החלטה בעניין קביעת הסדרי קשר בין אב אסיר לקטינות

עניינו של התיק דנן בתביעה לקביעת הסדרי קשר בין התובע (להלן: האב) לבין הקטינות א' ונ', תאומות ילידות ..., בנות הצדדים.

טענות הצדדים בכתבי טענותיהם

כאמור בתביעה, האב מרצה עונש מאסר של 23 שנים בכלא ..., שמתוכם ריצה כ-12 שנים עד כה. מאז נולדו הקטינות, האב מצוי אך בקשר טלפוני תכוף עם הקטינות. האב עתר בתביעתו לקביעת מפגשים בינו לבין הקטינות, וכי יהיו אלו מפגשים פתוחים, ככל הניתן, תוך שציין כי כעת שב"ס מתנה כי ביקורים יכולים להתקיים במתכונת סגורה בלבד. האב עתר למינוי עו"ס לס"ד כדי שתפעל להסדרת אפשרות למפגשים פתוחים.

הנתבעת (להלן: האם) ציינה בכתב הגנתה כי הצדדים בקשר טוב וכי שניהם מסכימים כי יש לקיים קשר בין האב לקטינות. ברם, הדבר מותנה בשב"ס וביכולת של האם להגיע פיזית לבית הכלא, שכן האם סובלת ממוגבלות פיזית עקב נכות כללית ונושאת לבד בנטל הטיפול בקטינות ותתקשה להגיע לביקורים בבית הכלא. אך אם יתקיים ביקור פתוח, היא תוכל להגיע אחת ל-3 חודשים. האם אישרה בכתב הגנתה כי האב מצוי בקשר טלפוני תכוף עם הקטינות ומתקשר אליהן מידי יום, ולעיתים גם באמצעות שיחות וידאו.

השתלשלות דיונית

ביום 26.2.24 התקיים דיון בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת איליטוביץ' סגל), אשר אליו הוגשה התביעה. בית המשפט הורה על מינוי עו"ס לס"ד שתבחן אפשרות לקיום מפגשים פתוחים בכלא בין הקטינות לאב, וזאת, משעה שהאם מסכימה לכך. במסגרת החלטה זו נקבע כי התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ומאז הוא אכן מתנהל לפני.

הגשת התסקיר התעכבה מאוד מסיבות שונות. בהתאם לדיווח העו"ס שהוגש ביום 25.6.24 היא התקשתה לקבל שיתוף פעולה מצד שירות בתי הסוהר לצורך הגשת התסקיר. עקב כך, ניתנה החלטתי מיום 25.6.24 שבה הנחתי את שב"ס לשתף פעולה עם העו"ס לאלתר לצורך קיום פגישות והכנת תסקיר בעניין קביעת הסדרי שהות בין האב לקטינות במהלך תקופת מאסרו.

תסקיר העו"ס

ביום 5.8.24 הוגש תסקיר העו"ס. בתסקיר צויין כי האב הורשע בעבירות מין שביצע כלפי קטינים ובגין כך נדון לעונש מאסר בן 23 שנים, שאותו החל לרצות מחודש ... .... מאז אפריל ..., הוא שוהה בכלא ... וצפוי לסיים את ריצוי מאסרו ב-.... העו"ס ציינה כי מסוכנותו המינית הוערכה כגבוהה לטווח הארוך. העו"ס ציינה כי הקטינות לא פגשו את אביהן מאז נולדו והקשר עמו הוא טלפוני בלבד. מהשירות הסוציאלי של שב"ס נמסר כי אין מניעה סוציאלית לביקורי הקטינות בימי הביקורים כמקובל, אך אין סיבה לביקורים בתנאים מיוחדים. העו"ס ציינה עוד כי הגננת של הקטינות מסרה כי הן בעל יכולות גבוהות מכפי גילן, חכמות ומקסימות, ואולם א' סובלת מקשיי שפה והבעה ונ' עם מצב רוח ירוד וכי מאז מעברן מישוב ..., שבו גרו, גרו למלון בשל המצב הביטחוני, מצבן הרגשי של הקטינות הדרדר מאוד. במסגרת הסיכום וההמלצה כתבה העו"ס כדלקמן:

תגובות הצדדים להמלצות העו"ס

בתגובתה של האם לתסקיר שהוגשה ביום 12.8.24 היא ציינה כי בניגוד לעמדת העו"ס, היא סבורה כי דווקא מפגש פרונטלי של הקטינות עם האב ייטיב עמן וכי גם הקטינות מבקשות להפגש עם האב. בהתאם לנוהל שב"ס, המפגש הפרונטלי מתקיים במשך כחצי שעה בלבד מאחורי מחיצה מזכוכית, מתכונת שאינה מתאימה לצרכי הקטינות, וגם נסיעה מ-... לכלא ... היא נסיעה ארוכה ולא פשוטה עבור האם והקטינות אך היא מעוניינת מאוד בקיום מפגשים פרונטליים בכלא מידי חודשיים, ומבקשת כי המפגש ימשך שעתיים ולא מאחורי מחיצת זכוכית. בנוסף, יתקיימו שיחות וידאו סדירות.

האב בתגובתו לתסקיר שהוגשה ביום 12.8.24 טען אף הוא כי הוא עומד על רצונו לפגוש את הקטינות באופן פרונטלי, מהלך שהוא טבעי ולטובת הקטינות. האב טוען כי יש לכבד את רצון ההורים, אשר טובת הקטינות עומדת לנגד עיניהם. האב ביקש להנחות את שב"ס לאפשר קיום מפגשים במתכונת פתוחה בתנאים שיתאימו לגילן של הקטינות ולא כאשר מחיצת זכוכית חוצצת בין הקטינות לבינו, למשך שעתיים בכל פעם ולפחות פעם בחודש. כמו כן, גם הוא מבקש להורות לשב"ס להמשיך ולאפשר לאב לקיים שיחות וידאו ושיחות טלפוניות עם הקטינות בזמנים הקבועים.

בהחלטתי מיום 12.8.24 הנחתי את העו"ס להתייחס לעמדה המשותפת של שני ההורים לקיים מפגשים פרונטליים בין האב לקטינות.

התייחסות העו"ס לעמדת הצדדים

ביום 17.9.24 הוגשה התייחסות העו"ס. העו"ס ציינה כי חרף רצון ההורים בקיום מפגשים פרונטליים, היא עומדת על עמדתה כאמור בתסקיר שהוגש ביום 5.8.24 שלפיה, לנוכח מצבן הרגשי של הקטינות, אין זה נכון לקיים מפגשים בינן לאב בבית הסוהר בשלב זה. הן מעולם לא פגשו אותו ומפגש עמו, על כל המשתמע מכך, ולאחר הטלטלות והשינויים שעברו, עלול לערערן. ככל ומצבן הרגיש ישתפר, ניתן יהיה לבחון מחדש המלצה לביקור פרונטלי בליווי מקצועי, כאשר בעניין זמני המפגשים, יש לפעול בהתאם להנחיית שב"ס.

דיון והכרעה

השאלה במקרה דנן היא האם יש מקום לאמץ את עמדת העו"ס לס"ד, שלפיה אין לקבוע מפגשים פרונטליים בין האב לקטינות בבית הכלא, הגם שהיא מנוגדת לעמדת שני ההורים, כי טובתן של הקטינות היא דווקא בקיום המפגשים הפרונטליים כאמור.

בהתאם לסע' 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. בהתאם לסעי' 15 לחוק, האפוטרופסות כוללת את החובה לדאוג, בין היתר, לצרכי הקטין, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין והסמכות לייצגו.

בהתאם לסע' 25 במקום שבו אין הסכמה בין ההורים בנוגע לקטין, רשאי בית המשפט להכריע בעניין "כפי שייראה לו לטובת הקטין". במקרים המתאימים, בית המשפט ממנה עו"ס לס"ד, והכלל הוא שברגיל בית המשפט יאמץ את המלצותיו כגרום מקצועי וניטרלי שהוא ידו הארוכה של בית המשפט ואמון על טובת הקטין, אלא אם קיימת סיבה מבוררת שלא לעשות כן.

על רקע האמור, ברור שככלל, ההתערבות באוטונומיה ההורית, ודאי שעה שקיימת אחידות דעים בין ההורים, נעשית רק במקרים חריגים (למשל, כשמתקיימות נסיבות למעורבות עו"ס חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך -1960).

לא מצאתי שבמקרה דנן קיימת הצדקה להתערבות באוטונומיה ההורית, ושלא לאמץ את עמדתם של שני ההורים כי יש להורות על קיום מפגשים פרונטליים בין האב לקטינות.

מדובר בהורים שמסוגלים להעניק את המשקל המתאים לשיקול העל של טובת הקטינות, ולא נטען אחרת על ידי העו"ס (אף שעמדתה שונה היא מעמדתם באשר לטובת הקטינות במקרה דנן).

כמו כן, גם אני סבורה, כמו ההורים, כי טובת הקטינות היא במפגשים פרונטליים, גם אם משמעות הדבר היא שהמפגשים יתקיימו בין כתלי הכלא.

האב מרצה עונש מאסר ארוך, וצפוי להשתחרר רק בעוד כעשור. הקטינות, שהן כבנות 6 שנים מעולם לא פגשו אותו באופן פרונטלי, אך אין חולק כי מתקיים קשר טלפוני בינו לבינן באופן יומיומי, ולעיתים מתקיימות גם שיחות וידאו. הקטינות מכירות אפוא את האב, והוא נוכח בעולמן. האם מציינת כי הקטינות רוצות לפגוש את האב, ואך טבעי ומובן הדבר. אמנם, מפגשים פרונטליים משמעותם הגעת הקטינות לבית הכלא, על כל הכרוך בכך, ואולם, נראה שאין היתכנות למתכונת אחרת בשלב זה.

העו"ס מציינת את מצבן הרגשי המורכב של הקטינות, אשר הדרדר בשנה האחרונה עקב המלחמה ומעברן למלון ומביעה חשש כי מפגשים כעת עם האב עלולים להיות שלא לטובתן ולהוות טלטלה נוספת. אינני שותפה לחשש כי מפגשים עם האב ידרדרו עוד יותר את מצבן של הקטינות. כאמור, הקטינות והבא בקשר יומיומי והן מכירות את האב גם משיחות וידאו. כמו ההורים, גם אני סבורה כי מפגשים פרונטליים לא יגרמו להרעה במצבן, אף שמדובר במפגשים בכלא, שכן הן מודעות לכך שהאב נתון במאסר וחזקה על שני ההורים שיכינו אותן למפגשים. סבורתני כי המפגשים עם האב ישלימו, גם אם באופן חלקי בלבד, חלל שעמו הן חיות מאז לידתן – החסר בנוכחות פיזית של דמות אב.

לנוכח מכלול האמור, אני מקבלת את עמדת ההורים וקובעת כי יתקיימו מפגשים פרונטליים בין האב לקטינות בבית הכלא. הפגישות יתקיימו אחת לחודשיים, כעמדת האם אשר בשל מצבה מתקשה להגיע בתדירות גבוהה יותר. ככל ויהיה בידי האם בשלב מאוחר יותר להגיע בתדירות של פעם בחודש, משוכנעתני כי היא תפעל לשם כך. מועדי המפגשים ומשכם יהיו בהתאם להנחיות שב"ס.

אשר למתכונת המפגשים, בית המשפט זה אינו מוסמך לתן הוראות לשב"ס לקיים מפגשים פתוחים, ושלא מאחורי מחיצת זכוכית. ברם, אני ממליצה בחום רב בפני הגורמים המוסמכים בבית הכלא, ומתוך ראיית טובת הקטינות, על קיום מפגשים פתוחים, ללא מחיצת זכוכית, וכן כי אלו יתקיימו במשך כשעתיים בכל מפגש, ככל הניתן. זאת, בפרט בהינתן גילן של הקטינות, 6 שנים בלבד, והעובדה כי הקטינות מעולם לא פגשו את אביהן באופן לא אמצעי. חזקה על הגורמים המוסמכים בשב"ס שיקחו המלצה זו בחשבון.

בנוסף על האמור, יואילו גורמי שב"ס להמשיך לאפשר קשר טלפוני וקיום שיחות וידאו בין האב לקטינות באופן תדיר, כפי שהיה עד כה, וזאת, כל עוד לא תהיה מניעה לכך מבחינת נהלי שב"ס.

פסק הדין יפורסם בכפוף להשמטת פרטים מזהים.

התיק יסגר.

ניתן היום, י"ד אלול תשפ"ד, 17 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.