- ההליך שבתיק א"פ 58589-03-17 עניינו בקשתה של המבקשת למנותה כאפוטרופא על גופה של בתה- הגב' ח' , בת 24 שנים (להלן: "ח'").
כפי שפורט בהחלטות קודמות, שניתנו במסגרת ההליכים שבתיק א"פ 58589-03-17 ח' סובלת מהפרעות אכילה קשות.
- נוכח חשיבות העניין מצאתי לחזור את קביעותיי בהחלטתי מיום 24.8.2017 כדלקמן:
"סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות תשכ"ב-1962 קובע כי:
"(א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.
(ב) היתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."
במקרה דנן, מהמסמכים הרפואיים העדכניים שהובאו בפני היום עולה כי מצבה של ח' מדרדר, כאשר ח' אינה משתפת פעולה ונמצאת בפועל ללא מסגרת טיפולית.
במצב דברים זה, שוכנעתי כי, לצורך שמירת שלומה הגופני של ח', נוכח המסמכים הרפואיים שהוצגו בפני, יש לתן בידי האפוטרופוס סמכות אף לאשפז אותה אף בכפייה.
אכן אשפוז כפוי הינו מוצא אחרון, "אלא שהוא הכרח בל יגונה כאשר מדובר במצב קיצון של מטופלת הסובלת מאנורקסיה חמורה, מסרבת לטיפול רצוני, ומצויה בסכנת חיים או עלולה להמצא במצב זה" (ר': כב' השופט קאפח בעו (ת"א) 9219-07-17 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (מיום 30.7.2017). יוער כי בפסק הדין הנ"ל הכיר בית המשפט המחוזי בהפרעה ממנה סבלה המערערת משום מחלת נפש.
מאשר הובא בפני, ונוכח תשובותיה של ח' במהלך הדיון שהתקיים ביום 24.8.2017 , הגעתי לכלל מסקנה כי ח' לוקה בשיפוט מציאות פגום, אינה משכילה להבין את חומרת מצבה ואת הסכנה הנשקפת לחייה. לדאבון הלב, ח' מרעיבה עצמה למוות , ואינה מבינה זאת.
ההידרדרות במצבה, העובדה כי הגיעה לא אחת למצב של סכנת חיים, משקלה הנוכחי (28 ק"ג), כל אלו לא מאפשרים לי להמתין עד למציאת מסגרת טיפולית ייעודית לח', ועד שאכן המדינה אכן תשכיל להקים מערך טיפולי מתאים אף בדרום".
- בהחלטתי המפורטות מיום 24.8.2017 מיניתי את ה"קרן לטיפול בחסויים" (להלן: "הקרן") כאפוטרופא על גופה של ח' למשך 3 חודשים, וזאת תחת מינוייה של המבקשת, אשר נקבע בצו מיום 30.3.2017.
בהחלטה האמורה הענקתי בידי ה"קרן לטיפול בחסויים" את הסמכות לאשפז את ח' אף בכפייה במחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח "תל השומר" וכן ליתן הסכמה להזנה בכפייה ולמתן טיפול נפשי, ככל שיהא צורך בכך .
כן הוסמכה הקרן האפשרות לבחון אף חלופות טיפוליות אחרות, ולפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט.
- במסגרת תיק א"פ 32993-09-17 עתרה הקרן להרחבת מינוייה אף כאפוטרופא לרכושה של ח', או למצער, להסמיכה כמקבלת גמלה על קצבת המל"ל לה זכאית ח', בטענה כי הדבר נדרש על מנת למלא תפקידה ולמצות את זכויותיה וטובתה של ח' .
- בעקבות החלטתי האמורה אושפזה ח' ביום 27.8.2017 במחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח "תל השומר" וביום 31.8.2017 הועברה למחלקה להפרעות אכילה בביה"ח, לאחר שהתפנה שם מקום.
- ביום 12.9.2017 הגיש הקרן עדכון, בו נמסר כי ח' משתפת פעולה באופן חלקי מאוד עם הטיפול, עומדת על דעתה להשתחרר מהאשפוז וסבורה כי מצבה יציב ותקין.
לעדכון הקרן צורף סיכום מחלה מיום 11.9.2017 שנערך ע"י ד"ר איתן גור מנהל המחלקה להפרעות אכילה בביה"ח "תל השומר", אשר מסר כי ח': "רוב הזמן משתפת פעולה אך מצהירה שאינה רוצה להיות באשפוז. מידי פעם התפרצויות זעם במהלכן מסרבת להשמע להוראת אנשי הצוות, מקללת ומאיימת לעזוב את המחלקה אך לרוב נרגעת וחוזרת לשתף פעולה. ....מצבה הגופני ללא שינוי מהותי, בדיקות הדם תקינות והסימנים החיוניים תקינים. משקלה הנוכחי הוא 32 ק"ג ללא שינוי מהותי מקבלתה לאשפוז. נמצאת בתת משקל קיצוני (BMI-13) במצב גופני יציב ללא סכנה מוחשית לחיים".
כן ציין ד"ר גור כי ח' נמצאת באשפוז כפוי "ללא מוטיבציה לטיפול" ומשתפת פעולה באופן חלקי תוך שדורשת להשתחרר מאשפוז.
במסגרת העדכון האמור עתרה הקרן כי בית המשפט יורה על אשפוז של ח' למשך חודש נוסף במחלקה להפרעות אכילה, ובאם ח' לא תשתף פעולה, להעבירה לאשפוז במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה לנשים בביה"ח "תל השומר", וזאת על מנת לאפשר לח' לעלות במשקל ולהתחזק פיזית לשם הכנתה לחזרתה לקהילה.
- בתגובתה לעדכון הקרן מיום 14.9.2017, מסרה עוה"ד ליבדרו- באת כוחה של ח' כי ח' מוסרת כי מרגישה טוב ומבקשת להשתחרר מביה"ח.
ביום 17.9.2017 הודיעה המבקשת כי אינה מסכימה לשחרורה של ח' מבית החולים, וזאת בשל מצבה הנפשי.
בעקבות החלטתי מיום 18.9.2017 הגישה עוה"ד ליבדרו, ביום 24.9.2017, עדכון מד"ר גור המציין כי ח' אינה מצויה עוד בסכנת חיים מידית וכי, להערכתו, אין עילה לכפות על ח' אשפוז וכי התנהגותה של ח' והתנהגות אמה כלפי הצוות הרפואי במחלקה אינה מקובלת עליהם וכי הם אינם מוכנים לטפל בחולה המתנהגת באלימות, פיזית ומילולית, כלפי אנשי הצוות.
ד"ר גור עתר לשינוי החלטת בית המשפט ולהורות על שחרורה של ח' מאשפוז ולהעביר לטיפול במסגרת טיפולית לבריאות הנפש בקהילה.
- במקביל הגישה ח' מכתב לתיק בית המשפט, בו שבה על בקשתה לשחרורה מאשפוז תוך הבטחה כי תדאג לטיפול בעצמה במסגרת קופת החולים.
ביום 25.9.2017 מסרה הקרן תגובתה לבקשתה של ח' ולפנייתו של ד"ר גור לפיה הינם סבורים כי בטרם מתן החלטה על גורמי הטיפול במשרד הרווחה ובמשרד הבריאות להמליץ על תכנית טיפולית בקהילה אשר תבטיח לח' מקום מגורים, מעקב וטיפול רפואי, תמיכה נפשית, ליווי ועוד.
באותו היום הגישה הקרן פנייה דחופה מד"ר גור לקיום דיון דחוף בעניינה של ח' בטענה כי אין באפשרותם להמשיך ולאשפזה בכפייה במחלקה, שכן, לטענתו, התנהגותה משבשת את פעילות המחלקה, פוגעת ביכולתם לתת טיפול ליתר החולות וגורמת נזק רב לכל הסובבים אותה.
בפנייה זו שב ומסר ד"ר גור כי ח' אינה מצויה בסכנת חיים עוד, ועל כן אין כל סיבה לכפות עליה אשפוז כנגד רצונה וכי לצוות הרפואי אין כל יכולת לטפל בח' ללא שיתוף פעולה מצידה או מצד אימה.
כן ציין ד"ר גור כי במידה ולדעת בית המשפט יש להמשיך ולכפות על ח' טיפול, יש להעבירה למחלקה פסיכיאטרית סגורה במקום מגוריה.
- לבקשת ב"כ היועמ"ש, הופנו לד"ר גור על ידה מספר שאלות, אשר ד"ר גור השיב עליהן.
מתשובתיו של ד"ר גור עלה כי ח' לא היתה מצויה עוד, באותה עת, בסכנת חיים מידית.
על כן, הוריתי, בהחלטתי מיום 28.9.2017, על שחרורה של ח' מאשפוז.
כן הוריתי לח' לפנות, יחד עם העו"ס לסדרי דין, לקופת החולים עד ליום 2.10.2017, וזאת על מנת לבנות תכנית טיפול מתאימה במסגרת הקהילה.
בהחלטה האמורה הבהרתי לח' כי ככל ויתברר כי אינה משתפת פעולה עם הגורמים המטפלים, יכול ותינתן הוראה לשוב ולאשפזה בכפייה.
- עו"ס לסדרי דין הגישה, ביום 4.10.2017, עדכון לבית המשפט בדבר מצבה של ח' מאז שחרורה של ח' מהאשפוז.
בעדכון נמסר כי נקבעה פגישה עם עו"ס קופת החולים לצורך בניית תכנית טיפולית לח'.
יחד עם זאת, מסרה עו"ס לסדרי דין כי מביעה ספק רב באם לח' כוחות נפשיים בשלב זה להתמודד עם מחלתה באופן אמבולטורי.
עו"ס לסדרי דין מסרה כי ח' ציינה בפניה כי מודעת לכך שעלולה לשוב להגיע לאשפוז כפוי במידה ולא תשתף פעולה עם התכנית הטיפולית שתיבנה עבורה.
- ביום 16.10.2017 הוגש עדכון ע"י עוה"ד ליבדרו, בו נמסר כי ח' שוהה מזה כשבוע בהוסטל לאנשים מחוסרי קורת גג- "XXX".
כן צוין בעדכון כי ח' מסרה לבאת כוחה שאינה אוכלת כלל "נוכח מצוקות החיים ומצבה האישי", אך מסרבת לאשפוז כלשהו.
- בתגובת הקרן לעדכונה של עוה"ד ליבדרו נמסר כי ח' שוהה בהוסטל לאחר שהורחקה מהבית בעקבות תלונות האם על אלימות כלפיה מצידה של ח'.
כן נמסר ע"י הקרן כי ח' אינה משתפת פעולה ומסרבת לקבל טיפול, תוך שממשיכה לעמוד על בקשתה לשוב לבית האם, חרף סירובה של האם לקבלה לביתה.
ח' אף סירבה להצעת נציגי הקרן להתאשפז במחלקה להפרעות אכילה בביה"ח "הדסה".
כן ציינה נציגת הקרן כי ח' איימה לשים קץ לחייה, אך בפנייתם לד"ר שרף- הפסיכיאטר המחוזי נמסר על ידו כי ח' אינה במצב פסיכוטי עפ"י התרשמותו כי אם בעלת אישיות גבולית והפרעת אישיות ולכן אין עילה לאישפוז בכפייה במחלקה פסיכיאטרית.
לתגובת הקרן צורף מכתבה של ד"ר שלפמן- מנהלת בריאות הנפש ופסיכיאטרית מחוזית בקופ"ח חולים מכבי, אשר פגשה את ח' פעם אחת בלבד טרם האשפוז בתל השומר.
במכתבה מסרה ד"ר שלפמן כי ח' אינה מבצעת כל מעקב הרגלי אכילה מאז שחרורה מביה"ח, אך מבצעת בדיקות דם אחת לשבוע. ד"ר שלפמן מציינת כי ההתרשמות הינה שח' לא יכולה להיות מטופלת במסגרת אמבוטורית, וזאת בהעדר מוטיבציה ורצון לשינוי וכי המשך שהייה של ח' במסגרת דיירי רחוב וללא טיפול מביאה לכך כי ח' נמצאת בסכנת חיים משמעותית, ועל כן, המליצה ד"ר שלפמן על המשך טיפול באשפוז, אף בכפייה, במסגרת של צוות רב מקצועי בהפרעות אכילה.
- ב"כ היועמ"ש בתגובתה מיום 23.10.2017 מסרה כי להתרשמותה מהנתונים השונים שהוצגו, כי ח' נמצאת בסכנת חיים משמעותית, ועל כן טובתה של ח' הינה בהיענות לבקשת הקרן להסמכתה ליתן הסכמתה לאשפוז של ח' בכפייה במחלקה הפסיכיאטרית אף בניגוד לרצונה וכן בהסמכתה של הקרן ליתן הסכמתה להאכלתה של ח' בזונדה, אף בניגוד לרצונה, תוך הרחבת צו מינוי אפוטרופוס ביחס לגופה של ח' למשך 6 חודשים נוספים מהיום.
- עוה"ד ליבדרו מסרה בתגובתה מיום 25.10.2017 כי מצבה של ח' "בכי רע" וכי עדיין שוהה בהוסטל ומתקיימת מקצבת המל"ל. לטענתה, נטילת הקצבה מח' תהווה סוף לעצמאות המועטה שיש ידה כרגע ותהווה עבורה נזק רב ומשבר נוסף במצב העדין והשברירי בו היא מצויה כעת. על כן, עתרה עוה"ד ליבדרו לדחות בקשת הקרן להתמנות כאפוטרופא על רכושה של ח'.
- נוכח הדיווחים בדבר מצבה הקשה של ח', קיימתי היום (31.10.2017) דיון בנוכחות המבקשת, ב"כ היועמ"ש, ח' ובאת כוחה, עו"ס לסדרי דין, ונציגות הקרן.
מדברי הצדדים בדיון עלה כי ח' אינה משתפת פעולה עם תכנית טיפולית כלשהי, חרף החלטתי מיום 28.9.2017, על אף מצבה הקשה.
נציגת הקרן אף מסרה בדיון כי ח' איימה מס' פעמים להתאבד, ואף ניסתה לקפוץ לגלגלי משאית.
ח' עצמה מסרה בדיון, לשאלת בית המשפט, כי רק אתמול החלה לאכול.
לעניין ניסיון ההתאבדות הסבירה ח' כי "זה היה ברגע של עצבים. ...ניסיתי לרוץ כדי לקבל מאמא יחס".
ח' הביעה התנגדות למינויה של הקרן כאפוטרופא אף על רכושה ומסרה כי רוצה להיות אחראית על עצמה.
בדיון נמסר ע"י ב"כ היועמ"ש כי במחלקה להפרעות אכילה בביה"ח "הדסה" יודעים להתמודד גם עם מטופלות המסרבות לקבל טיפול, בניגוד למחלקה בתל השומר.
הקרן מסרה בדיון כי נזקקת למינויה כאפוטרופא אף על רכושה של ח' לצורך מילוי תפקידה, לרבות מימון נסיעות לטיפולים ולבדיקות.
יוער כי במהלך הדיון עלה כי קצבת המל"ל המשולמת לח' עוברת לחשבונה של ח' והאם מושכת את הכספים במזומן ומהחשבון. ולדבריה, מעבירה כסף לח' עפ"י הצורך. עוד טענה האם כי אין באפשרותה לדאוג לקורת גג לח' , וכי אף היא עצמה מתגוררת אצל שכנה.
אומנם מותב זה אינו רופא, אך אינו יכול להתעלם ממצבה הפיזי של ח' כפי שבית המשפט נוכח לראות במו עיניו.
- לאחר עיון בדיווחים השונים שהובאו בפני ולאחר שמיעת הצדדים בדיון היום, שוכנעתי כי ח' מצויה כיום בסכנת חיים, וכי קביעתי מיום 24/8/17 כמפורט לעיל בדבר מצבה והעדר יכולתה לדאוג לעצמה, שרירה וקיימת.
חרף החלטתי מיום 28.9.2017 המורה לח' לבנות תכנית טיפולית בקהילה, ח' אינה משתפת פעולה ומצבה הולך ומחמיר.
על אף שבית המשפט אפשר לח' "לקחת את חייה" בידיה, תוך שבית המשפט הבהיר לה כי באם לא תשתף פעולה, לא יהסס לאשפזה בכפייה בשנית, נמנעה ח' מלשתף פעולה.
דבר המעיד כי ח' אינה מסוגלת לקחת אחריות על חייה, על בריאותה ועל שלומה, וכי אינה מודעת כלל למצבה ולחומרת מצבה.
ח' שוהה כיום בהוסטל לדיירי רחוב, כאשר אין מי שמפקח על הרגלי האכילה שלה ועל מצבה הרפואי השוטף, כאשר היחסים בין ח' לאימה מעורערים.
- אין כל ספק אשפוזה של ח' במחלקה להפרעות אכילה, אף בכפייה, נדרש על מנת להציל את חייה, וכן כדי לתן לה תמיכה מקצועית נוכח הפרעת האכילה הקשה ממנה היא סובלת. ללא הליך טיפולי , נראה לדאבון הלב, כי ח' מרעיבה את עצמה למוות.
- מצאתי גם להעתר לבקשתה של הקרן להתמנות כאפוטרופא זמנית על רכושה של ח'.
נוכח היחסים המעורערים בין ח' ובין אמה, אין מקום להותיר ה"סידור" בין האם ובין ח' בעניין העברת הקצבה.
הגם כי הקרן נדרשת למינוי האמור לצורך מימון הוצאותיה של ח', לרבות סידורי נסיעות לביה"ח וכיוצא בזה.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:
- אני מאריך מינוייה של ה"קרן לטיפול בחסויים" כאפוטרופא על גופה של ח' למשך 6 חודשים נוספים מהיום.
כמו כן, אני ממנה את ה"קרן לטיפול בחסויים" כאפוטרופא של ענייניה הרכושיים של ח' למשך 6 חודשים מהיום.
צו פורמלי ינתן בנפרד.
- אני נותן בידי ה"קרן לטיפול בחסויים" את הסמכות לאשפז את ח' אף בכפייה במחלקה להפרעות אכילה בביה"ח "הדסה" וכן ליתן הסכמה להזנה בכפייה ולמתן טיפול נפשי, ככל שיהא צורך בכך .
- הקרן לטיפול בחסויים וב"כ היועמ"ש ימציאו את מסמכיה הרפואיים של ח' בצירוף החלטתי זו למנהל המחלקה הנ"ל ( ובהעדרו לסגן המחלקה ) , אשר יודיע, בתוך 24 שעות, את מידת התאמתה הראשונית של ח' למחלקה זו.
ככל ותשובתו הראשונית תהא חיובית, תהא רשאית הקרן לפעול בהתאם לסעיף 2 דלעיל.
- הצדדים, לרבות עו"ס לסדרי דין, יגישו עדכון בדבר מצבה של ח', וזאת עד ליום 9.11.2017.
ב"כ היועמ"ש תמציא החלטתי זו לקרן לטיפול בחסויים.
המזכירות תמציא החלטתי זו בדחיפות לצדדים.
הנני מתיר פרסום החלטתי זו ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.