אדחה הדיון לתקופה של שבועיים על מנת שיוכל להידרש לעניין, וזאת עקב העובדה שהעניין נמסר לטיפולו רק בימים האחרונים, ועו"ד בית און, מצידו, הודיע כי כבר ב 30/6/10 הודיע לבנק כי הוא מפסיק לייצגו בתיק זה על רקע סכסוך כספי, הקיים, כביכול, ביניהם.
עו"ד טען עו"ד בית און כי הבנק ידע היטב על ההליכים נשוא בקשה זו, וכן על טיבה של החלטת בית המשפט העליון, וכי אף התקיימה ישיבה של יועציו המשפטיים של הבנק, בהשתתפותו, בעניין זה, מזה זמן רב.
לא מצאתי טעם להיעתר לבקשת עו"ד סונדרס ולדחות הדיון הקבוע להיום, ובין אם טענתו של עו"ד בית און משקפת את המציאות כהווייתה, ובין אם לאו, אינני מוצא לנכון לדחות הדיון בבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובת הכונס, ובתשובת המבקשת, ולאחר ששמעתי את דברי עורכי הדין בדיון שבפני, החלטתי כי יש להיעתר לבקשה ללא היסוס.
אכן, פסק-דינו של בית המשפט העליון לא קוים, והערבות הבנקאית לא הושבה. הרציונל שעמד בבסיס הוצאת הערבות, היה לתת למבקשת בטחון ממשי, חלף זכות העיכבון שעמדה לה, לטענתה, על דירות שבנתה, בעבור המשיבה 2, וזאת עד למתן פסק-דין סופי בתביעתה בעניין זה.
המשיבה 2, נכנסה להליכי פירוק, ולדברי בא כוחה, הגישה הוכחת חוב למפרק בגין תביעותיה, וזו כנראה טרם הוכרעה.
אין מחלוקת בין הצדדים כי בין לבין, נפרעו שני סכומים כפי שצוין בתגובת הכונס ובתשובת המבקשת, האחד על סך 1,400,000 ₪ ביום 8/2/01, ו השני ע"ס 377,442 ₪ מיום 8/5/01.
ברי שסכומים אלו, יש להפחית מסכום הערבות המקורי שעמד על סך של 4,000,000 ₪, ובגין היתרה, על המשיבה מס' 5 להוציא ערבות בנקאית חדשה, ולהפקידה בקופת בית המשפט, וזאת תוך 10 ימים.
אני מחייב את המשיב מס' 1, ואת המשיבה מס' 5, כל אחד מהם, לשלם למבקשת, הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.
באשר להוצאות שנפסקו כנגד עו"ד בית-און, ככונס נכסים, על פי פסק-דינו של בית המשפט העליון, ולא שולמו, ובקשר לבקשתו של ב"כ המבקשת כי החיובים הכספיים שהושתו על כונס הנכסים על ידי בית המשפט העליון, ועל ידי בית משפט זה, ישולמו על ידי המשיבה 5, מכוח השיפוי שהתחייבה בו בגין מעשיו של כונס הנכסים, יתן עו"ד סונדרס תגובה בכתב בתוך 21 ימים, ואחליט בדבר לאחר מכן.
ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"א, 02/01/2011 במעמד הנוכחים.
עדי זרנקין, שופט
עו"ד סמוראי:
יש בקשה מס' 170:
החלטה