השופט י' אלון:
1. המערער, יליד 1952, הורשע בבית המשפט המחוזי, על פי הודאתו, בעבירות של מעשים מגונים בקטינה תוך ניצול יחסי תלות, לפי סעיף 348(ד)(1) לחוק העונשין, ודינו נגזר לארבע שנות מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וחיוב בפיצוי המתלוננת בסכום של 30,000 ש"ח.
בפנינו ערעורו על תקופת המאסר שנגזרה עליו.
ואלה המעשים שבביצועם הודה והורשע המערער.
המתלוננת, ילידת 1987, הכירה את המערער בהיותה בת 10, ומאז החל מרעיף עליה חיבה וקירבה. תחילה במסגרת מנויי חינם שנתן לה ולמשפחתה בבריכת השחיה שניהל, בהעמדת שטח הבריכה לעריכת מסיבת בת המצווה שלה, וכשהיתה בת 13 וחצי העסיק אותה כעוזרת בשער הכניסה לבריכה. הוא החל מרעיף עליה מתנות כסף ואחרות, ונהג לשוחח עמה שיחות נפש כאב לביתו, שכן המתלוננת גדלה כל אותם השנים ללא אב. כך פיתחה המתלוננת תלות נפשית וכלכלית במערער.
משהגיעה המתלוננת לגיל שש עשרה, החל המערער מנצל את התלות שפיתחה בו לשם ביצוע מעשים מיניים בגופה - כמפורט להלן.
ב-27.11.03, שלושה ימים לאחר שמלאו לה שש עשרה, אסף אותה ברכבו לעת ערב ונסע עמה לדרך עפר במקום מבודד ליד חוף הרצליה. לאחר שנתן לה מתנות שונות, החל מלטף אותה מעל לבגדיה ונשקה בפיה ובצוארה וניסה להוריד ממנה את חולצתה.
באפריל 2004 לקח אותה עמו לדירה בבת ים. כשהגיעו למקום הוא הוציא את איבר מינו וביקש אותה לנגוע בו "כדי ללמדה מה גורם לו הנאה". בהמשך העלה אותה למיטה, הוריד ממנה את חולצתה וחזייתה, ליקק את גופה, נישק אותה בפיה ובצוארה ואמר לה כי הוא רוצה לשכב עמה. היא ענתה לו כי "בחיים היא לא תעשה את זה", ואז הוא חדל ממעשיו. במהלך כל אותם המעשים הבטיח כי יעזור לה בכסף להוציא "בוק" לדוגמנות.
חודשיים לאחר מכן, ביוני 2004, אסף אותה ברכבו ולקח אותה לחדר ששכר במלון בהרצליה. הוא התפשט מבגדיו, ולבקשתו פשטה גם היא את בגדיה ונותרה בתחתוניה. הוא גהר מעליה, פשט את תחתוניה, ליקק ונשק את איבר מינה. היא ביקשה ממנו לחדול - אולם הוא המשיך במעשיו ואף ביקש ממנה כי תלטף את איבר מינו "ותעזור לו לגמור". המתלוננת סירבה לבקשתו.
את כל אלה עשה המערער במתלוננת הקטינה לשם גירוי או סיפוק מיני, תוך ניצול יחסי התלות שיצר בינה לבינו.
2. בגזר הדין מצאו השופטים קמא כי:
"כל אחד משלושת המעשים המגונים שעשה הנאשם במתלוננת, ובהצטרפם זה לזה, הם מעשים חמורים שנמצאים ברף העליון במידרג המעשים המגונים ... חומרת התנהגותו של הנאשם כלפי המתלוננת מודגשת על רקע הפרש הגילים הגדול ביניהם (כשהוא בן 52 והיא בת 16 - י"א) ... הוא ניצל לרעה את המצוקה הכלכלית שלה ושל משפחתה ואת העובדה שלא היתה לה דמות של אב באותה תקופה".
בית המשפט קמא מוסיף ומפנה לתסקיר נפגע העבירה בדבר "מלכודת הדבש" שטווה המערער סביב המתלוננת, ומשנלכדה בה שוב לא יכלה לסרב למעשים המיניים שביצע בה המערער לאור התלות הרבה שפיתחה בו. עורכת התסקיר עומדת על הנזק הנפשי ארוך הטווח שנגרם למתלוננת כתוצאה מאותם המעשים.
מתוך שיקולים אלה, ולאחר ששקל כנגדם את טענות המערער לקולת עונשו, גזר בית המשפט את עונשו של המערער לארבע שנות מאסר.
3. סניגוריו של המערער העלו בהודעת הערעור ובטיעוניהם על פה טענות רבות נגד החומרה המופרזת שלוקה בה לטענתם גזר הדין.
ראשיתו של הקשר - כך לטענתם - היתה בדאגת אמת, בניסיון כן ואמיתי לסייע ובחיבה שהעמיקה והלכה עד כדי מחשבות רומנטיות ומיניות ששגה בהן המערער, תוך טשטוש קוי המותר והאסור ותוך שאיננו מפרש נכונה את תגובות המתלוננת.
תסקיר נפגע העבירה מתבסס, לטענתם, על דברים ששמעה עורכת התסקיר מהמתלוננת, אשר זכרם לא בא בעובדות כתב האישום המתוקן - שהן, והן בלבד - מהוות את התשתית העובדתית המוכחת.
העונש המקסימלי הקבוע לעבירה בה הורשע המערער (סעיף 348(ד)(1) לחוק העונשין) הינו ארבע שנות מאסר. הטלת העונש המירבי על המערער, לוקה לטענת הסניגורים בהפרזה קיצונית של מידת עונשו. על כל אלה מוסיפים וטוענים הם את נסיבותיו האישיות המיוחדות של המערער.
הוא בן חמישים וחמש, נשוי ואב לילדים וללא עבר פלילי כלשהו. בהיותו תינוק בן תשעה חודשים חלה בשיתוק ילדים, ומאז ועד עתה עבר שנים עשר ניתוחים ברגליו אשר מצב השיתוק בהן הולך ומחמיר. בעשר השנים האחרונות לקה במספר התקפי לב וצונתר מספר פעמים בליבו. על כל אלה, סובל הוא ממחלות רבות ונוספות. על אף כל זאת, לא שקע המערער בתהומות היאוש ומנעוריו התמיד בספורט נכים, היה אלוף העולם בשיחה לנכים, שיחק בנבחרת הנכים של ישראל בכדורסל, זכה באליפויות רבות, עבד כמאמן שחיה והפעיל מספר בריכות שחיה.