1. לפניי בקשה לצירוף המבקש להליך המתנהל בין המשיב מס' 1 (להלן: "התובע") לבין המשיבים מס' 2-4 (להלן: "הנתבעים").
2.ההליך העיקרי נוגע למנוחה אלמונית ז"ל (להלן: "המנוחה") אשר הלכה לעולמה בתאריך 1.1.2021 והותירה אחריה אלמן, התובע בתיק העיקרי ושלושה ילדים מנישואיה הראשונים, הם הנתבעים בתיק העיקרי.
3.בתיק העיקרי התובע עותר להשבת תכשיטים שלטענתו נלקחו ע"י בת המנוחה (הנתבעת 2) וכספים בגובה 500,000 ₪ שלכאורה העביר עבור המנוחה לקופ"ג **** על מנת שכספים אלה יאפשרו לה להמשיך לחיות כבדו במידה וילך לעולמו. כן עותר התובע למתן פסק דין שיצהיר כי הדירה ברחוב ****** (להלן: "הדירה") לא מהווה חלק מעיזבונה.
4.הליכים נוספים המתנהלים בין התובע לבין הנתבעים נוגעים לבקשה לצו קיום צוואת המנוחה מיום 20.5.2020 והתנגדות למתן צו קיום צוואה אשר הוגשה ע"י האלמן (הליכים בת"ע 58676-03-21 ות"ע 58733-03-21). בצוואתה ציוותה המנוחה את הזכויות בדירה ב**** לבנה פלמוני (המשיב מס' 4) והסבירה כי לא הורישה לשני ילדיה את הזכויות בדירה, שכן בתה פלונית (משיבה מס' 2) קיבלה את הזכויות של המנוחה ובעלה לשעבר ז"ל (אבי ילדיה) במשק מס' 1 במושב **** (להלן: "המשק במושב ****") ובנה אלמוני (המשיב מס' 3) קיבל מאביו ז"ל דירה אחרת ב *****. את יתר רכושה הורישה המנוחה לשלושת ילדיה בחלקים שווים.
5.המבקש נשוי למשיבה מס' 2.
6.המבקש טוען כי בינו לבין המשיבה מס' 2 (הנתבעת בהליך שבכותרת) מתנהלים הליכים הדדיים בענייני רכוש ובתביעתו עתר לפירוק השיתוף במשק במושב **** (ר' הליכים בתלה"מ 23482-12-21).
7.המבקש טוען כי נשוי למשיבה כ-30 שנה ולמעשה כל החלטה שתתקבל בהליך זה עשויה להשפיע עליו באופן ישיר, שכן לא יוכל לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן בתביעתו מול המשיבה מס' 2.
לטענת המבקש, ההכרעה בהליך זה צפויה להשפיע על רכוש שצבר יחד עם המשיבה מס' 2 במשך כל חייהם המשותפים.
8.התובע טוען כי ככל שבית המשפט יחליט כי ההליכים המתנהלים בין הצדדים עשויים להשפיע את זכויות המבקש, לא יתנגד לצירופו להליך.
9.הנתבעים מתנגדים לצירוף המבקש להליך.
א.לטענת הנתבעים, המבקש אינו רלוונטי ואינו נחוץ לבירור שאלות הנוגעות להליך זה או להליכים בעניין הבקשה לצו קיום צוואה וההתנגדות לה, שכן המבקש בכלל איננו במעמד של יורש, לא על פי צוואה ולא מכוח חוק הירושה.
ב.בנוסף, הנתבעים תוהים כיצד היקף עיזבונה של המנוחה עשוי להשפיע על המבקש, בשים לב להוראות סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, הקובעות כי מתנה, נכסים שהיו ערב הנישואין וירושה לא יאוזנו במסגרת איזון המשאבים.
ג.בנוגע להליכים הנוספים המתנהלים בין התובע לבין הנתבעים, הנתבעים טוענים כי ככל שתתקבל ההתנגדות ויחול חוק הירושה, התובע עשוי לרשת "משהו" מהנחלה ורק אז, לכאורה המבקש עשוי להיפגע מתוצאה זו ולכן, אם בכלל, הבקשה הייתה צריכה להיות מוגשת בתיק ההתנגדות.
דיון והכרעה
10.סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לצרף כצד לתובענה כל: "מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא".
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לצרף צד שלישי לתובענה ובלבד שצירופו נדרש "לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך" .
11.בספרו של כבוד השופט שוחט "סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה" (הוצאת "מחשבות") עמוד 255, נאמר:
"... בהפעלת סמכות הצירוף על פי סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ישקול בית המשפט, גם את השאלה אם הצדק והתועלת בצירופו של הצד השלישי, לצורך "ברור התובענה והכרעה בסכסוך", עולים על הפגיעה בעניינו של הצד השלישי שעד לצירופו, לא היה צד לתובענה כלל. על בית המשפט לבחון את השאלה, האם לא ניתן לברר את התובענה, ולהכריע בסכסוך בלא נוכחותו של הצד השלישי, כבעל דין בה. עליו לבחון את מידת הפגיעה באותו צד שלישי, אם יצורף באופן שאם ניתן להגיע לידי בירור התובענה וההכרעה בסכסוך בלעדי צירופו, כך יש לנהוג גם אם הדבר קשה יותר".
ראה גם בש"א 3879/00 צויבל נ' צויבל [פורסם בנבו] (שם).
12.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, לא מצאתי להיעתר לבקשה, שכן איני סבורה שצירוף המבקש כבעל דין, נחוץ או תורם לצורך בירור ההליך המתנהל בין הצדדים.
13.אכן, בענייננו אין מדובר בצד שלישי "זר" כי אם ב"בן משפחה" (בעלה של הנתבעת). עם זאת, עיון בטענות המבקש מעלה כי אפילו אם לא יצורף כצד לתובענה ניתן יהיה לברר ולהכריע בסכסוך שבין הנתבעים לבין עצמם ללא צירופו כבעל דין בתובענה, שכן מדובר במסכת עובדתית נפרדת והשאלה המשפטית המתבררת בהליך שבכותרת אינה זהה לשאלה המשפטית העומדת בבסיס ההכרעה בהליכים המתנהלים בין המבקש לבין אשתו.
14.מדובר בהליכים הנוגעים לעיזבון המנוחה אלמונית ז"ל ומתנהלים בין כל היורשים הפוטנציאליים, דהיינו מי שעשוי להיות יורש על פי דין או זוכה על פי צו קיום צוואה.
בבקשתו הדגיש המבקש ברחל בתך הקטנה כי בקשתו נוגעת "אך ורק לנחלה מס' 1 במושב *** ולא ליתר רכיבי התובענה", אך נכס זה כלל לא נזכר בתביעת התובע בהליך שבכותרת.
הבקשה הוגשה בהליך שבכותרת שעניינו תביעה להשבת כספים וסעד הצהרתי הנוגע לדירה המצויה בעיר ***, בעוד שבקשת המבקש נוגעת לנכס מקרקעין אחר (משק במושב ***). לפיכך, המחלוקת בהליך שבכותרת נוגע לנכס מקרקעין שאינו קשור כלל למחלוקת
שבין המבקש לבין אשתו- הנתבעת, בהליכים המתנהלים ביניהם.
אף אם בקשת המבקש מתייחסת לצירופו להליך ה"התנגדות" למתן צו קיום צוואה, הרי שמדובר בהליך העוסק בהגדרת זהות יורשיה של המנוחה (על פי דין או על פי הצוואה) ולא בשאלת היקף העיזבון.
אומנם, לתובע טענות כנגד רישום הנתבעת כבת ממשיכה במשק במושב *** (ר' בעניין זה פרוטוקול דיון 5.4.2021 בבקשה למינוי מנהל עיזבון, ת"ע 57585-01-21), אך בעניין נכס זה לא הוגשה כל תביעה להחריגו ממסת עיזבון המנוחה.
כך או אחרת, אף השאלה המשפטית ו/או העובדתית העומדת בבסיס בירור המחלוקת שבין הנתבעת לבין המבקש אינה זהה לשאלה המשפטית ו/או העובדתית המתבררת בבסיס ההליכים המתבררים בעניין עיזבון המנוחה.
על מערכת היחסים שבין הנתבעת לבין המבקש חלות הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 ואילו על מערכת היחסים שבין הנתבעים לבין עצמם חלים דיני הירושה.
15.התיק קבוע לשמיעת הראיות וניתנו הוראות בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין ועדים זרים.
דווקא לאור החשיבות להכרעה בתוך זמן סביר והצגת האינטרס הציבורי בקיומו של "דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל" (תקנה 5 לתקנות החדשות) לא ניתן להתעלם לחלוטין מהמועדים שנקבעו בתקנות החדשות, בנוגע לצירוף בעל דין, "לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון" (ר' תקנה 49 (א) (5) ותקנה 49 (ב) לתקנות החדשות).
קבלת הבקשה תביא לדחייה ממושכת בבירור ההליך בשל הצורך להתחיל מחדש את ההליך כלפי נתבע נוסף, דבר העומד בסתירה לאינטרס הציבורי בבירור מהיר ויעיל של התביעות ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
16.לאור האמור הבקשה נדחית.
ככל שמי מהצדדים יסבור כי עדות המבקש עשויה להוביל לחקר האמת בתיקים המתנהלים בעניין עיזבון המנוחה, אזי יוכל להגיש בקשה מנומקת לזמנו לעדות כעד מטעמו.
המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסךה 2,000 ש"ח (500 ₪ לכל אחד מהמשיבים) אשר ישולמו בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.
17.המשך בירור ההליך במועד הקבוע לשמיעת הראיות ליום 22.11.22.
ניתנה היום, ו' אדר ב' תשפ"ב, 09 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
