בפניי בקשה מטעם המערערת מיום 9/2/2017 (להלן הבקשה) כי בית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו מיום 18/1/2017 (להלן ההחלטה) ויתקנה כך, שלאחר הגשת תחשיב מס חדש מפורט ומנומק על ידי המשיב, תינתן למערערת זכות להתייחס לגופו של עניין לעצם זכאותו של המשיב להציג תחשיב זה ולעצם זכאותו לתיקון ההודעה המפרשת את נימוקי השומה.
תגובת המשיב לבקשה נתבקשה והוגשה ביום 1/3/2017.
דין הבקשה להידחות.
כידוע, בקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה של בית משפט (שאינה החלטת ביניים בעניין סעדים זמניים לגביה הגישה ליברלית לפי תקנה 368(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) תאושר במקרים נדירים, לרוב כאשר הבקשה מבוססת על שינוי נסיבות ועובדות חדשות שאירעו לאחר מועד מתן ההחלטה, ורק כאשר מוצדק כי בית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו כדי להחליט האם לשנותה, אם לאו, לאור הנסיבות החדשות.
במקרים חריגים, בית המשפט יהיה רשאי לעיין בהחלטתו ולשנותה, גם ללא שהתקיים שינוי נסיבות, כאשר מתברר כי נתן החלטה מוטעית וכאשר לא יהיה בתיקון כדי לפגוע בזכויות הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד (רע"א 4081/15 אופיר ייזום והשקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (18.10.2015); רע"א 1574/11 שטראוס שיווק נ' אורמן (14.7.2011)).
המערערת לא הצביעה על שינוי נסיבות או עובדות חדשות שיש בהן כדי להצדיק עיון חוזר בהחלטה.
גם לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטה המחייבת את תיקונה במסגרת "בקשה לעיון חוזר" וזאת לאחר שעיינתי שוב בהחלטה, למען הסר ספק.
למערערת ניתנה הזדמנות להציג את מלוא טענותיה בבקשת המשיב לתיקון ההודעה המפרשת את נימוקי השומה ולתיקון חישוב המס (להלן בקשת המשיב) ותגובתה בכתב, המתפרסת על פני 14 עמודים, נדונה בפרוטרוט במסגרת ההחלטה (נתלווה לכך גם דיון בעל פה במסגרת ישיבת קדם משפט מיום 27/9/2016 וראו פרוטוקול דיון עמודים 9-10).
טענת המערערת בבקשה הינה "ערעורית" באופייה ולכן דרך המלך הפתוחה בפניה לתקיפת ההחלטה אינה בדמות "בקשה לעיון חוזר" אלא בהגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, כפי שבכוונתה אכן לעשות.
די בכך כדי לדחות את הבקשה אולם, לשם שלמות התמונה, אני מוצאת לנכון להוסיף ולהעיר הערות אלו:
במסגרת ההחלטה, בית המשפט דן בבקשת המשיב לתיקון ההודעה המפרשת את נימוקי השומה ולבקשתו לצמצום סכום המס נשוא השומה, וקבע, מהנימוקים שפורטו בהחלטה, כי יש מקום לקבל את הבקשה.
משנתקבלה בקשת המשיב, בית המשפט הורה למשיב להגיש, תוך פרק זמן קצוב, פירוט של חישוב סכום המס המופחת הנובע מקבלת הבקשה (בהתייחס למרכיב המימוני בלבד הגלום בתשלומים העתידיים של עסקת החכירה חלף מיסוי התשלומים העתידיים במלואם) וכן את הנימוקים לחישוב.
סכום המס המופחת הנובע מהחישוב החדש, כמו גם אופן חישובו, לא היו רלוונטיים לעצם ההחלטה לקבל את בקשת המשיב ולא עמדו בבסיסה, אלא הם פועל יוצא של ההחלטה המאשרת את בקשת המשיב. מילים אחרות, אף אם היה המשיב מצרף מלכתחילה לבקשתו את חישוב המס החדש, והמערערת הייתה מתייחסת בתגובתה לפרטי חישוב זה, לא היה בכך כדי לשנות מההחלטה לפיה יש לקבל את בקשת המשיב.
יתירה מכך, למערערת ניתנה הזדמנות נאותה, לאחר שנתקבלה בקשת המשיב, להגיב על סכום המס החדש ועל אופן חישובו ולהגיש נימוקי ערעור מתוקנים מטעמה עד ליום 15/4/2017 (הפסקה האחרונה בהחלטה) כך שזכויותיה הדיוניות והמהותיות לא נפגעו. העובדה שההליך נוהל כך, שבשלב ראשון, התבקש אישור בית המשפט לבקשת המשיב ורק לאחר האישור יוצג סכום המס החדש והמופחת, אין בה כדי לשנות, שכן, כאמור, אין בסכום המס כשלעצמו ואופן חישובו כדי לשנות את תוצאת אישור בקשת המשיב.
בעניין בקשת המערערת, בסעיף 15 לבקשה, כי בית המשפט יורה למשיב להשלים את הליך גילוי המסמכים ובכלל זה מבוקש כי המשיב ימציא את "טיוטות התחשיבים" ו"תכתובות הפשרה", אתייחס להלן.
המשיב הגיב לבקשה זו וטען, כי מסמכים אלו הוחלפו בינו לבין המערערת וממילא נמצאים ברשותה. מכל מקום, משלא צלחו ניסיונות הפשרה לכדי הסכם מחייב, מצהיר המשיב כי אינו מתכוון לעשות שימוש במסמכים אלו בניהול המשפט ולכן אינו חייב בגילויים.
אני מאמצת את נימוקי המשיב וקובעת כי גם דין הבקשה לגילוי המסמכים הנ"ל להידחות.
יתירה מכך, ככל שמשתמע מבקשת המערערת לעיון חוזר בהחלטה, כי היא מבוססת גם על אי המצאת מסמכים אלו לידיה, הרי שאין בכך לשנות ממסקנתי כי דין הבקשה להידחות. בסעיף 50 להחלטה נקבע כי מתקבלת גרסתו העובדתית של המשיב לפיה מיסוי הרכיב המימוני נדון בהליכי השומה. זאת בהסתמך על תצהיר המשיב ופרוטוקול הדיון השומתי והעובדה שהמערערת לא טרחה לסתור גרסה עובדתית זו ואף לא הגישה תצהיר תומך משלה. אך אפילו אם סכום החישוב המדויק של הרכיב המימוני לא היה בפני המערערת בהליך השומתי, אין בכך לשנות מההחלטה, משנקבע כי טענת מיסוי הרכיב המימוני היה על שולחן הדיונים בהליך השומתי וכאשר נשמרת זכותה של המערערת בהליך הערעור לטעון מלוא טענותיה בהקשר זה.