החלטה בבקשה למינוי מומחה בתחום הגנאלוגיה

בבקשה למינוי מומחה בתחום הגנאלוגיה 

1. לאחר ששמעתי את הצדדים באריכות, אני סבור כי בכל הכבוד, לא ניתן לכפות על הנתבעת להמציא חוות דעת גנאלוגית משני אנשים בלבד, ה"מוכרים" על-ידי האפוטרופוס הכללי, כאשר שכר הטרחה שביקש הראשון עומד על סך 80,000 ₪ ושכר הטרחה שביקש השני עומד על סך 60,000 ₪. עם כל הכבוד וההערכה ומבלי, חלילה, להביע כל דעה שיכולה להתפרש כדעה שלילית על אודות השניים – אני סבור כי מדובר בחוסר סבירות קיצוני לכפות על הציבור בכללותו, מדן ועד אילת, הנזקקים להוכחת הרכב משפחה שנפטר, לפנות לשני אנשים ולשני אנשים בלבד.

כפי שנרשם לפרוטוקול, לא צריך להיות מומחה לכלכלה כדי להבין שהדבר עלול לגרום לתעריפים שמן הצד נראים כגבוהים.

2. למעלה מן הצורך, מדובר בסופו של יום בחוות דעת של מומחה ולפיכך, אני מתקשה להלום כיצד צד להליך שהוא האפוטרופוס הכללי, מבקש למעשה לכפות על הצדדים ועל בית המשפט, באמצעות אילו מומחים ניתן להוכיח דבר מה – לא כל שכן, כאשר מדובר בשני מומחים בלבד.

לטענת הנתבעת, המומחה אליו פנתה הוא איש בעל שם, אשר מסר לה הצעת מחיר להכין חוות דעת מלאה תמורת סך של 20,000 ₪, והמדובר בפער משמעותי בין ההצעה שנמסרה לה לבין שתי הצעות שהובאו לעיל.

3. במהלך הדיון נטענו טענות באשר ליכולתו של המומחה המוצע, מר פלוני, למסור חוות דעת כאמור, זאת בטרם הוא מסר חוות דעת ותוך שנציגת האפוטרופוס טוענת כי עבודתו נבדקה ולא נמצאה מתאימה למחקר גנאלוגי. בכל הכבוד, אני דוחה מכל וכל את הטענה ואת המסקנה הנובעת ממנה כפי שהיא נמסרה על-ידי האפוטרופוס הכללי – לא כל שכן, כאשר לא הובאה לפני בית המשפט כל ראיה על אודות יכולתו או אי יכולתו של מר פלוני למסור חוות דעת מטעם הנתבעת.

4. עוד ובנוסף, אני מתקשה להלום פסילת חוות דעת מראש בטרם הוגשה. אני מבקש להזכיר כי הפסיקה קובעת כי על אדם הטוען, כי הוא יורש, לפעול בשקידה סבירה כדי להוכיח את קרבתו המשפחתית למנוח. יחד עם זאת אני מסרב לקרוא מתוך מילות החוק ומסרב לקרוא מתוך הפסיקה, כי משמעות הדבר היא פניה לשני אנשים בלבד בכל מדינת ישראל.

5. אינני בא ואינני מנסה כלל לשנות את נוהלי האפוטרופוס הכללי. עם זאת, אני מבקש להזכיר למי ששכח – בסופו של יום בית המשפט הוא זה אשר קובע דיותן של ראיות ולא אף אחד אחר לרבות האפוטרופוס הכללי. אין המדובר בהליך הנמצא בין אזרח לבין האפוטרופוס הכללי מחוץ לבית המשפט, אלא מדובר בהליך המתנהל בבית המשפט וככזה, מי ש"אוחז במושכות" הוא בית המשפט ורק בית המשפט.

6. כל חוות דעת אשר מוגשת נבחנת על-ידי בית המשפט ונבחנת, כמובן, על-ידי הצד שכנגד אשר רשאי לחקור את עורך חוות הדעת, רשאי לערער ולהרהר אחר הדברים שנרשמו בחוות הדעת וכמובן עומדת לו הזכות לבקש שלא לקבל את חוות הדעת, או לקבל את חלקה – אולם, כל זאת לאחר שחוות הדעת מוגשת ובטח שלא בטרם ניתן מינוי ובטרם הוגשה חוות דעת.