מונחת בפניי בקשה לאישור הסכם לחיים משותפים ומתן תוקף של פסק דין.
תמצית העובדות הצריכות לעניין
1. הצדדים הם בני זוג, אשר ערכו ביניהם הסכם לחיים משותפים, המסדיר ביניהם את כלל ההסכמות והתניות הממוניות והרכושיות שביניהם וכן את ענייני הקטין המשותף שיש בכוונתם להביא לעולם, החזקתו ומזונותיו (להלן: "
ההסכם").
2. ביום 14.11.12 הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין לו, ע"פ הוראות חוק יחסי ממון בין בני הזוג, התשל"ג-1973 וחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
3. בדיון שנתקיים במעמד הצדדים, ביום 3.12.12, הבהרתי לצדדים, כי אין מניעה לאשר את ההסדרים הממוניים ביניהם ואולם בנוגע לענייני המשמורת ומזונות הקטין, הרי שמהקטין טרם בא לעולם, לא ניתן לאשר הסדרים אלה וליתן להם תוקף של פס"ד.
משכך הודיעו המבקשים, כדלקמן:
"
אנו מבקשים לא לאשר את ההסכם. ההסכם נעשה על מנת שנוכל להביא ילד משותף לעולם. לאחר שהובהר לנו על ידי בית המשפט כי לא ינתן תוקף של פסק דין לחלק המתייחס לילדים שטרם נולדו - אנו מבקשים למשוך את ההסכם ונחשוב מה לעשות. אנו מבקשים להשאיר את התיק פתוח על מנת שנוכל להגיש הסכם מתוקן.".
בהתאם להצהרתם הנ"ל, ניתנה החלטה המורה לצדדים להודיע לבית המשפט, תוך 21 ימים האם הם מבקשים לאשר את ההסכם או הסכם אחר, כשבתום התקופה, התיק נקבע לתזכורת מחיקה.
4. ביום 14.12.12 הגישו הצדדים בקשה חוזרת לאשר את ההסכם ככתבו וכלשונו, או לחילופין ליתן החלטה מנומקת בעניין.
5. אקדים ואציין, כי הבקשה הוגשה לאחר שחלף המועד שנקבע בהחלטה הנ"ל, ודי בכך כדי להורות על מחיקתה ואולם בשל העניין שעל הפרק ולפנים משורת הדין, אדון לגופם של דברים.
6. אבהיר, כי מסגרת הדיון מתייחסת אך ורק לסעיפים הנוגעים למשמורת ומזונות הקטין, כאשר לעניין יתר ההתניות הממוניות והרכושיות בהסכם, אין כל מניעה לאשרם (אלא שהמבקשים התעקשו לאשר את ההסכם כמכלול אחד) ועל כן דיון זה מסתכם ומתמצה לעניין זה בלבד.
7. המדובר בסעיפים המתייחסים לילד משותף, אותם מתכוונים הצדדים להביא לעולם. פרק ה' להסכם: "משמורת הילד המשותף" מסדיר את ענייני המשמורת המשותפת, הסדרי ראיה בין ההורים, חינוכו, יציאתו מן הארץ, מקום מגוריו ועוד. פרק ו' להסכם: "חיובי מזונות" מתייחס למזונותיו של הקטין.
8. הסוגיה המשפטית הנדרשת להכרעה, אפוא, היא האם ניתן לאשר וליתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים בנוגע לקטין שטרם בא לעולם.
9. סמכות בית משפט זה לאשר הסכמים בענייני משפחה וליתן להם תוקף של פסק דין, בין מכוח תביעה שקדמה לכך ובין אם לא היתה תלויה ועומדת תביעה, נקבעה בסעיף 3(ג) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "
החוק") וזו לשונה:
"
(ג) כל עניין שלגביו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין.".
בתמ"ש 8240/99
פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו), מסכם כב' השופט שוחט את סמכותו של ביהמ"ש:
"המבחן לסמכותו של ביהמ"ש לעניני משפחה לפי סעיף 3 (ג) לחוק הוא - ביהמ"ש מוסמך לאשר וליתן תוקף של פסק דין להסכם גם ללא תובענה בפניו, אם הוא היה מוסמך להיזקק לתובענה שהיתה בפניו בענין נשוא ההסכם. לשון אחר, אם ביהמ"ש לעניני משפחה מוסמך להיזקק לתובענה בעניני משפחה שבפניו, מוסמך הוא להיזקק לענין נשוא התובענה גם ללא תובענה ולאשר הסכם שמוגש לו באותו ענין וליתן לו תוקף של פסק דין
כך למשל שני אחים החותמים על הסכם הלוואה לפיו יחזיר האח האחד את זכום ההלוואה בעוד שנה, אינם יכולים לפנות לבית המשפט ולבקש אישור מראש להסכם וליתן לו תוקף של פסק דין, שכן עדיין לא קמה בידי המלווה עילת התביעה לתבוע את אחיו על פי ההסכם...".
סמכותו של בית המשפט, אפוא, לאשר הסכם וליתן לו תוקף של פסק דין לאותו הסכם, עומדת לו רק בעניינים שלגביו נתונה לביהמ"ש הסמכות לפי חוק, קרי- הסכמים "בענייני משפחה", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק.