הופמן ואח' נ' אביה שרותי אחסנה בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר אירעו להם לטענתם, כפועל יוצא מאריזה, הובלה ואחסנה רשלנית אשר בוצעו על ידי הנתבעת .

לטענת התובעים, פנו אל הנתבעת לשם קבלת הצעת מחיר לאריזה והובלה של תכולת ביתם, חלקה לדירה חלופית ועיקרה לאחסון במחסן הנתבעת. לטענתם, עת קיבלו הצעת מחיר מאת הנתבעת – באמצעות נציגתה – חופית- נקבע מפורשות כי האריזה וההובלה יבוצעו באמצעות שתי משאיות ושני צוותים – אחד רגיל לשם אריזה והובלה לדירה החלופית והשני – מתוגבר לשם אריזה והובלה למחסן.

לטענת התובעים , בניגוד להתחייבותה של הנתבעת הגיעו למועד האריזה וההובלה כפי שנקבע מראש, צוות אחד ומשאית אחת בלבד. לטענתם עמדו עם נציגת הנתבעת בקשר טלפוני מיד עת הגיעו הצוות והמשאית כאמור וזו הציעה להם לפצל את ההובלה לשני ימים ואולם, הואיל והיה עליהם לפנות את הדירה בו ביום, לא היתה להם האפשרות להסכים לפיצול כאמור.

לטענת התובעים,כפועל יוצא מכך, מלאכת האריזה והעמסת כלל הציוד התמשכה לאורך שעות ארוכות ובסיכומו של דבר, הגיעה התכולה למחסן הנתבעת בשעות הלילה המאוחרות. במחסן שררה אנדרלמוסיה הואיל והיה מדובר בשעת לילה מאוחרת – שרר במקום חושך, הצוות היה עייף ובנוסף, היה עליו להכניס את התכולה למחסן ומשהקיבולת שלו לא הספיקה להוציאה ולהכניסה שוב באופן שונה. זאת ועוד, לטענתם, במחסן לא היה כל נציג הנתבעת מלבד שומר – דבר אשר הוביל לכך, שמלאכת הפריקה והאחסון נעשו ללא כל הדרכה. בסיכומו של דבר, לטענתם – הסתיימה מלאכת האחסון במחסן בשעה 23:00. זאת אף זאת , בסיכומו של דבר נשארו מספר פרטי ריהוט בביתם אשר הנתבעת אספה רק למחרת היום.

לטענת התובעים, עת ביקשו להעביר את תכולת המחסן לביתם החדש, הם פנו שוב אל הנתבעת בבקשה לתאום מועד הובלה ואולם, הנתבעת הודיעה להם כי אין לה אפשרות לבצע ההובלה במועד הנקוב ומשכך, נאלצו לתאם הובלה באמצעות מוביל חלופי. לטענת התובעים, בנם היה במועד העמסת הסחורה ממחסן הנתבעת והם נכחו בעת שהסחורה נפרקה בביתם החדש. לענין זה, לטענתם, המוביל החלופי היה מקצועי ביותר ומשכך, אף המליצו עליו למכריהם.

לטענת התובעים רק לאחר פריקת הסחורה בביתם התברר כי חסרים להם שני ארגזים- האחד מהם כולל פרטי סט קריסטל צ'כי וכלי מטבח והשני, כולל ביגוד. כמו כן, לטענתם לאור אריזה לקוייה נשברו 3 גבעי יין ופסל. זאת ועוד, לטענתם התברר כי המזנון אשר אוחסן במחסן הנתבעת הושב כשיש בו תולעת אשר חייבה הדברה ובשולחן הסלון היתה שריטה. לטענת התובעים, החוסרים כמו גם הנזקים לציוד, מקורם ברשלנותה של הנתבעת ומשכך, עליה לשפותם בגינם בסך אשר אותו הינם מעריכים ב – 11,150 ₪.

לטענת הנתבעת, עבודתה בוצעה במקצועיות וללא כל רשלנות ומשכך, ככל שאמנם קיימים חוסרים או נזקים – הרי שאלו מונחים לפתחו של המוביל אשר ביצע ההובלה ממחסן הנתבעת אל ביתם החדש של התובעים. בהקשר זה אציין כבר בשלב זה כי הנתבעת הודתה כי במחסן שלה לא נותר כל ציוד השייך לתובעים.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי , הצעת המחיר היתה על סך של 2,500 ₪ ובמסגרתה התחייבה הנתבעת לספק לתובעים ההובלה באמצעות משאית אחת וצוות אחד בלבד וכי לא זו בלבד שלא התחייבה לשתי משאיות, אלא שלא יכלה לעשות כן, הואיל ויש ברשותה משאית אחת בלבד. יתרה מכך, לטענת הנתבעת – טענתם של התובעים ולפיה הובטחו שתי משאיות אינה סבירה לאור מחיר ההובלה התואם צוות ומשאית אחד.

לטענת הנתבעת , הסיבה לעיכוב אשר חל הינו שינוי בקיבולת התכולה המועברת. כך, לטענת הנתבעת עת ביקרה נציגתה בביתם של התובעים אומדן התכולה עמד על 22 קוב וזאת, הואיל והתובעים הציגו מצג ולפיו חלק מהתכולה אינו מיועד להעברה אלא למסירה לאחרים או להשמדה. אלא , שבסיכומו של דבר עמדה תכולת ההובלה על 35 קוב – דבר אשר הוביל לעיכוב במלאכת האריזה וההובלה.

לטענת הנתבעת הפריקה והאחסנה במחסנה נעשתה באופן מסודר ובפיקוח עובד הנתבעת והדרכתו. זאת ועוד, לטענתה לפנים משורת הדין, אף תואם עם התובעים מועד למחרת היום על מנת להוביל פרטי ריהוט נוספים אשר נשארו בדירה וזאת, ללא כל חיוב נוסף.

לטענת הנתבעת, לה לא ידוע על חוסר כלשהו ויתרה מכך, סביר כי אם מי מעובדיה היה מועל בתפקידו כי אז היה עושה כן בארגזים בעלי ערך רב יותר מאשר כאלו המכילים כלי מטבח או כלי מיטה.

זאת ועוד, לטענת הנתבעת, לחילופין, התובעים לא הוכיחו באמצעות חוות דעת שמאית ערכו של הציוד אשר אבד או ניזוק ומשכך, אף מטעם זה יש לדחות את תביעתם.

זאת אף זאת , לטענת הנתבעת התובעים אף נותרו חבים לה פרמיות בגין ביטוח התכולה בעת אחסונה – סכום אותו יש לקזז, לטענתה מכל סכום אשר יפסק לתובעים – ככל שיפסק.

דיון ומסקנות

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעים וכן, נציגת הנתבעת חופית יוחנן, כל אחד לגרסתו.

אציין כבר בשלב זה, כי נציגת הנתבעת לא נכחה פיזית במעמד ההובלה ו/או במעמד אחסון הסחורה במחסניה ושמכך, טענותיה בנושא זה לא נתמכו בעדויות ישירות, אלא רובן ככולן הינן עדויות מפי השמועה. כיוון שכך ולאור החזקות המשפטיות הנובעות ממחדל צד מלהעיד עדים ו/או להציג ראיות אשר מצויים בידו ויכול ויתמכו בטענותיו, המלצתי לנציגת הנתבעת לבקש לדחות את הדיון על מנת להעיד עדים נוספים ואולם, נציגת הנתבעת עמדה על סיום ההליך במועד הקבוע ועל קבלת פסק דין מנומק על בסיס הראיות כפי שהוצגו בפני בית המשפט במעמד הדיון. משכך, בהחלטה אשר ניתנה על ידי במעמד זה, הסברתי כי על אף גישתו הפטרנליסטית המיוחדת של בית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה למרות ששיטת המשפט בישראל הינה אדברסרית , לוקח בית המשפט חלק פעיל יותר בעיקר בהסברת המשמעויות המשפטיות הנובעות מהתנהלות הצדדים – הרי שעדין "מושכות" ניהול ההליך מסורות למתדיין ומשזו בחירתה של הנתבעת , אין לביתה משפט אלא ליתן פסק דין בהתאם לראיות ולעדויות כפי שנשמעו בפני , על כל ההשלכות הנובעות מכך.

לאחר שבחנתי את הראיות והעדויות כפי שהוצגו בפני , הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולהלן, יפורטו טעמי .

תחילה, הנני סבורה כי על הנתבעת – כבעלת מקצוע אשר נשכרה על ידי התובעים לשם טיפול באריזה, הובלה ואחסון של תכולת דירתם - חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית – לדאוג לאריזה, הובלה ואחסנה באופן מקצועי ותוך מניעת נזקים או אובדן לתובעים. הנני סבורה בנוסף, כי מהראיות כפי שהוצגו בפני עולה כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות אשר הוטלה עליה ומסקנתי זו מבוססת כמפורט להלן:

לטענת התובעים הובטח להם מפורשות על ידי הנתבעת כי ההובלה תבוצע באמצעות שתי משאיות ושני צוותים באופן אשר יבטיח התחלתה וסיומה באותו יום ובשעות סבירות.