החלטה במחלוקת הנוגעת לגבי זמני שהות בתקופת מצב החרום בצפון הארץ

לפני בקשת האב מיום 22.10.23 לקבוע כי עד למתן החלטה אחרת האב יפגוש את הקטין בימי ג' בשעות 10:30 עד 18:30 . הצדדיים רווקים , אשר התקיים ביניהם קשר זוגי במסגרתו נולד הקטין . נטען כי לאחר הפירוד האב פגש את הקטין למשך מספר שעות , עד שהאם הפסיקה את המפגשים מסיבות השמורות עמה . המפגשים התקיימו בהסכמה בימי ג' בשעות 10:30 עד 16:30 . האב מודע למצב המלחמה ומתחייב לשהות סמוך למרחב מוגן . האב מסביר כי מפגש בן שש שעות אינו מספיק , שכן הקטין ישן במהלך המפגש .

ביום 22.10.23 ניתנה החלטת ביניים המורה לאב להשלים את שהחסיר בבקשה המקורית – תצהיר , הבהרה מתי התקיים המפגש האחרון וצירוף התכתבויות בין הצדדים .

ביום 23.10.23 הוגש תצהיר האב במסגרתו מסר כי לא פגש את הקטין מאז 3.10.23 . עוד נמסר כי התקשורת בנוגע לקטין מתקיימת רק בין האב לבין אבי האם . ההסדר המתואר בבקשה נקבע בהמלצת הרווחה . לתצהיר צורפו התכתבויות בין האב לבין אבי האם מהחודשים מאי עד אוקטובר 2023 . מההתכתבויות עולה כי האם הפסיקה את המפגשים מפרוץ המלחמה בטענה כי בבית האב בישוב צפוני שלא ניתנה הוראה לפנותו אין ממ"ד או מקלט סמוך . האב טען כי יש לו מקלט במרחק של מטר מהבית אך לא צירף אסמכתאות . האם הסכימה כי האב יפגוש את הקטין בבית בו היא גרה . האב לא הסכים לכך .

לאחר עיון בתיק ובתיקים הקשורים ניתנה ביום 24.10.23 החלטת ביניים לפיה עד למתן החלטה אחרת וכדי לשמר את הקשר בין האב לבין הקטין יפגוש את האב את הקטין בבית האם לשני מפגשים , שכל אחד מהם ימשך לפחות שעתיים ויתואמו בין האב לבין אבי האם . בהעדר הסכמה לגבי מועדי המפגשים אלו יתקיימו בימי ג' בשעות 14:00 עד 16:00 ובימי שבת בשעות 15:00 עד 17:00 , בזיקה לאמור בס' 5 של ההחלטה מיום 30.7.23 בתיק ה"ט , נוכח המתח בין האב לבין האם ומשפחתה ולאחר שהתרשמתי מקיום תקשורת בונה בין האב לבין אבי האם בנוגע לקטין ולצרכיו . עוד הוריתי להגדיר בתיק את ב"כ האם בתיק קשור כמייצג ועל הגשת תגובת האם תוך 10 ימים ממועד ההמצאה . ציננתי בהחלטה כי רוב עו"ס לסדרי דין מגויסות לתפקידים אחרים בשל המלחמה ולכן ספק אם העו"ס תוכל להפעיל סמכויות בקרוב .

ביום 2.11.23 הגיש ב"כ האב בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 24.10.23 . לבקשה זו צורפו תמונה ורשימת מקלטים ציבוריים המעידות כי באותה כתובת בה מתגוררים הורי האב יש מקלט ציבורי , כאשר המקלט מצוי בסמוך לבית . האב טוען כי במקרה של שיגור טילים ניתן להגיע למקלט תוך מספר שניות . האב מתחייב לקיים את זמני השהות עם הקטין סמוך למקלט . האב טוען כי אבי האם הוא גורם מתסיס שהוביל את הצדדים לסכסוך . האב טוען כי אין לו כל ענין לפגוש את אבי האם , כאשר המפגשים הקודמים לא היו בנוכחותו . האב מלין על כך שהחלטת הביניים העבירה אותו ממפגשים ללא פיקוח למפגשים מפוקחים ללא הצדקה . עוד נטען כי האם מגישה תלונות שווא שאינן מובילות להעמדה לדין . צורפה הודעת המשטרה בנושא זה . האב לא פגש את הקטין במשך חודש .

ביום 6.11.23 הוגשה תגובת האם . האם מסכימה למפגשים בתקופת המלחמה במתכונת שנקבעה בהחלטת הביניים אך ורק מתוך דאגה לבנה . המרחק בין המקלט הציבורי לבין בית האב הוא לפחות 20 מטרים ואין סיכוי שהאב יצליח לעבור מרחק זה עם הקטין בזמן ההתראה ב , שהינו 15 שניות . האם מוכנה לצאת מהבית במהלך מפגשי האב עם הקטין ומתחייבת להחזיר המפגשים למתכונת הקודמת עם סיום המלחמה .

לאחר עיון בבקשה , בתגובה , בתיק ובתיקים הקשורים החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה כך שהחל מהיום יש להמשיך במפגשי האב עם הקטין במתכונת שהתקיימה לפני המלחמה בימי ג' בשעות 10:30 עד 16:30 , תוך הדגשה כי האב מחויב לשהות עם הקטין קרוב למקלט הסמוך לבית הוריו , מהטעמים שיפורטו להלן .

ראשית , הוכח כי יש מקלט ציבורי באותה כתובת בה גרים הורי האב והמקלט סמוך לבית הורי האב . אכן לא ניתן לקבוע מסמרות בשאלה האם בכל רגע נתון יעלה בידי האב להגיע עם הקטין למקלט תוך 15 שניות , שזהו זמן ההתראה ב . גם אם האב היה מגיש סרטון בו הוא מדגים בעזרת בובה כיצד אפשר להגיע עם הקטין מבית הוריו למקלט תוך פחות מ 15 שניות , לא היה בכך כדי לכסות את מגוון המצבים שיכולים להתרחש במציאות , כגון הימצאות האב בזמן האזעקה בשירותים או בכל מקום אחר שמקשה על יציאה מידית עם הקטין . השאלה אותה על בית המשפט להציב ובה עליו להכריע היא מהו האיזון הנכון בין הרצון לשמור על שלומו של הקטין במקרה של התקפת טילים לבין הרצון לשמר קשר בין האב לבין הקטין בתקופת המלחמה שנמשכת כבר 31 ימים ולא ברור מתי תסתיים . התשובה לשאלה משתנה ממקרה למקרה . במקרה שלפני אני סבור כי הפגיעה המשמעותית שכבר התרחשה בקשר בין האב לבין קטין בן שנה וחצי לאחר למעלה מחודש של נתק מצדיקה נטילת סיכון מסוים הכרוך בחידוש מפגשי האב עם הקטין במתכונת שהתקיימה לפני המלחמה .

שנית , ניתן להקיש לעניין זה מההחלטות שקיבלה המדינה בתקופת הקורונה . בתקופת הקורונה , חרף החשש מהדבקה המונית במגפה שמובילה למוות , הכירה המדינה בחשיבות של קשר בין קטין לבין שני הוריו וקבעה במפורש את המעבר בין בתי ההורים כאחד החריגים המאפשרים להפר את הגבלת מרחק היציאה מהבית . באופן דומה , במקרה שלפני , בו אין מחלוקת כי החלטת הביניים לא הביאה לגדיעת הנתק בין האב לבין הקטין , יש ליטול סיכון מסוים ולאפשר החזרת המפגשים למתכונת הקודמת .

שלישית , לא נסתרה טענת האב לפיה המתכונת הקודמת של המפגשים נקבעה בהמלצת העו"ס והיא משקפת את עמדת העו"ס בנוגע להיקף המפגשים הנכון לעת הזו בין האב לבין הקטין . לכן אין הצדקה להורות על הרחבת המפגשים לשעתיים נוספות .

על כן , אני קובע כאמור בס' 7 של ההחלטה . לאור תוצאת ההחלטה ונימוקיה , אין צו להוצאות .

החלטה זו מותרת לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה .

נוסח מותר לפרסום של ההחלטה יוכן בתיק ביום 14.11.23 או בסמוך לאחר מכן .

ההחלטה המקורית ניתנה ביום 7.11.23 .

ניתנה היום, א' כסלו תשפ"ד, 14 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.