הוצאת הודעת גרעון לתובע על יסוד החלטת רשויות המכס באנגליה

התובע הוא בעליו של עסק העוסק ביבוא מוצרי הלבשה תחתונה. במועדים הרלבנטיים ייבא התובע, במספר משלוחי יבוא נפרדים, מוצרי הלבשה תחתונה מאנגליה. בעת שחרור הטובין, הציג התובע לרשויות המכס תעודות תנועה שהונפקו על ידי רשויות המכס באנגליה ושעניינן בכך שמקור הטובין באירופה. על יסוד תעודות אלה, הופטר התובע מתשלום מכס. בהמשך, פנתה הנתבעת לרשויות המכס באנגליה בבקשה לבדוק את אמיתות תעודות התנועה שהוצגו. רשויות המכס באנגליה קבעו כי הטובין אינם זכאים להעדפה, זאת משום שאין בידי היצואן - הספק האנגלי ממנו נרכשו הטובין - ראיות לתמיכה בטענה להעדפה. על רקע זה הוציאה הנתבעת לתובע הודעת גירעון על סך כולל של 357,937 ש"ח, וזאת ביחס למכס ששולם לשיטתה בחסר. התובע עתר להצהיר על בטלות הודעת הגירעון שהוצאה לו (ת"א 1198/07). בהמשך, ועל יסוד מהלך דברים דומה ביחס למשלוח נוסף, הוצאה לתובע הודעת גירעון נוספת, על סך של 15,925 ש"ח. התובע הגיש תביעה נוספת במסגרתה עתר להצהיר על בטלות הודעה זו (ת"א 1001/10). נקבע כי הדיון בשתי התובענות יתקיים במאוחד. בין לבין, פעל הספק האנגלי, במעורבות התובע ובסיועו, לנסות לשנות את החלטת רשויות המכס באנגליה, בטענה כי מדובר בטובין שמקורם באיחוד האירופי הזכאים להעדפה. הליכים אלה לא צלחו. החלטת רשויות המכס באנגליה נותרה על כנה. בסופו של יום, ערעור שהוגש - לאחר שהליכי השגה קודמים נדחו - לא התברר לגופו היות שהספק האנגלי נכנס להליכי פירוק.

השאלה העיקרית הצריכה הכרעה היא האם בנסיבות העניין פעלה הנתבעת כדין עת הוציאה את הודעת הגירעון לתובע על יסוד החלטת רשויות המכס באנגליה. לאחר הכרעה בשאלה זו וככל שיימצא כי התובע אכן שילם מס בחסר, יהיה מקום לדון בשאלה אם על פי חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968 (" חוק מסים עקיפים") מתקיימים התנאים שלא לחייב את התובע בתשלום החסר.

הקדמה - הסכם הסחר

1. בטרם נביא את עיקרי העובדות הרלבנטיות לענייננו נעמוד בקצרה ובשלב זה בקווי מתאר כלליים בלבד, על המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית, ככל שזו נחוצה להבנת הרקע העובדתי.

2. ביום 20.11.95 נחתם "הסכם אירופי - ים תיכוני לכינון התאגדות בין מדינת ישראל מצד אחד לבין הקהילות האירופיות והמדינות החברות בהן, מהצד האחר" (להלן: " הסכם הסחר") (כתבי אמנה 1304, כרך 44). בין יתר מטרותיו נועד הסכם הסחר ליצור ולעודד תנועת סחר חופשית בין הצדדים לו. לצורך זה ויתרה כל מדינה שהיא צד להסכם על גביית מכס בגין יבוא טובין לשטחה ממדינות אחרות שהן צד לו (ראו תיאור תמצית הדברים בע"א 4814/09 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל, בפסקה 1 לפסק הדין (22.12.2010) (" פרשת טמפו"); ראו גם, ת"א (מחוזי חי') 960/02 קליאופרטה בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס (2.8.2007) (" פרשת קליאופטרה")).

3. במסגרת הסכם הסחר נקבעו כללים שבהתקיימם ייחשבו טובין מיובאים כ"מוצרי מקור" באופן שיוכל לזכות אותם בהעדפת מכס. עיקרם של כללים אלה - כאשר עסקינן בייבוא ממדינות הקהילה האירופית לישראל - הוא שמדובר במוצרים שיוצרו בשלמותם בקהילה או שעברו תהליכי עיבוד מספיקים בקהילה, בהתאם לכללים שנקבעו בהסכם הסחר - " כללי המקור" (ס' 2 לשער II לפרוטוקול 4 להסכם הסחר). הסכם הסחר קובע עוד כי על מנת שמוצר מקור יהנה מהעדפת מכס, על היבואן להגיש תעודת תנועה EUR1 (להלן: " תעודת תנועה") (ס' 17(1) לשער V לפרוטוקול 4 להסכם הסחר, כפי שנקבע שם, במקרים המתאימים יכול היבואן להגיש "הצהרת חשבונית"). תעודת תנועה מונפקת על ידי שלטונות המכס של המדינה המייצאת לפי בקשת היצואן ועל סמך הצהרתו (ס' 18(1) לשער V לפרוטוקול 4, להסכם הסחר). ממילא אין בעצם הצגתה לרשויות המכס כדי להעיד על קיומה של בדיקה פרטנית בדבר עמידת הטובין בכלל המקור ( פרשת טמפו, בפסקה 29).

4. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ב-2012 (להלן: " צו תעריף המכס") מעגן את האמור בהסכם הסחר וקובע כי טובין שהסכם הסחר חל עליהם יהיו פטורים ממכס בתנאי שצורפה להם תעודת תנועה (סעיף 14 לצו תעריף המכס, הוראה בנוסח זהה מופיעה גם בצווי תעריף המכס שהיו בתוקף במועדים הרלבנטיים לתובענות דנן).

5. במסגרת הסכם הסחר נקבעו הסדרים המאפשרים למדינת היבוא לפנות למדינת היצוא - בין באקראי ובין במקרה של ספק סביר - בבקשה לבדוק ולאמת את תעודת התנועה שצורפה לטובין. על פי הוראות ההסכם, עם קבלת פנייה כאמור, נדרשת רשות המכס של מדינת הייצוא לבדוק את נכונות ההצהרות שעל יסודן הונפקה תעודת התנועה, ואם מתברר שהתעודה הוצאה על סמך הצהרה לא נכונה או לא מבוססת, תודיע על כך הרשות במדינת הייצוא לרשות במדינת הייבוא, והדבר יביא לפסילתה של התעודה (סעיפים 31-35 לפרוטוקול 4 להסכם הסחר; וראו גם פרשת טמפו, בפסקה 1 סיפא לפסק הדין).

6. על רקע דברים כלליים אלה נעבור לתמצית העובדות הנחוצות לענייננו.

עיקרי העובדות הרלבנטיות

7. התשתית העובדתית הרלבנטית לענייננו לא היתה, בעיקרם של דברים, שנויה במחלוקת.

8. התובע הוא בעליו של עסק העוסק ביבוא מוצרי הלבשה תחתונה. בין השנים 2003 ו - 2006, ייבא התובע מאנגליה לישראל, במספר משלוחים נפרדים, מוצרי הלבשה תחתונה. התובע צירף לכל אחד ממשלוחי הייבוא תעודת תנועה, שהונפקה על ידי רשויות המכס באנגליה. על יסוד תעודות תנועה אלה, ניתן לתובע פטור מתשלום מכס בגין יבוא הטובין.

9. מרבית משלוחי היבוא נושא ההליכים שלפנינו יובאו על ידי התובע מספק אנגלי בשם Valbonne (להלן: " ואל-בון" או " הספק האנגלי"). משלוחים ספורים יובאו מספק אחר, מרגוליס, שמקום מושבו אף הוא באנגליה (להלן: " מרגוליס") . לטענת התובע היבוא ממרגוליס נעשה במקרים בודדים, לבקשת ואל-בון, בזמנים שבהם התקשתה ואל-בון לספק סחורה במועד והפנתה אותו לרכוש אותה ממרגוליס, שהיה לקוח מקומי שלה באנגליה (ס' 20 לתצהיר התובע).

ת"א 1198/07

10. ביום 9.6.05 פנתה הנתבעת לרשות המכס באנגליה בבקשה לבדוק ולאמת תעודת תנועה מסוימת (תעודה מספר 5404153S) שצורפה למשלוח יבוא מהספק האנגלי ואל-בון (נספח ג' לתצהיר התובע). לטענת התובע, נאמר לו על ידי נציג הנתבעת כי התעודה כוללת כיתוב בכתב יד, שלא באותיות גדולות, ובשל כך הוצע לו לשלוח אותה לבדיקה ואימות, שלכך הסכים (ראו ס' 21-22 לתצהיר התובע, וכן נספח ב1 שצורף, ביום 21.9.11 לתצהיר התובע).

11. ביום 18.10.05 הודיעה רשות המכס באנגליה את תוצאות הבדיקה והאימות לנתבעת (נספח ו' לתצהיר התובע). רשות המכס באנגליה ציינה בתשובתה כי מבדיקתה עולה שאין בידי הספק האנגלי ואל-בון ראיות לתמיכה בטענה להעדפה וממילא לא מתקיימים בטובין התנאים הדרושים לשם מתן העדפת מכס:

"...

Our enquiries have established that the exporter holds no evidence to support the claim to preference. The goods therefore, do not qualify for preferential treatment. The exporter has been educated and it is hoped that no further errors will occur"

[ההדגשה הוספה]