החלטה בעניין בדיקה גנטית לקטינה שנולדה בפונדקאות לבני זוג

המבקשים בני זוג, הורים לילד שנולד לפני למעלה משנתיים וחצי, ביום -- בהליך פונדקאות בx (טרם ניתן צו הורות פסיקתי).

המבקשים נקטו בהליך פונדקאות זהה בx עם אותה פונדקאית, וביום -- נולדה הקטינה שבקשה זו עוסקת בעניינה (להלן: "הקטינה").

המבקשים עותרים לבצע בדיקה שתאשר קיומו של קשר גנטי בין מי מהם לקטינה ולאחר מכן להצהיר כי שניהם הורי הקטינה.

הקטינה נולדה בחו"ל ולכן הבקשה המקורית הייתה לבצע את הבדיקה בנוהל חו"ל, לו הסכימה המדינה. לאחר מכן הגיעו המבקשים ארצה יחד עם הקטינה וביקשו לבצע את הבדיקה הגנטית כאן בארץ באופן ישיר במוסד רפואי שייקבע על ידי ביהמ"ש.

המשיב מתנגד לכך. לטענתו לא הוצגה לא הסכמת הפונדקאית להוצאת הקטינה מקנדה לישראל ולכן אינו מסכים לביצוע הבדיקה בישראל ועומד על כך שהיא תבוצע בנוהל חו"ל כפי שנקבע בהחלטה קודמת של ביהמ"ש.

איני מסכים עם עמדת המשיב בעניין זה.

ראשית, הקטינה נמצאת בארץ והיא במשמורתם של המבקשים אשר מגדלים אותה ומתייחסים אליה כאל בתם לכל דבר ועניין. לטענת המבקשים, הקטינה נוצרה מהפריית ביצית על ידי זרע של אחד מהם, מה שאינו מוכחש על ידי המשיב. מכך עולה שיש אפשרות סבירה שאחד מהמבקשים הוא אביה הגנטי של הקטינה, אפשרות שרצוי מאוד לבררה בהקדם בעיקר לטובת הקטינה, כדי שתדע מי הוריה ותוכל לממש את הזכויות המגיעות לה כתוצאה מכך, לרבות אזרחות ישראל, תשלומי מזונות ושאר חובות החלים על הורה כלפי ילדו.

שנית, מעמדת המשיב עולה שאינו מתנגד לביצוע הבדיקה הגנטית בנוהל חו"ל, כלומר שהקטינה תעזוב את הארץ, תפנה לנציגות ישראלית בחו"ל ותבצע שם את הבדיקה. איני רואה כל תועלת בעמדה זו: מדובר בהליך מסרבל ויקר שעה שהקטינה והמבקשים נמצאים בישראל ואין כל מניעה שהבדיקה תבוצע בישראל בזמן קצר ביותר ובהקדם. לטענת המשיב לא התקבלה הסכמת הפונדקאית לביצוע בדיקה גנטית בארץ, אלא בחו"ל בלבד. איני רואה בכך הבדל מבחינה מהותית: משעה שהפונדקאית נתנה הסכמה לביצוע בדיקה גנטית, אין כל משמעות לכך שהבדיקה תבוצע בישראל, בx או בכל מקום אחר.

לאור האמור, איני רואה מניעה לבצע את הבדיקה הגנטית בארץ, וכך אני מורה.

בקשה נוספת לעותרים, הם מבקשים כי הבדיקה הגנטית תהיה "עיוורת" כלומר שתילקחנה דגימות משני המבקשים ומהקטינה, הדגימות תיבדקנה אולם התוצאה לא תתייחס למי מהם אלא לשני המבקשים גם יחד כך שחוו"ד הגנטית לא תנקוב מי מהם בעל הקשר הגנטי לקטינה ובהתאמה יינתן פסק דין אשר יקבע כי לקטינה קיימת זיקה גנטית למי מהמבקשים בלי לציין באופן מפורש למי מהם.

המשיב מתנגד לכך ומפרט את התפתחות הפסיקה הנוגעת לצו הורות פסיקתית. הדרישה על פי הפסיקה היא שכדי להצהיר על צו הורות פסיקתי יש לוודא שלאחד משני המבקשים קיימת זיקה גנטית לקטינה ואילו האחר קשור עמו בקשר זוגי טרם הוריית הקטינה, אשר הורייתה נוצרה תוך רצון וכוונה משותפת של שני המבקשים.

עניין זה נראה לי פתיר: ניתן להוכיח את קיומו של קשר זוגי ותכנון הורות כאמור, בפרט אצל המבקשים בתיק הנוכחי, זוג אשר כבר אוחזים בילד שנולד בהליך פונדקאות בהליך זהה באותה מדינה ועם אותה פונדקאית. איני רואה מניעה להוכיח קשר זוגי ותכנון הורות משותפת על ידי שני מבקשים, גם לאור חוו"ד גנטית הקובעת כי קיימת זיקה גנטית של הקטינה לאחד מהם, מבלי לנקוט בהכרח בשמו של מי מבין השניים.

למרות האמור, איני מקבל את טענת המבקשים. לטענתם, הם עצמם יודעים למי מהם זיקה גנטית עם הקטינה מכיוון שהם יודעים ממי מהם נלקח זרע לצורך הליך ההפריה. הם אינם רוצים שפרטיותם תפגע ולכן אינם רוצים שהמידע ייחשף לעיני ביהמ"ש ו/או המשיב (סעיף 1 לתגובתם מיום 6.11.22).

עוד טוענים המבקשים כי הם אינם סומכים על המשיב שלא יחשוף את המידע לאחרים. המבקשים עותרים להגנה על זכויות יסוד כגון הגנה על הפרטיות, עיקרון צנעת הפרט, שמירה על חוק יסוד כבוד האדם חירותו והגנה על האוטונומיה ההורית הידועה כזכות יסוד (סעיף 12 לתגובתם).

לעניין זה יש להדגיש כי ההליך מתנהל בדלתיים סגורות שכך שפרטי המבקשים והקטינה אינם ולא יהיו גלויים לציבור. ככל והמבקשים טוענים שהמשיב חשף את פרטיהם, הם רשאים לנקוט בהליך המתאים ובערכאה המתאימה (סעיף 14 לתגובתם).

המבקשים טוענים שאין בכוונתם להסתיר את המידע מהקטינה (סעיף 9 לתגובתם) אולם לטענתם הם יפעלו בשאלת גילוי האמת לילדיהם, בהתאם לשיקול דעתם ההורי.

עם זאת, מסעיף 16 לתגובתם עולה לכאורה כי המבקשים כן מבקשים להסתיר מהקטינה את המידע, כדי שתכיר בשניהם בהוריה מבלי לתת משמעות לאבחנה שבזיקה הגנטית.

מקובלת עלי עמדת המשיב כי זכותה של הקטינה וטובתה לדעת מי הוריה, מה הקשר שלה עם כל אחד מהם, כיצד נוצרה ושאר נסיבות חייה. זכותה של הקטינה לדעת למי מהוריה (ככל שיינתן צו הורות פסיקתי) יש קשר גנטי אליה ולמי אין. אין בכך כדי לפגוע במערכת היחסים של הקטינה למי מהוריה, יחסים אלה נוצרים על ידי ההורה הבוגר: ככל שההורה ייטיב לטפל בקטינה וימלא את חובותיו כלפיה, ככל שירעיף עליה אהבה ויפעל לחינוכה וליצירת קשר קרוב ועמוק עמה, כך גדלים סיכוייו של ההורה, גנטי או לא, לקבל אהבה אין סופית מהקטינה.

כל המחקרים העוסקים בהורות ממליצים לספק לילד את האמת ולחנכו להיות גאה במוצאו ובנסיבות חייו. כך לדוגמא בהליך אימוץ, ההמלצה המקצועית היא לספר למאומץ את האמת, שידע שלהוריו אין זיקה גנטית כלפיו. איני מקבל את טענת המבקשים כי תצמח טובה לקטינה מהסתרת המידע ממנה. כאמור, ככל שהמבקשים יטיבו לשמש הורים אוהבים ומטפחים, הקטינה תוכל להתייחס אל שניהם כאל הוריה האהובים גם כאשר היא מודעת לקשר הגנטי שלה לאחד מהם. מקובלת עלי עמדת המשיב כי לעיתים יש הכרח לדעת את הקשר הגנטי, לצורך טיפולים רפואיים עתידיים שמא יתעוררו אצל הקטינה. אני מוצא חשיבות רבה לעצם זכותה של הקטינה לדעת את מלוא הפרטים אודות נסיבות חייה כאשר הזיקה הגנטית היא מידע חשוב ומשמעותי ביותר בחייו של כל אדם וזכותה של הקטינה להיחשף לכך.

מתיקי אמוץ אנו נוכחים לדעת עד כמה עז רצונם של המאומצים לדעת מי הוריהם הגנטיים, גם כאשר הם אוהבים מאוד את הוריהם המאמצים, גם כאשר ההורים הגנטים גרים בארץ רחוקה ונידחת, גם כאשר סביר מאוד שההורים הגנטים זנחו את הילד, עדיין רוב המאומצים רוצים מאוד לדעת. משכך, איני מוצא מדוע לשלול מהקטינה את המידע כאשר על פניו לא אמור להיגרם לה כל נזק מחשיפתו.

לאור האמור, הבקשה נדחית במתכונתה.

ככל שתוגש לחתימתי פסיקתה מתאימה היא תחתם ואפשר יהיה לבצע בהקדם את הבדיקה הגנטית.

ככל שהמבקשים לא ימציאו תוך 30 יום פסיקתה מתאימה לחתימתי ייסגר התיק מחוסר מעש ללא הודעה נוספת

ת.פ לעוד 31 יום.

מותר לפרסם בהעדר פרטים מזהים.

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ג, 08 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

חתימה