החלטה בסוגיה עקרונית של הבאת ראיות בלתי קבילות מסוג האזנת סתר בהליך של ערעור מס

פתח דבר

בהמשך להחלטתי מתאריך 27.6.2019, המערער הגיש תשעה תצהירי עדות ראשית משלימים מטעמו. לתצהירים של שלושה עדים, מירב חג'אג', אברהם ברקוביץ' ויפת נגר, צורפו האזנות סתר שנערכו כדין על ידי משטרת ישראל במסגרת החקירה הפלילית שהתקיימה כנגד המערער ואחרים ונמסרו למערער במסגרת חומר הראיות בהליך הפלילי שנוהל נגדו.

המשיב הגיש בקשה להוציא מתיק בית המשפט את האזנות הסתר שצורפו על ידי המערער לתצהירים מטעמו. המערער הגיש את תגובתו לבקשה והמשיב השיב לתגובת המערער.

בקצרה, המשיב טוען כי לאור סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק האזנת סתר"), המערער אינו יכול לעשות שימוש בהליך דנא בתמלילי האזנות סתר שנמסרו לו כחשוד או כנאשם בהליך הפלילי.

מנגד, טוען המערער כי ערעור מס הוא הליך משפטי בו ניתן לעשות שימוש בראיות מנהליות ובהסתמך על תקנה 10(ב) לתקנות בית המשפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), התשל"ט-1978 (להלן: "תקנות מס הכנסה"), ניתן לעשות שימוש גם בהאזנות סתר, למרות שאינן קבילות בהליך אזרחי בבית המשפט.

בבקשה שבפניי מתעוררת סוגיה עקרונית הנוגעת לשאלת היחס שבין הוראת סעיף 13(ג) לחוק האזנות סתר לבין תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה. השאלה היא, האם אי קבילותה של האזנת סתר בכל הליך משפטי שאינו פלילי, כקבוע בסעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר, חלה גם בערעורי מס המתנהלים בבית המשפט המחוזי, וזאת נוכח תקנה סעיף 10(ב) לתקנות מס הכנסה המתירה הבאת ראיה על ידי בית המשפט, אף אם לא הייתה קבילה בדיון בהליך אזרחי.

רקע

1. בפניי תיקים מאוחדים שעניינם שומות מס הכנסה שהוצאו למערער ביחס לשנות המס 2008-2013.

המערער הודה, במסגרת כתב אישום מתוקן, כי ניהל וארגן בשנים הרלוונטיות לתקופת השומה משחקי הימורים אסורים ולכן המחלוקת שנותרה בערעור עניינה בקביעת גובה הכנסתו החייבת של המערער כתוצאה מניהול ההימורים, דהיינו, היקף הכנסותיו והוצאותיו המותרות בניכוי.

2. לאחר מספר אורכות שניתנו למערער, הוא הגיש תצהיר עדות ראשית בתאריך 16.8.2018. בשל תקלה בהגשה התצהיר, התצהיר הוגש פעם נוספת בתאריך 28.10.2018.

המשיב הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו בתאריך 2.1.2019. שמיעת הראיות בתיק נקבעה לתאריך 1.4.2019.

בתאריך 12.3.2019, כשבועיים לפני מועד דיון ההוכחות, הגיש המערער בקשה לזימון עדים באמצעות בית המשפט. הבקשה התייחסה לזימונם של עשרות עדים וחייבה התייחסות של המשיב.

בשל סד הזמנים, ועמדת בית המשפט כי דיון ההוכחות יתקיים במועדו, נשמעה החקירה שכנגד של המערער בלבד במועד ההוכחות שהיה קבוע לתאריך 1.4.2019, והצדדים התבקשו לתת את התייחסותם בכתב (תגובה ותשובה) לבקשה לזימון עדים.

3. בהחלטתי מתאריך 27.6.2019, אפשרתי למערער להגיש תצהירי עדות ראשית משלימים של העדים הבאים: מירב חג'אג', כפיר טל, אליעזר מעוז נחמה, ציפורה יוסף, יפת נגר, אברהם ברקוביץ, עופר שמואלי ו-3 מהמרים נוספים לפי בחירתו.

כן נעתרתי לבקשת המערער לזמן את מר אופיר ברנס לעדות בעל פה לצורך חקירתו במתכונת של חקירה שכנגד.

בהחלטתי קבעתי כי נשמרת למשיב הזכות לפנות בבקשה מתאימה להגשת ראיות משלימות מטעמו, ככל שיחפוץ בכך.

4. בתאריך 8.9.2019 הגיש המערער תצהירי עדות ראשית מטעם העדים הבאים: מירב חג'אג', כפיר טל, ציפורה יוסף, עופר שמואלי, אברהם ברקוביץ, יפת נגר, מקסים זרבניצ'קי, יעקב סייק ו-ליאור חנן גרוס.

לתצהירים של מירב חג'אג', אברהם ברקוביץ' ויפת נגר צורפו תמלילי שיחות שנקלטו בדרך של האזנות סתר בהליך הפלילי שנוהל נגד המערער ואחרים.

5. בתאריך 24.9.2019 הגיש המשיב בקשה להורות על הוצאת האזנות הסתר שצורפו לתצהירים המשלימים מטעם המערער. כן התבקש בית המשפט לקבוע כי המשיב יגיש את השלמת ראיותיו רק לאחר הכרעה בבקשה זו ורק לאחר שמיעת עדותו בעל פה של מר אופיר ברנס.