החלטה
גדר הערעור
בפני ערעור לפי סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: החוק) על הודעת המשיב (להלן: הבנק), כי תוטל על המערערת (להלן: העמותה) הגבלת חשבון. העמותה עתרה לעיכוב ביצוע תחילת ההגבלה על חשבונה (בנק מרכנתיל, סניף רוממה, ירושלים מס' חשבון 7777) וצו ארעי ניתן על-ידי.
בערעור, טענה העמותה כי היא פועלת בקרב הציבור הרחב למטרת קירוב לבבות, הפצת ערכי יהדות באמצעות התקשורת ותמיכה לנזקקים ומקבלת מידי חודש כמיליון ש"ח מתרומות. לטענתה, היא נזקקה להלוואת גישור, לתקופה קצרה, כדי לשלם משכורות עובדיה בסוף חודש אוגוסט 2010.
מכיון שהעמותה מקבלת את התרומות מהוראות קבע דרך כרטיסי אשראי בשמיני לכל חודש, לטענתה, פרעון ההלוואה היה מובטח. על כן היא פנתה לשבעה מתומכיה בחו"ל (דוד רוביננשטיין, יחזקאל קופטייל, חיים קויפמן, משה פישר ושלמה זלמן בלעייר), לקבל הלוואת גישור. לטענתה, היא קיבלה כספים מהתורמים, ללא קביעת מועד לפרעון ההלוואה, והוציאה שיקים על-שם התורמים, כאשר השיקים הוחזקו בנאמנות אצל חברת "צ'ינג' אקספרס", בבעלות מר פריד.
לטענת העמותה, היא נתנה לפריד שבעה שיקים מחשבונה וחמישה מהשיקים חזרו (מס' 2540, 2539, 2538, 2541, 2543). לטענתה, נציגי העמותה ביקשו ממר פריד לא לעשות שימוש בשיקים עד ליום 8.9.10, בכדי להבטיח שיהיה בחשבון כיסוי השיקים, ומר פריד הסכים לכך.
העמותה הוציאה שיק אחר (2533) למר יחזקאל קופיטייל ונתן אותו, בנאמנות, ל"רודה ברכה והצלחה", אשר בבעלות מר רודה. לטענתה, סוכם עם רודה כי הוא יפקיד את השיק ביום 2.9.10, והוא עשה כן.
ביום 2.9.10 הפקיד פקידו של מר פריד את שבעת השיקים. שניים מהשיקים כובדו וחמישה מהם חזרו, מאחר ובחשבון הבנק של העמותה לא היו כספים לכסות את השיקים. הפקדת השיקים על-ידי מר פריד גרמה, לטענתה, ל"סערה מושלמת": כתוצאה מהפקדת שני השיקים שכובדו, לא נשאר מספיק כסף בחשבון בכדי לכסות את השיק אותו הפקיד רודה באותו יום.
משכך, כתוצאה מההפקדה המוקדמת של השיקים על-ידי פריד חזרו שישה שיקים. מאחר ובאותה שנה חזרו מספר שיקים בעבר, קיבלה העמותה הודעה על הגבלת החשבון.
לטענת העמותה, הגבלת חשבון הבנק שלה גורמת לה נזקים כבדים. כתוצאה מהגבלת החשבון, היא אינה יכולה לעזור לנתמכים על ידה, דבר המהווה פגיעה קשה באנשים אשר זקוקים לעזרתה.
תשובת הבנק
לטענת הבנק, ככל שניתן להבין מתצהירו של מנהל העמותה, מר שלמה היימן, הרי שנראה שהיא טוענת, כי פקיד עלום שם במשרד חלפנות כספים בשם "ציינג' אקספרס", שהפקיד "בטעות" שיקים שמשכה העמותה מחשבונה ומסרה לו, ביום 2.9.10 ולא ביום 8.9.10, גרם לתגובת שרשרת והביא לכך ששיקים שנמשכו מחשבונה של העמותה - סורבו, ולהגבלת החשבון. הבנק צרף דף חשבון ליום 2.9.10 שסומן כנספח א' לתגובתו.
משכך, לטענת הבנק, מתצהיר העמותה עולה שזו טענתה היחידה, דהיינו, טעות של צד שלישי ולא של הבנק.
סעיף 10(א) לחוק מונה רשימה סגורה וממצה של עילות בגינן ניתן לבקש ביטול הבאת שיקים מסויימים במנין השיקים שסורבו. בין העילות מונה סעיף 10(א)(1) לחוק עילה לפיה, "הבנק סירב לפרוע שיק מחמת טעות".
הפסיקה פרשה סעיף זה וקבעה כי מדובר אך ורק בטעות של הבנק ולא בטעותו של צד שלישי כלשהו. במקרה דנא, מדובר על פי גרסתה של העמותה, בטעות בהפקדת השיקים, אולי אף טעות שייתכן וכוונת מכוון בצידה. משכך, גם על פי הגישה המרחיבה לעילות הטעות והיסוד הסביר להניח, לא הרימה העמותה את הנטל הנדרש לצורך גריעת שני השיקים האמורים.
אחד הטעמים לכך שטעות של צד שלישי אינה עילה לגריעת שיקים הוא שאין זה סביר, הגיוני או יעיל שבמסגרת הליך לפי סעיף 10 לחוק, שהוא מצומצם מטבעו, יבחן בית המשפט הנכבד את היחסים, שלא לומר את המחלוקת, שבין הלקוח לבין אותו צד שלישי שטעה. מקרה זה מדגים זאת היטב. בית המשפט לא ישמע, במסגרת הליך מוגבל זה לפי החוק, את עדותו של אותו פקיד אלמוני ממשרד צ'יינג' אקספרס, באשר לנסיבות הפקדת השיקים שמשכה העמותה, ביום 2.9.10 ולא ביום 8.9.10. מה עוד שתצהיר של אותו פקיד לא צורף לבקשה ולא בכדי.
לבסוף טען הבנק, כי לו אכן גרמה הגבלת החשבון למבקשת נזקים חמורים, כטענותיה, הרי שעליה להלין ממי שהיא עצמה מצביעה על אשמתו כלפיה ולהיפרע ממנו.
בהשלמת טיעון שהגישה העמותה לאחר הדיון, הפנתה לפסיקה וספרות התומכות בגישה מרחיבה להוראות החוק. לטענתה, במקרה דנא, לא מדובר בבעל חשבון המוציא שיקים ללא כיסוי ביודעין ובכוונה, אלא בעמותה שנתנה שיקים ולא עלה על דעתה כי יעשה שימוש בהמחאות, לפני מועד הפרעון. עוד טענה, כי כפי שהובהר בתצהיר מטעמה, אי ביטול השיקים והגבלת חשבונה יביאו לקריסתה.
דיון והכרעה
סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי כולל רשימה סגורה של טעמים לגריעתם של שיקים והגשת ערעור. רשימה זו אינה כוללת טעות של צד ג' הנמשך, כי אם טעות של הבנק.