החלטה בבקשת בגירה לביצוע בדיקת אבהות

הונחה בפני בית המשפט תביעה לבצוע בדיקה גנטית להוכחת אבהות וזאת עפ"י חוק מידע גנטי תשס"א – 2000.

טענות התובעת

התובעת 1 (להלן: התובעת), ילידת 00.00.2000, כבת 25 שנים. הנתבע, אביה של התובעת, יליד 00.00.52 כבן 73 שנים.

ביום 00.00.04, בעת שהתובעת היתה כבת 4 שנים, ניתן פסק דין בבית הדין הרבני בתל אביב אשר בו הכיר הנתבע באבהותו על התובעת והתחייב לעמוד בהתחייבויותיו כלפיה. נוכח האמור, קבע בית הדין הרבני את אבהותו של הנתבע על התובעת וזאת מבלי שנערכה בדיקת אבהות.

לטענת התובעת, במשך כל השנים עמד התובע בהתחייבויותיו הכספיות כלפיה ואף שילם מזונות.

הנתבע לא נרשם מעולם כאביה של התובעת במרשם האוכלוסין.

מציינת התובעת כי עת ביקשה לרשום הנתבע כאביה במרשם האוכלוסין היא סורבה.

עוד ציינה התובעת כי הואיל ואביה בעל אזרחות כפולה, ישראלית ו----, מבקשת היא לקבל אזרחות אירופאית ועל מנת לקבל הטבות כלכליות, חברתיות ואקדמיות, כולל לימודים בחו"ל להם היא שואפת. עוד הפנתה התובעת למצב הנפיץ בישראל וטוענת כי האזרחות האירופאית תהווה עבורה רשת בטחון שתאפשר לה להתגורר בחו"ל כשתחפוץ לעשות כן.

נוכח האמור עותרת התובעת ליתן צו לעריכת בדיקה גנטית לפי סע' 28א בפרק ה1 לחוק מידע גנטי, התס"א 2000 על מנת להוכיח כי הנתבע הינו אביה של התובעת

תגובת הנתבע

במסמך אשר הגיש הנתבע לתיק ביום 9.9.24 ציין הוא כי לפני למעלה מ-25 שנים יצר קשר עסקי עם אימה של התובעת ('שהשתיקה תהיה נכונה לגבי אותו קשר עסקי' – כך ציין).

בהמשך היו בינהם מספר מפגשים אינטימיים

לטענת הנתבע, מספר שבועות לאחר אותם מפגשים אינטימיים הודיעה לו אם התובעת כי היא בהריון ואינה מעוניינת לעשות הפלה. מציין הנתבע כי בהמשך לבקשותיה של אם התובעת הסכים לאשר בבית הדין הרבני כי הוא האב, למרות שאינו יודע אלו קשרים אישיים היו לאם באותה עת.

מציין הנתבע, כי לאחר 24 שנים ומשהתברר לתובעת כי הוא מחזיק גם באזרחות ----, ומשהוברר לתובעת כי ללא רישום האבהות במשרד הפנים, לא תהא היא זכאית לקבל אזרחות זו , עותרת התובעת כעת לעריכת בדיקת האבהות. אינטרס אישי וסחטנות גרידא הם שהביאו, לטענת הנתבע, את התובעת לפתוח הליך זה.

נוכח האמור ציין הנתבע כי לא יסכים לבדיקת אבהות.

עמדת ב"כ היועמ"ש

ביום 18.9.24 התקבלה לתיק עמדת ב"כ היועמ"ש כי נוכח הנתונים העולים מהליך זה ולפיהם הנתבע מאשר כי קיים יחסים אינטימיים עם אם התובעת וכי הצהיר על אבהותו בבית הדין הרבני ואף שילם לתובעת מזונות – קיים סכוי סביר לנכונות טענות התובעת ומשכך, ועל פי הוראות הדין – רשאי בית המשפט להורות על ביצוע הבדיקה.

ביום 24.9.24 הוגשה לתיק תביעה מתוקנת ובה צורפה כתובעת גם אימה של התובעת, היא הגב' אלמונית.

לא הוגשו כתבי הגנה מתוקנים.

נקבע דיון להיום.

בבוקרו של דיון הוגשה לתיק בקשה מטעם הנתבע שלשונה כדלקמן:

לא היתה התייצבות מטעם הנתבע לדיון שנקבע

לדיון התייצבו התובעות וב"כ היועמ"ש.

שמעתי התובעת באריכות ועל מנת ללמוד על הנימוקים בגינם הוגשה תביעה זו , האם כטענת הנתבע – אינטרסים צרופים ותו לא או שמדובר בתמונה מורכבת שיש לראותה במלואה.

מדברי התובעת וכמפורט בפרוטוקול עולה כי מאז ילדותה ידעה על זהות אביה, הנתבע. היא ביקשה לפגוש אותו על מנת להכירו אולם הנתבע לא נעתר לפניות לענין זה. התובעת מתארת באופן מוחשי ממש את הצורך בהשלמת ה'חור השחור' שבנפשה ובהעדר היכרות עם האב ומשפחתו בעת עריכת עבודת השורשים. היא פנתה אל האב בנסיון להשלים פרטים אלו אולם לא נענתה וכל בהמשך חייה.

התובעת מתארת החומות שבנתה מול סירובו של הנתבע להיות חלק מחייה, תוך תיאור מקביל של נסיון להבין אותו ולתת לו מקום.

סוף דבר וכפי שכבר נאמר גם בחייה של התובעת, פלונית, הנתבע שנעדר מחייה תפס חלק משמעותי וגדול במחשבותיה ובחייה.

המצב המשפטי

בדיקה גנטית על פיחוק מידע גנטי-תשס"א 2000(להלן: "חוק מידע גנטי")

סוגיית בירור קשרי משפחה על דרך ביצוע בדיקה גנטית מוסדרת במסגרת "חוק מידע גנטי".

סעיף 28ב'(א)(1):

"לא יורה בית המשפט על עריכת בדיקה לפי פרק זה, אלא אם כן נתן הנבדק את הסכמתו לכך."

סעיף 28 ו(א):

"על אף האמור בסעיף 28ב', רשאי בית המשפט לצוות על עריכת הבדיקה, למעט בדיקה לפי סעיף 28ד', גם בלא הסכמת הנבדק, אם נוכח כי התקיימו התנאים לעריכתה לפי סעיף 28א, 28ד, 28ה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)        בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים.

(2)        ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו".

לעניין שאלת כפייתה של בדיקת האבהות עוצבה בעבר העמדה בפסיקה לפיה זכותו של אדם (האב הנטען) לשלמות גופו שוללת את סמכותו של בית המשפט להורות על כפייתה של בדיקת סיווג רקמות, בהעדר הסדר חוקי של הסוגיה ובהעדר הסכמה מפורשת לכך לבית המשפט. יחד עם זאת, נקבע כי סירוב האב הנטען לעבור בדיקה יהיה בעל משמעות ראייתית להוביל להכרזת אבהותו מכח ייחוס ראייתי לסירובו.

הלכה זו אשר יושמה בפסיקה שנים רבות, שונתה עם תיקון 3 משנת 2008 ל"חוק מידע גנטי" אשר הקנה סמכות כפייה ואיפשר לבית המשפט לחייב בעל דין להיבדק.

יוצא כי בעקבות תיקון מס' 3 לחוק ובהתאם להוראת סעיף 28ו' ל"חוק מידע גנטי", הוסמך בית המשפט להורות על ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה,גם בלא הסכמת הנבדקובהתקיים התנאים המצויינים בסעיף 28ו' לחוק. תיקון זה שינה את המצב שהיה קיים טרם חקיקת החוק בשנת 2000.

ראה: ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני פ"ד מח'(3)837.

באשר למקרה שבפנינו אין חולק כי אינו חוסה תחת המקרים החריגים, כמצויין ב"חוק מידע גנטי", המעוררים סימני שאלה בדבר טובת הילד והאם הוא עולה בקנה אחד עם בירור זהות האב(סעיפים 28ד' ו-28ה' לחוק מידע גנטי). לפיכך, הכלל הוא כי בהתאם לתיקון מס' 3 הורחבו סמכויות בית המשפטלהורות על עריכת בדיקה גנטית ללא הסכמת הנתבעובלבד שהתקיימו שני התנאים הנדרשים בהתאם לסעיף 28ו' לחוק.

בהתאם לסעיף 28ו' לחוק, במקרה שלא התקבלה הסכמת הנתבע אין להורות על ביצוע הבדיקה אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי:

"יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים" וכי ניתנה אפשרות לנתבע להעלות טענותיו.

הנתבע הגיש כתב הגנה ואף זומן לדיון היום והוא החליט שלא להתייצב, אם כי ציין כי אינו מסכים לעריכת בדיקת רקמות אשר מתבקשת לטענתו מטעמים אינטרסנטיים בלבד.

כאמור – לא התרשמתי כי כך הדבר.

נותר אם כן לבדוק האם במאזן ההסתברות הביאה התובעת ראיות שיש בהם לשכנע בנכונות טענותיו לעניין הסיכוי הסביר לנכונות טענותיו בדבר קשרי המשפחה הנטענים

א. במקרה שבפנינו , אישר הנתבע כי קיים יחסית אינטימיים עם אימה של התובעת.

ב. כבר בשנת 2004 הסכים הנתבע להכיר באבהותו בבית הדין הרבני.

ג. הנתבע נשא במזונותיה של התובעת.

כל אלו יש בהם די כדי ללמד על סכוי טוב לנכונות טענות התובעת.

באופן עקרוני ייאמר כי מפסיקת בתי המשפט עולה קו מנחה ברור ולפיוזכותו של כל אדם לדעת מיהו אביו. זכות הנובעת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכוללת זכויות רבות שניתן לחלקם:

במישור הפרטי- מכח זכותו לכבוד, הזכות להיקרא בשם, זכות האדם להכיר או לדעת מוצאו המשפחתי, זהותו, מקורו, ייחוסו ומורישיו ולמען לא יהיה תלוש וללא שורשים. כן קיימות זכויות קנייניות משפחתיות ואנושיות.

במישור הציבורי- קביעת סטאטוס והשלכותיה על חובות וזכויות של הורים. זכויות במישור דיני ירושה ואזרחות וכן חיוב המדינה לרבות באמצעות הביטוח הלאומי. יש להוסיף לכך גם זכויות במישור הרפואי-בריאותי הקשורים בייחוס הגנטי המועבר, כולל מידע למחלות ידועות במשפחה והזכות להימנע מקשרי חיתון פסולים.

התובעת עברה מרבית שנות חייה בידיעה כי הנתבע הוא אביה אולם ללא וודאות לענין זה והדברים נכונים על אחת כמה וכמה מקריאת 'כתב ההגנה' אשר הגיש הנתבע ואשר ממנו עולה טענה כי עשה לאם טובה בהסכמתו לומר כי הוא אביה של התובעת ועולה טענה בדבר ספק בעובדה זו.

התובעת אמנם כבר בגירה אולם נראה כי אין שונה מצבו של האדם הבוגר המחפש את זהותו, את השתייכותו המשפחתית, מאשר "ילד" קטין. אותו "חור שחור" שקיים בליבו של ילד קטין ממשיך להתקיים אף בבגיר ואולי אף מעבר לכך וביתר שאת.

עוד לציין כי בהעדר הסכמת הנתבע לבדיקה גנטית הורה המחוקק כי זו תיעשה באמצעות בדיקה חיצונית (להבדיל מבדיקה פולשנית כמצוין בסע' 28ו(ג) לחוק מידע גנטי.

סכום

נוכח כל שנאמר לעיל נחה דעתי כי יש להורות על עריכת בדיקה גנטית לבדיקת אבהותו של הנתבע על התובעת 1.

תוגש פסיקתא לחתימה.

מחייבת הנתבע בהוצאות ההליך וכדלקמן:

א. סך של 2,500 ₪ לטובת התובעות.

ב. סך של 2,500 ₪ לטובת אוצר המדינה.

פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, י"ז אדר תשפ"ה, 17 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.

ניתן היום, י"ז אדר תשפ"ה, 17 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.

חתימה